מסתמן: מלט הר-טוב תפסיק לייצר מלט ותפטר כ-60 עובדים
מסתמן: מלט הר-טוב תפסיק לייצר מלט ותפטר כ-60 עובדים
בחברה אומרים כי צברו הפסדים של עשרות מיליוני שקלים מאז פתיחת שוק המלט ליבוא; ההנהלה תקיים התייעצויות עם העובדים וההסתדרות לפני שתקבל החלטה סופית
מלט הר-טוב, שבבעלות משפחת וייל, מתכוונת להפסיק את ייצור המלט במפעל שלה ליד בית שמש ותפטר את 60 עובדיו. בחברה מסבירים את המהלך הצפוי בהפסדים של עשרות מיליוני שקלים שצברה מאז פתיחת שוק המלט ליבוא. ייצור המלט שנעשה בהר-טוב מתבסס על טחינת קלינקר שאותו היא מייבאת בעיקר מטורקיה.
הנהלת החברה מסרה היום כי היא תקיים התייעצויות בנושא עם נציגי העובדים באתר שלה בהר-טוב ועם ההסתדרות בטרם תקבל החלטה סופית. מנכ"ל קבוצת הר-טוב הוא רונן יונה. החברה כבר צמצמה בסוף 2019 את פעילות ייצור המלט שלה, תוך סגירת כבשן הייצור והמעבר ליבוא של קלינקר. חרף הפסקת הייצור הצפויה, היא מתכוונת להמשיך לייבא מלט מוגמר ולהיות שחקנית קטנה בשוק, עם נתח של כ-6% ממנו.
לפי מלט הר-טוב, טחינת הקלינקר המיובא לקראת הפיכתו למלט לא כדאית בשל מחירי ההובלה הגבוהים והפקקים התפעוליים שאפיינו במהלך השנה האחרונה את פעילות נמלי הים.
גורם בכיר בענף אמר ל"כלכליסט": "החזקת פעילות הייצור עלתה למשפחת וייל יותר מ-100 מיליון שקל במהלך השנים האחרונות, שהוזרמו לחברה כהלוואת בעלים וזה כבר היה חסר סיכוי".
בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בשוק המלט הישראלי, כשפתיחתו ליבוא שברה את המונופול ארוך השנים של נשר. את היבוא מובילה סימנט של מספנות ישראל, שמחזיקה כיום בנתח של כמעט 20% מהשוק.
בשנים האחרונות מלט הר-טוב ניסתה למנוע יבוא של מלט זול, בעיקר מטורקיה, וביקשה את התערבות משרד הכלכלה. חרף קביעת הממונה על היטלי הסחר שלפיה אכן מתקיים יבוא של מלט בתנאי היצף (נמכר בישראל במחיר נמוך מהמחיר שבו הוא נמכר במדינת המוצא שלו, י"א), החליטו שרי הכלכלה והאוצר לשעבר, אלי כהן וישראל כץ, להסתפק בהטלת מס זעום על מלט מיובא – החלטה שנתמכה בין השאר בידי הממונה על התחרות דאז מיכל הלפרין.
לפי מלט הר-טוב, חוות דעת שהכינה עבורה חברת הייעוץ הכלכלי גיזה אבן זינגר קבעה כי פעילות הייצור שלה תמשיך להפסיד גם במהלך 2023 ואין לה היתכנות כלכלית.
משפחת וייל רכשה את המפעל בהר-טוב ב-2015 מנשר בתמורה ל-185 מיליון שקל, וזאת במסגרת מהלך רגולטורי שהובילה באותה העת רשות ההגבלים העסקיים (כיום רשות התחרות) בניסיון ליצור תחרות בענף המלט המקומי. אלא שמלט הר-טוב התקשתה להתבסס בשוק ולצמוח, בין השאר בשל היעדר יעילות, הצורך בהשקעות גבוהות לשיפור תהליכי ייצור והיבוא הנרחב של מלט זול מטורקיה ומיוון.
