יש עבודה, אבל המובטלים לא ממהרים אליה
יש עבודה, אבל המובטלים לא ממהרים אליה
למרות שמספר המועסקים עבר את מספרם לפני הקורונה, שיעור האבטלה עדיין גבוה ומספר המשרות הפנויות נוסק. החשש מאבטלה כרונית התחלף בבעיה של מובטלים שמעדיפים לשבת בבית
לשוק העבודה היום יש כללים שונים לגמרי מאלה שלפני הקורונה. כך עולה מנתוני התעסוקה, האבטלה והמשרות הפנויות שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מספר המועסקים עולה (אבל לא מספיק) האבטלה יורדת (לא מספיק מהר) – ולמרות זאת מספר המשרות הפנויות רק ממשיך לנסוק.
אם החשש היה שאחרי הקורונה נישאר עם המוני מובטלים שלא מצליחים להיכנס לשוק העבודה, נותרנו בפועל עם לא מעט מובטלים שלא ממהרים לחזור לשוק העבודה.
בחודשים האחרונים נראה כי יש מגזרים בחברה ישראלית, במיוחד צעירים משכבות מבוססות, שמבחינתם העבודה היא רק אופציה. ככל שזה יימשך, כך המחסור בידיים עובדות בענפים עם משכורות נמוכות יגדל והשכר יאמיר, מה שעשוי גם לתרום ללחצי האינפלציה.
מנתוני הלמ"ס עולה שמספר המועסקים במשק חצה את מחסום ה־4 מיליון ועומד על 4.01 מיליון איש. מספר זה גבוה ממספר המועסקים בפברואר 2020 לפני משבר הקורונה שעמד על 4.005 מיליון. לכאורה הנתון הזה די מעודד. עם זאת, ישראל עדיין רחוקה מחזרה למצב התעסוקה שלפני הקורונה. בסופו של דבר, מה שחשוב הוא לא מספר המועסקים אלא האחוז שלהם מכלל המבוגרים. בשיעור התעסוקה נרשמה באוקטובר עלייה קלה בלבד מ־59.1% ל־59.2%, לעומת 60.9% בפברואר 2020. כלומר, המשק חזר למספר המועסקים אבל לא השלים את הגידול שהיה אמור לקרות בשנתיים האחרונות. בין 2017 ל־2019 צמח מספר העובדים ב־3.7%, וגם זה נחשב להאטה. על פי הנתון הזה, כדי להשלים את החסר לשוק העבודה דרושים עוד כ־100 אלף עובדים.
שיא נוסף במספר המשרות הפנויות
הנתון המדהים באמת הוא העובדה שלמרות העלייה במספר המועסקים ולמרות הירידה באבטלה, מספר המשרות הפנויות שובר זה החודש השביעי ברציפות את השיא מאז תחילת המדידות ב־2009. הוא עלה מ־138 אלף משרות פנויות בספטמבר ל־143 אלף משרות פנויות באוקטובר. מה הסיבה לכך? נראה שלהרבה מאוד עובדים היה הרבה מאוד זמן לחשוב על החיים במהלך קורונה והם הגיעו למסקנה שהם רוצים חיים אחרים. כך קורה שלפחות מבחינת מי שיכולים להרשות לעצמם או מי שמספיק בטוחים בעצמם, העבודה נראית כרגע רק אופציה.
לפני הקורונה התפטרות כדי לחפש משרה טובה יותר או חיים טובים יותר היתה פריווילגיה של בעלי שכר גבוה ואקדמאים, אולם במהלך הקורונה התפטרו גם צעירים וגם בעלי משכורות נמוכות. רוב המשרות הפנויות הן משרות בשכר נמוך: מלצרים, בארמנים, מאבטחים, עובדי מכירות, עובדי ניקיון, עובדי בניין. "אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. ההנחה היא שכשהכסף יגמר לאנשים, הם יחזרו לעבודה", אמר מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה ד”ר גל זהר.
אחד הדברים הבולטים הוא חוסר נכונות לעבוד במשרות פיסיות קשות בשכר נמוך. אם מצב זה יימשך צפויות שתי תוצאות. תוצאה אחת היא לחצים הולכים וגדלים להביא עוד עובדים זרים ופלסטינים בתחומים כמו בינוי, סיעוד וחקלאות. תוצאה שנייה היא העלאות שכר. אלו יכולות לתרום ללחצים האינפלציוניים שקיימים במשק ממילא.
