ביהמ"ש: ממשלת אוקראינה לא תנהל תביעה נגד בעלי שליטה ישראלים על קריסת בנק
ביהמ"ש: ממשלת אוקראינה לא תנהל תביעה נגד בעלי שליטה ישראלים על קריסת בנק
התביעה, על סך כ-2 מיליארד שקל, בגין קריסת PrivatBank, הבנק המסחרי הגדול באוקראינה, תמשיך להתנהל במקביל רק נגד בנק דיסקונט בטענה שהיה צריך להבין כי כספים בהיקף עצום שהועברו לסניף פל-ים בחיפה מקורם ב"כספים רעילים". השופטת רחל ערקובי קבעה שישראל אינה הפורום הנאות לניהול תביעת ממשלת אוקראינה נגד שני בעלי השליטה, איגור קולומויסקי, ושותפו גנדי בוגלובוב
ממשלת אוקראינה לא תוכל להמשיך לנהל בישראל את תביעת הענק שהגישה נגד איש העסקים האוקראיני-יהודי, איגור קולומויסקי, ושותפו גנדי בוגלובוב בטענה למעורבותם בפעולות תרמית והלבנת הון חובקות עולם שהביאו לקריסה והלאמה של הבנק המסחרי הגדול במדינה – PrivatBank. כך עולה מהחלטת שופטת בית המשפט המחוזי ת"א, רחל ערקובי. השופטת קבעה בין היתר כי ישראל אינה הפורום הנאות לבירור התביעה נגד שני אנשי העסקים.
משמעות ההחלטה שהתביעה תמשיך להתברר בישראל רק נגד בנק דיסקונט, שלטענת ממשלת אוקראינה ניהל חשבונות בנק עבור השניים בסניף פל-ים בחיפה, שאליו זרמו כספים שהוצאו לכאורה במרמה מהבנק האוקראיני. בתביעה, על סך 2 מיליארד שקל, נטען שדיסקונט היה צריך להבין כי כספים בהיקף עצום שהועברו אליו מקורם ב"כספים רעילים".
על פי כתב התביעה שהוגש בדצמבר 2019, קולומויסקי, שהוא גם בעל אזרחות ישראלית, יחד עם איש העסקים בוגולובוב, היו בעלי השליטה ב־PrivatBank עד דצמבר 2016, מועד קריסת הבנק האוקראיני בשל בור של 5.5 מיליארד דולר במאזני הבנק. נגד השניים מתנהלות במקביל שתי תביעות נוספות במסגרת הפרשה – אחת באנגליה ואחת בארה"ב. בקשה לעכב את ההליכים בישראל בשל כך נדחתה בעבר במחוזי ת"א.
"במשך כעשור, החל משנת 2006 (לכל הפחות), ועד לחודש דצמבר 2016 (אז הוכרז הבנק התובע כחסר כושר פירעון והולאם על ידי מדינת אוקראינה)", נטען בכתב התביעה, "היה הבנק קורבן למעשי מעילה מורכבים אותם הגו וביצעו בעלי השליטה, בעצמם ובאמצעות חבר מרעיהם ועושי דברם, הסרים למרותם".
עוד נטען כי "במסגרת אותן פעולות מעילה והונאה גרמו בעלי השליטה לבנק התובע להעניק שורה ארוכה של הלוואות בסכומי עתק ולמטרות עסקיות לגיטימיות, כביכול, לחברות שבפועל היו חברות קש בבעלותם או שליטתם; ככלל, כספי ההלוואות הופקדו בחשבונות בנק של החברות (או חברות קש אחרות), אשר נוהלו אצל הבנק התובע בסניפיו שבאוקראינה או בסניפו הקפריסאי".
"לאחר מכן", נטען עוד בכתב התביעה, "הועברו מיד ליד ומחשבון לחשבון לשם 'הלבנתם' במטרה להסוות את ההונאה, באמצעות סבך חשבונות בנק המתנהלים אצל הבנק התובע על שמן של חברות קש נוספות ואחרות הרשומות במדינות זרות רבות; הכספים שהוצאו מידי הבנק התובע בדרכי מרמה ולאחר הלבנתם', נגזלו לתועלתם הפרטית של בעלי השליטה".
בכתב התביעה טוענת ממשלת אוקראינה כי גורם משמעותי נוסף, במעשיו או מחדליו, סייע לאוליגרך ועושי דברו להלבין את כספי המרמה בישראל. "לישראל הוברח סכום נכבד ביותר בהיקף של כ־1.2 מיליארד דולר. הכספים הוברחו לישראל בסדרה ארוכה של העברות כספיות שבוצעו בשיטתיות במשך השנים 2007–2011 מחשבון הבנק של St. John בסניף הקפריסאי, לחשבון הבנק שלה בסניף פל-ים שבחיפה של בנק דיסקונט".
לפי התביעה, "מעילה זו בכספי הבנק והברחתם לטובת בעלי השליטה בוצעה אף היא תוך שימוש בשיטות ותבניות הונאה המתוארות, על דרך הנפקת הלוואות כזב, באופן שבו הכספים 'גולגלו' באמצעות חשבונות בנק המתנהלים בבנק התובע על שם חברות קש הנשלטות בידי בעלי השליטה וצבא עושי דברם, במטרה להלבין כספים אלה ולהסתיר את מקורם. עד שלבסוף הוברחו הכספים מהבנק – באמצעות St. John – לחשבונה בבנק דיסקונט בישראל, ועקבותיהם נעלמו". את איגור קולומויסקי ייצג עו"ד גיל אוריון ממשרד פישר, בכר חן. את גנדי בוגלובוב ייצגו עוה"ד רלי לשם, אלי בורשטיין ודורון לוי ממשרד מיתר. את פריבטבנק ו- St. John, ייצגו עוה"ד הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו.
