משפט נתניהופילבר בין הליך רגיל לפרשת הרוגלות
משפט נתניהו
פילבר בין הליך רגיל לפרשת הרוגלות
המשנה ליועמ"ש עו"ד עמית מררי הובילה גם את השדרוג החוקתי של ההליך ההוגן, ובה בעת מובילה את צוות בדיקת הרוגלות. ייתכן שהמפגש ביניהם ייבחן בפעם הראשונה על עד המדינה שלמה פילבר, שעמד היום במרכז עדותה של יועמ"שית משרד התקשורת לשעבר דנה נויפלד
1. "מכתב לא בידיעתי"
פילבר מנסה לכאורה לעקוף רגולציה בדרך ללבו של אלובי
המשך עדותה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת לשעבר עו״ד דנה נויפלד עמד היום (ג') שוב בסימן ביקורת על התנהלותו של המנכ״ל שלמה פילבר, עד המדינה המרכזי בתיק 4000 שיעלה ויבוא ויעיד אחרי נויפלד. נויפלד היא הכלי של התביעה לתיאור ביקורתי של השירותים, לכאורה, שנתן פילבר לשר שמינה אותו, בנימין נתניהו, כדי להיטיב עם בזק. הדיון נפתח במקום שהסתיים שלשום: מאמציו של פילבר לבטל את ההפרדה המבנית־תאגידית בבזק במהלך "עוקף שימוע". נויפלד העידה שהביטול הזה מחויב בשימוע, ואילו פילבר, לטענת התביעה, ביקש להעביר אותו כהחלטת שר. במילים פשוטות יותר: נויפלד נגד (כי בשימוע הסיכויים של בזק קטנים עד אפסיים) ופילבר בעד — מוצג כמי שמבקש להאיץ את המהלך ולעקוף את המכשול הרגולטורי.
פילבר הוא עד המדינה ועד התביעה המרכזי בתיק 4000. נתניהו, לפי כתב האישום, מינה אותו כדי להטות את כיוון הספינה שהתווה המנכ״ל שקדם לו, אבי ברגר, שהכתיב קו קשוח מול בזק ובקשותיה: אישור עסקת בזק־yes וגם ביטול ההפרדה המבנית.
2 צפייה בגלריה
מימין: עו"ד דנה נויפלד בעדותה השבוע, בנימין נתניהו ושלמה פילבר. התביעה מנסה להוכיח תמורה שוחדית לאלוביץ'
(צילומים: צילום: sasson tiram , אלכס קולומויסקי, אוראל כהן)
לטענת התביעה, פילבר הוא המוציא לפועל של התמורה השוחדית שנתן נתניהו לאלוביץ׳. לכך שתי ראיות מרכזיות לכאורה. הראשונה, ״שיחת ההנחייה״ של נתניהו עם פילבר להיטיב עם בזק. אותה שיחה שלוותה בתנועת היד המפורסמת למיתון הורדת המחירים. השנייה — שמתבררת בימים אלה בעדותה של נויפלד — הפעילות של פילבר במשרד התקשורת, שנועדה להוציא לפועל את מבצע ההטבות לבזק. במרכזה, שיתוף הפעולה של המנכ״ל עם המונופול. קו תקשורת שבו מועברים מסמכים, הלוך וחזור, בין פילבר, שפועל מעל הראש ומאחורי הגב של נויפלד, לבין מנכ״לית בזק סטלה הנדלר. מסמכים שנועדו לגבש מסמך מדיניות חדש שיקדם את שאיפת בזק לביטול ההפרדה המבנית.
נויפלד לא ידעה על הפעילות הזאת של פילבר עד שהתוודעה למכתב ששלח פילבר לבזק ב־21 בדצמבר 2016 שכותרתו "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק". ״המכתב נשלח ללא ידיעתי וללא מעורבות של גורמי המקצוע במשרד. הוא היה שונה מנוסחים קודמים שעליהם עברו במשרד ונראה ממנו כאילו התקבלה החלטה סופית לבטל הפרדה מבנית בבזק״, אמרה נויפלד והוסיפה: ״יצאה הודעת דוברות מתקנת שביטול ההפרדה יהיה בכפוף לשימוע״. ובהמשך ביקרה את מהלכי פילבר: ״לא כך אמור להתנהל הליך מנהלי. הפליא אותו איך מכתב כזה יוצא אחרי שניהלנו שיחות בעניין״.
2. בזק או הצרכנים
עורכי דינו של אלוביץ': פילבר לא ניסה להיטיב רק עם בזק
מההתנגדויות החוזרות ונשנות של סניגור האלוביצ׳ים עו״ד ז׳ק חן עולות מספר תשובות שיעלו בהרחבה בחקירה הנגדית. העיקרית שבהן — פילבר לא עבד רק מול בזק. עיקר מסמכי המדיניות שהכין היו בשיתוף גורמים מקצועיים במשרד התקשורת. אפילו נויפלד עצמה, כפי שעלה בעדותה היום. נכון, לרוב מסמכי פילבר היא הגיבה ב״לא יודעת״ ו״לא זוכרת״, אך אז התברר שטביעת ידיה ועקבות הלשכה המשפטית בראשותה הופיעו על קטעים מוקדמים במסמכי שינוי המדיניות של פילבר.