שיעור האבטלה ירד מ־7.9% (שהם 339 אלף איש) בספטמבר ל־7.0% באוקטובר. זו ירידה מאכזבת משתי בחינות: ראשית, כל הירידה היתה בחצי הראשון של החודש מיד אחרי סוכות, ובמחצית השנייה נרשמה עליה קלה. שנית, באוקטובר הצטרפו כמה גורמים שהיו יכולים לסייע להוריד את האבטלה: חזרה לעבודה של אנשי חינוך רבים שאין להם קביעות אחרי תקופת הפיטורין הכפויה של החופש הגדול והחגים, חזרה לעבודה של אימהות אחרי תקופת החופשיםוכן סיום הארכות דמי האבטלה לבני 45 פלוס באמצע אוקטובר. שיעור אבטלה של 7% הוא עדיין קרוב לפי 2 משיעור האבטלה לפני הקורונה שהיה 3%–4%. ייתכן שבנובמבר תירשם חזרה נוספת לעבודה של העובדים המבוגרים והאימהות.
עם זאת לא כל המובטלים הם מובטלים מרצון. סביר להניח שיש קבוצות גדולות של אנשים שאינם מוצאים עבודה או אינם מוצאים עבודה מתאימה. זה קורה מן הסתם ביחוד בפריפריה וביחוד לקבוצות מוחלשות בשוק העבודה כמו ערבים, מבוגרים בני 50 פלוס ואנשים עם מוגבלויות. לחלקם עבודות פיסיות אינן רלוונטיות. כלומר, גם כאשר רוב השיח עוסק בימים האחרונים בתופעה החריגה של מי שמעכבים את חזרתם לשוק העבודה מבחירה, יש לא מעט מובטלים שלא מבחירה שמתדרדרים לעוני והמדינה צריכה למצוא דרך לסייע להם.
ויש עוד היבט שחשוב לזכור. למרות שאנחנו אומת הסטארט־אפ שיעור הפריון לעובד בישראל נמוך במיוחד. הסיבה היא שלצד הסטארט־אפ מתנהלת כלכלת עולם שלישי שבה מועסקים עובדים רבים עם כישורים נמוכים.
הקורונה היתה הזדמנות חד פעמית לשדרוג כוח העבודה באמצעות הכשרות מקצועיות אך היא כמעט שלא נוצלה. לדברי טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 המובילה את שותפות "המקפצה – המטה למקצועות המחר", גם אם יש במשק 143 אלף משרות פנויות הידע והפרופיל המקצועי של רבים מהמובטלים לא מתאים לאותן משרות. “המובטלים לא קיבלו ועדיין לא מקבלים את ההכוונה, ההכשרות והליווי הנדרשים כדי לאייש אותן. צריך להפסיק עם הגישה של עסקים כרגיל", ציינה.
מעונות זה לא מספיק
שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס אתמול לשיעור התעסוקה בכנס לשכת השמאים מהיבט אחר. "במדד רמת החיים לפי האו"ם, מדינת ישראל תופסת את המקום ה־17. תוך ארבע־חמש שנים אני רוצה להגיע לעשירייה הראשונה ואין זו אגדה”, אמר. “למה אנחנו לא תופסים היום את העשירייה הראשונה? כי בציבור הערבי והחרדי שיעור התעסוקה נמוך מאוד".
באשר לערבים, הממשלה אישרה תוכנית לפיתוח כלכלי בסכום של 30 מיליארד שאמורה בין היתר להגביר את שיעור התעסוקה. אצל החרדים הסיפור קצת אחר. הפוליטיקאים החרדים מעדיפים פיתוח של תקציב הישיבות. ליברמן אמר שהוא ביטל את ההנחות לאברכים במעונות היום כדי להמריץ אותם לצאת לעבודה. בפועל, כדי שזה יקרה יהיה צריך הרבה יותר לחץ. ביטול ההנחות לאברכים בביטוח הלאומי והתניית הסיוע בשכר דירה בעבודה יכולים להיות צעדים בכיוון הנכון.
