פרשנותעדי מדינה הם דרך המלך להפלת ראשי ארגוני הפשע
פרשנות
עדי מדינה הם דרך המלך להפלת ראשי ארגוני הפשע
כדי להגיע ליצחק אברג'יל נדרשו שבעה עדי מדינה שהגבוה בשרשרת שלהם מכונה "בומבי". הוא ניהל את האירוע בו נרצחו 3 אזרחים ונידון ל-14 שנות מאסר, עונש מגוחך על רצח משולש אבל בלעדיו לא היו מגיעים לראש הארגון
יצחק אברג'יל, אם לא יברח או יקבל חנינה, יסיים את חייו בכלא וגם זה עוד הרבה מאוד שנים לפני סוף מאסרו שנקבע הבוקר לאינסוף. הוא נידון לשלושה מאסרי עולם, ועוד שלושים שנות מאסר. כמו כן הוטל עליו קנס בסך 1.5 מיליון שקל שאם לא ישלם, יתווספו לו עוד 18 חודשי מאסר. האם הייתם משלמים במקומו ומסתכנים בעוד 18 חודשי מאסר?
אברג'יל הורשע ברצח שלושה אזרחים חפים מפשע ששילמו בחייהם על האובססיה שלו לחסל את יריבו זאב רוזנשטיין. כדי להגיע אליו נדרשו שבעה עדי מדינה שכל אחד מהם הוליך לשלב גבוה יותר בהיררכיה של ארגון הפשע. עד שהגיעו לקרוב ביותר, לעד המדינה המכונה "בומבי" שניהל את האירוע שבו נרצחו שלושת האזרחים נפתלי מגד, רחמים צרויה ומשה מזרחי ז"ל. "בומבי" נידון ל-14 שנות מאסר, עונש מגוחך על רצח משולש אבל בלעדיו לא היו מגיעים לאברג'יל.
על המהלך הזה סיפר התובע בתיק, הפרקליט המוערך והמאובטח עו"ד ניסים מרום, בכנס שהתקיים לאחרונה על עדי מדינה. “שלושה אזרחים חפים מפשע נרצחו בגלל שיצחק אברג’יל רצה להיות ה’דון’ של כל ה’דונים’ במדינת ישראל ושם מטען של ארבעה קילו בצ’יינג’ ברחוב יהודה הלוי. הוא מה שאנחנו קוראים ‘אדון העבירה’, היה לו אינטרס והיה לו מניע. קצין המבצעים של האירוע ‘בומבי’ שגויס כעד מדינה קיבל 14 שנות מאסר, אבל בלעדיו לא היינו מגיעים לאברג’יל”. אכן, מוצדק להתמקד ב”בעל האינטרס והמניע”. רוצחים ניתן להחליף ואם היו מסתפקים במיצוי הדין עם “בומבי”, לא היו מונעים מאברג’יל להמשיך לרצוח באמצעות ה”בומבי” המחליף.
בומבי קשר את אברג'יל לא רק לרצח אלא גם לסעיף ההרשעה של ראש ארגון פשיעה. "היינו קבוצה בכל הארץ, קבוצה מאוד חזקה", העיד בומבי במשפט, "המון המון אנשים, תחת מרות של יצחק אברג'יל. בכל מקום בארץ הייתה לנו קבוצה שהייתה שייכת לקבוצה של יצחק. יצחק תמיד הייתה לו אסטרטגיה שאנחנו נשתלט על כל המדינה, אם זה בשוק האפור, אם בהימורים, אם בהכל. הוא תכנן באסטרטגיה הראשונית שלו שמבחינתו הוא ישתלט על כל המדינה, שבכל עיר יהיו לו נציג משלו ודרכו ננהל".
גם בתיק הזה, וזה המשותף כנראה גם לתיקי צווארון לבן, לא ניתן להגיע לפיצוח ללא עדי מדינה. “בתיק 512”, הסביר מרום, “עמדות האזנות הסתר לא הביאו במשך ארבע שנים שיחה אחת מפלילה. הם יודעים שמאזינים, אז אין יותר שיחות. אחר כך גילו את האיכונים, והעבריינים עברו לטלפונים גנובים ולטוקמנים ואז גם האיכונים הלכו. רק כשאין ברירה מגיעים לעד מדינה”.
ואכן, לא רק אברג'יל, בתיקי הצווארון הלבן הבולטים של השנים האחרונות – נוחי דנקנר, הולילנד, וכמובן תיקי האלפים של נתניהו – משקלם של עדי המדינה הוא מרכזי לצורך ההרשעה. הבשורה הזו קצת מדאיגה אם נקבל את המסקנה שללא עדי מדינה לא יפוצחו הפשעים הגדולים, לא בתחומי הצווארון הלבן (פשעי פוליטיקאים, עבירות כלכליות) ולא בצווארון הכחול כדוגמת אברג'יל שנדרשו שבעה עדי מדינה להגיע לפיצוח, מה שמלמד על ריבוי שכבות ההגנה וההפרדה שבאמצעותם מרחיק עצמו ראש הארגון מהאפשריות לייחס לו את הפשעים בשטח. התופעה מוכרת מסרטי וסיפורי המאפיות בארה"ב שהפיצוח הוא רק באמצעות עדי מדינה או עבירות מס והלבנת הון.
והערה לסיום, לא בטוח שלגמרי במתחם הפוליטיקלי קורקט. ההצלחה עם אברג'יל, בהמשך להצלחות הגדולות עם ארגוני פשע נוספים מהמגזר היהודי, פינו שטחים ומרחבי פעילות אליהם נכנסו ארגוני הפשיעה הערביים. הנה תחום שבו הערבים ממלאים בהצלחה את החללים שהותירו אחריהם היהודים. והסיבה נוגעת גם קצת לענייננו. כנראה שאצל היהודים קל יותר לגייס עדי מדינה, מאשר אצל הערבים ששם הנאמנות הארגונית היא לרוב גם נאמנות משפחתית ואולי בגלל שקל יותר להעלים עדי מדינה פוטנציאליים במגזר ששלטון החוק מתקשה בכל מקרה להגיע אליו.