כאשר הציגה התובעת ניצן וולקן עוד מסמך שמתאר מגעים של פילבר עם בזק, קפץ חן כנשוך נחש: ״תקראי את ההמשך, פילבר עבד גם מול HOT. את זה את משמיטה כי זה לא עולה בקנה אחד עם התזה״. המשמעות היא שלא רק בזק נהנתה מפילבר, אלא גם HOT.
כאשר פילבר יעיד הוא יצטרך להסביר את "פגישת ההנחיה", אבל לגבי תפקודו כמנכ״ל הוא ישלב ויצליב את פעולתו כעולה בקנה עם מדיניות לגיטימית חדשה שגיבש כאופוזיציה מקצועית לקו שהנחילו ברגר, ומן הסתם גם נויפלד. אופוזיציה שכללה סמנכ"לים ובכירים נוספים במשרד התקשורת. ולא טובת בזק עמדה במרכזה אלא טובת הצרכנים ושדרוג התשתיות התקשורתיות. בסיום העדות ביקשה וולקן לברר את סמכות ומעורבות בנימין נתניהו בתהליך. נויפלד מלמלה משהו על חתימות קיום ועו"ד בועז בן צור מיהר להבהיר: ״סמכות היתה, אבל לא מעורבות. זה לא אותו הדבר״.
2 צפייה בגלריה
המשנה הפלילי ליועמ"ש עו״ד עמית מררי. מופקדת על שני הליכים שעשויים להיפגש בתיק 4000
(צילום: באדיבות משרד המשפטים)
3. חשמל זורם
האם יועמ"שית משרד התקשורת עמדה בהסדר ניגוד העניינים
וישנו פיל נוסף שניצב בחדר, ליתר דיוק באולם. זה בן זוגה של נויפלד, עו״ד דוד תדמור שמלווה אותה לכל העדויות. לאחר מיזוגו של משרד תדמור עם משרד יובל לוי בסוף 2014, החל המשרד המשותף לייצג את חברת IBC, חברת בת של חברת חשמל שעיסוקה בתשתית תקשורת קווית על בסיס סיבים אופטיים. בהסדר ניגוד העניינים של נויפלד, לאחר המיזוג נכתב: ״אני מתחייבת להימנע מלטפל בכל נושא שיש לו השפעה מהותית על חברת IBC, בכלל זה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי״. האם נויפלד אכן נמנעה? האם צלחה את התחייבותה שלא לפעול בניגוד עניינים? גם הסיפור הזה, כך נרמז, יעלה בחקירה הנגדית.
4. כפל משימות
אותה עו"ד שחוקרת את פרשת הרוגלות מקדמת הליך פלילי הוגן
במשרד המשפטים, ממש ממול בית המשפט המחוזי, התגאו השבוע, בצדק, בהעברת "חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי" בקריאה ראשונה. עוד הישג של שר המשפטים גדעון סער שמעלה למדרגה חוקתית את הזכות להליך הוגן, כלומר זכותם של חשודים, נחקרים ונאשמים ל״הגנה מפני כוחה העודף של המדינה ושל רשויות השיטור והאכיפה שלה, בעת שהוא נמצא במצב פגיע ומוחלש כמושא של חקירה או משפט פליליים״, כנכתב בדברי ההסבר.
את הצעת החוק גיבש צוות בהובלת המשנה הפלילי ליועץ המשפטי לממשלה עו״ד עמית מררי. נפל בחלקה של מררי כפל משימות בצירוף מקרים מופלא: בעוד שהיא מכוננת בידה האחת את הזכות להליך הוגן, מובילה ידה השניה את הצוות שבוחן את הפעלת הרוגלות והאמצעים הטכנולוגיים בידי המשטרה, שנחשפה בתחקירי "כלכליסט".
שתי המשימות האלה מתמזגות זו בזו. כיצד? נחצה שוב את רחוב סלאח א־דין, ממשרד המשפטים לבית המשפט המחוזי: בפני שופטי תיק 4000, רבקה פלדמן־פרידמן, משה ברעם ועודד שחם, מונחת וממתינה להכרעה העתירה של שלושת הסניגורים, חן, עמית חדד ובעז בן צור, לקבל את התוצרים שקצרה הרוגלה בניגוד לחוק מהנייד של פילבר. העתירה הוגשה כתגובה להודאת המדינה ש״לראשונה ידעה בזמן אמת על שימוש ברוגלה כנגד מעורבים בתיק״.
השופטים טרם החליטו בעתירה זו וסביר להניח שיעשו זאת לפני שפילבר יעלה להעיד. האם יתייחסו להצעת החוק החדשה? ואם לא הפעם, לבטח יעשו זאת כשיידרשו לטענת ה"הגנה מן הצדק" שתעלה בהמשך. הזכות להליך הוגן קיבלה מעמד חוקתי צופה פני עתיד אבל גם עבר. מעתה, זכויות הנחקרים אמורות לקבל משקל גדול יותר באיזון שיערכו השופטים בבואם לדון במחדלי חקירה, הפרות צווים, שימוש בחומרים אסורים ועוד. בינתיים נותר לראות אם נאשמי תיק 4000 יהיו הראשונים לחוות את המפגש הזה בין חוק היסוד החדש, לממצאי הצוות שאת שניהם הובילה עו״ד עמית מררי.
