מלחמת הסחר של ממשל טראמפ תופסת את ישראל במצב אדיש
כולנו כבר מרגישים את השפעת מלחמת הסחר המתפתחת בין ארה"ב לשלל מדינות ברחבי העולם. התנודתיות מורגשת בשווקים הפיננסים בעולם, בהשהייתם של עסקאות סחר בינלאומי והשקעות ובשיבוש שרשראות האספקה הגלובאליות. אי הודאות שנובעת מצעדי ממשל טראמפ תלווה אותנו לכל הפחות בחודשים הקרובים.
כבר כעת ניתן לשרטט כמה מאפיינים עיקריים של מדיניותו הכלכלית של טראמפ, בהתבסס על אמירותיו ושל יועציו, הצווים הנשיאותיים עליהם חתם, ועל סמך ניסיון העבר של מדיניותו בקדנציה הראשונה. טראמפ מעוניין להפוך את כלכלת ארה"ב לדומיננטית ביחס לכלכלה העולמית – כחלק מתפיסת Make America Great Again. היעדים של מדיניות זו נועדו לעודד את הצמיחה, במיוחד של הסקטור העסקי, על בסיס החייאת תעשיית הייצור בארה"ב – ע"י הטלת מכסים והיטלי יבוא, סובסידיות והטבות מס לתעשייה, שינוי מדיניות המס של תאגידים בינלאומיים, שיפור מאזנה המסחרי של ארה"ב (בדגש מול סין), הורדת מיסים (בעיקר מס החברות), דה-רגולציה וכן הגברת הפקת אנרגיה מדלק מאובנים.
על אף שהיצוא הישראלי לארה"ב אינו משמעותי בהיקפו ביחס לזה של מדינות אחרות (כדוגמת סין וגוש האירו) הרי שתמיד יש אפשרות שישראל גם היא תסבול באופן ישיר ממלחמת הסחר. הסיכוי שיוטלו על ישראל מכסי מגן ספציפיים הוא לא גבוה – אך לא ניתן לשלול זאת. כדאי להזכיר כי לישראל מאזן מסחרי חיובי מול ארה"ב, וכבר ב-2017 העלה טראמפ את הנושא, פומבית, בפגישה מול הנשיא ריבלין. בפגישות אחרונות של בכירים ישראלים בוושינגטון, החלו האמריקאים להעלות דרישות שונות מול ישראל (לגבי היקף הסחר מול סין, תמלוגי הגז, מיסוי חברות הי-טק אמריקניות וכו'). בדרך כלל, "בקשות" אלה הן שלב מקדים להחרפה של יחסי הסחר.
בנוסף, טראמפ מצהיר בעקביות שהוא בעד "חיזוק הדולר", גם במונחי שער החליפין וגם במעמדו כמטבע הרזרבה והסחר העולמי. אבל, שאיפה זו עומדת בסתירה לחלקים אחרים ממדיניותו הכלכלית, שעלולים דווקא להחליש את הדולר. כל שכן, דולר חלש אמור לחזק את התעשיה האמריקנית המקומית, את היצוא ולשפר את המאזן המסחרי האמריקאי. טראמפ מדגיש כי מטבעות זרים "מוחלשים" בכוונה כדי לשפר את תנאי הייצוא של מדינות אלה – והוא נחוש להילחם בכך. בהתאם, יתכן שניתקל בפועל בסדרה של כוחות מנוגדים שיגבירו את התנודתיות של הדולר. תנודתיות זו מוגברת בשל סגנון המנהיגות התזזיתי של טראמפ.
מעשית, הדולר החל להתחזק דרמטית מול סל המטבעות כבר בספטמבר 2024, כאשר טראמפ החל להוביל באופן מובהק בסקרים. התחזקות זו הורגשה במיוחד מול מטבעות של מדינות שאוימו ראשונות במלחמת הסחר, כדוגמת הפסו המקסיקני. מולו הדולר התחזק מאז סוף ספט' 2024 עד ינואר 2025 בכ-27%. גם מטבעות שאמורים לצאת נשכרים מהתנודה הזו (כדוגמת הפרנק השוויצרי והיין היפני ב-2016, שנתפסו כ"חוף מבטחים") לא עמדו מול התחזקות הדולר. מאז ינואר ראינו דשדוש של הדולר, בעיקר מול האירו – אך זהו לא סוף פסוק.
במקביל, יהיה שינוי בדפוסי הסחר בינלאומי – פחות יצוא של כלכלות מתפתחות (בדגש על סין) לארה"ב, תוך הפניית היצוא לשווקים אחרים. דבר זה פותח הזדמנויות שונות לחברות ישראליות.
מבחינה מעשית, הייצוא הישראלי לארה"ב אמור להיות מורווח ממדיניות זו. כאשר המכסים והיטלי היבוא של ארה"ב כנראה לא ישפיעו משמעותית על תעשיית ההי-טק . לצד זאת, התחזקות של הדולר והגדלה של השקעות אמריקאיות יועילו ליצואנים.
לעומת זאת, סביר שיבואנים ישראלים יושפעו באופן תנודתי יותר מהיצואנים. התחזקות הדולר לצד הגברת התנודתיות של שאר המטבעות תקשה על פעילות היבוא. כמו כן, שינויים בדפוסי הסחר העולמי ועליית מחירי התובלה יכולה לגרום לקשיים – בתלות במוצר המיובא ובארץ המקור.
השינויים שטראמפ החל ליצור בכלכלה העולמית חייבים לשמש עבורנו קריאה לפעולה. ישראל, כמדינה שתלויה משמעותית בסחר בינלאומי, לא יכולה לשבת על הגדר ולחכות. ברמת הנהגת המשק, יש להיכנס באופן יזום לדיאלוג מול ממשל טראמפ כדי להבטיח שישראל לא תיפגע ישירות. במקביל, על החברות בישראל לבחון אימוץ האסטרטגיות שונות, בין אם הגדלת גמישות תמחור המוצרים וניהול מלאים וספקים או ע"י נקיטה בצעדים לגידור חשיפה למטבע חוץ ולמחירי הסחורות. אחרת, ולאור האופי הבלתי צפוי של ממשל טראמפ, גם תנודות כלכליות שנראות קטנות עבורנו כרגע עלולות להפוך למשבר, ולכך ניתן להתכונן.
אסא דרורי הוא מנהל פתרונות סיכונים ראשי ב-Okoora
