תקציב החינוך המיוחד מהווה כבר חמישית מתקציב משרד החינוך
תקציב החינוך המיוחד מהווה כבר חמישית מתקציב משרד החינוך
הגידול העצום בהיקף החינוך המיוחד מתחיל להפוך לבעיה כלכלית־אסטרטגית והוא צמח ב־3.6 מיליארד שקל בתקציב 2025. למרות החשיבות העצומה של חינוך לגיל הרך – תקציב הפיקוח על המוסדות וההכשרות יקוצץ בשני שליש
סעיף החינוך המיוחד בתקציב משרד החינוך צפוי לגדול ב־3.6 מיליארד שקל, הסכום הגדול ביותר שהתקציב הזה גדל בשנה אחת. הדבר ממחיש את העובדה שהגידול העצום בהיקף החינוך המיוחד הפך לבעיה כלכלית־אסטרטגית, שבאה על חשבון שימושים רבים אחרים. במקביל, תקציב הפיקוח וההכשרות לגיל הרך יקוצץ בשני שליש מ־184 מיליון שקל ל־61 מיליון שקל. זאת, למרות הכוונה להקצות 5.4 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים מגזריים. אלה שניים מהשינויים הבולטים בתקציב משרד החינוך שפורסם אתמול. השינויים בתקציבי הישיבות החינוך החרדי וההדתה עדיין אינם ידועים, מכיוון ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסתיר את החלוקה הצפויה של הכספים הקואליציוניים.
תקציב החינוך המיוחד צפוי לגדול מ־13.9 מיליארד שקל השנה ל־17.5 מיליארד שקל בשנה הבאה, מתוכם 2.2 מיליארד הם תוספת חריגה שתגיע ממשרד האוצר במסגרת הסיכומים התקציביים. חלקו של החינוך המיוחד בתקציב משרד החינוך יגדל מ־16.5% ל־19.5%. הצורך לספק חינוך הולם לילדים עם צרכים מיוחדים ברור, אבל הגידול העצום בהיקף התופעה ובעלות שלה הפך לאחת הבעיות הקשות בתקציב המדינה וכבר שנים לא נמצא פתרון לבעיה.
במאי הציגה ועדת שפירא לבדיקת החינוך המיוחד את דו"ח הביניים שלה. הוועדה ממליצה בדו"ח הביניים שלה להקטין את הכיתות בחינוך הרגיל ל־19 תלמידים בכיתה ולקצר את שבוע הלימודים ל־5 ימים. זאת, כדי לאפשר את שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל ולעצור את הגידול בהיקף המוסדות הנפרדים, שעלות הלימודים בהם גבוהה בהרבה. קיצור שבוע הלימודים מיועד לפנות את שעות הלימוד להקטנת הכיתות. כן היא המליצה על "היפוך פירמידת התקציבים" והענקת עדיפות תקציבית לגיל הרך.
יו"ר הוועדה עמוס שפירא אמר אתמול, שלגידול של 10% ויותר בשנה בהיקף התלמידים בחינוך המיוחד אין אח ורע בשום מדינה בעולם. לדבריו, מעבר לעלייה בהיקף התלמידים עם צרכים מיוחדים, הבעיה בישראל נובעת מכך שהחינוך הרגיל אינו מסוגל לספק מענה לתלמידים האלה. לכן הורים בוחרים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר של החינוך המיוחד, שעלותם למדינה גדולה בהרבה. לכן גם לדבריו עד כמה שרפורמת הקטנת הכיתות וצמצום מספר שעות הלימוד שהוא מציע נשמעת מהפכנית ויקרה, היא תחסוך תקציבים. הוא משוכנע שאם בתי הספר הרגילים יציעו לתלמידים פתרון סביר ההורים יבחרו בהם, כי הם ליד הבית ועם החברים.
לעומת זאת, תקציב הפיקוח על מוסדות הגיל הרך וההכשרות למטפלות יקוצץ בשנה הבאה בשני שליש מ־184 מיליון שקל השנה ל־61 מיליון שקל בלבד ב־2025. התקציב הזה הוא כבשת הרש שקיבל הגיל הרך במקום הרפורמה האמיתית שתכננה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. לדברי ד"ר מיקי פלד, חוקר בקרן ברל כצנלסון, "המשמעות היא שהסייעות יקבלו פחות הכשרות והילדים הקטנים יקבלו פחות פיקוח. הרפורמה תיפגע דרמטית. כל זאת כש־5.4 מיליארד שקל יחולקו בשנה הבאה למגזרים שהממשלה חפצה ביקרם. זה סדר עדיפות לקוי מיסודו". פלד אומר כי שוב אין בתקציב התייחסות לפתרון בעיות יסוד של מערכת החינוך, כמו הצפיפות בכיתות או שיפור החינוך לגיל הרך.
המחקר בעולם הכיר בעשורים האחרונים בכך שלחינוך בגיל הרך השפעה מכרעת יותר מכל גיל אחר על התפתחות המוח. הוא תורם להשכלה, להכנסה וגם למניעת עבריינות, בייחוד כשמדובר בבני שכבות חלשות, שאינם יכולים לקבל העשרה בבית. למרות זאת, ישראל משקיעה בגיל הרך פרוטות. ההוצאה הלאומית לילד בגיל הרך עומדת לפי נתוני ה־OECD על 1,075 דולר מותאם כוח קנייה בלבד. ממוצע המדינות המפותחות הוא 11 אלף דולר לילד, פי 10 מישראל. כלומר בישראל מכירים בחשיבות הגיל הרך רק בדיבורים, לא במעשים
על פי נתוני מרכז טאוב, יש יחס של איש צוות אחד בממוצע במוסדות לגיל הרך לכל 5.5 ילדים, קרוב לכפול מיחס של 1:3 בממוצע במדינות האחרות שנבדקו. התוצאה הבלתי נסבלת היא שלפי מרכז טאוב, בישראל ההישגים של ילדים משכבות חלשות שהיו במעונות יום אינם משתפרים.
ממשרד החינוך נמסר, ש"הגידול של 2.2 מיליארד שקל בתקציב החינוך המיוחד נובע מעלייה עקבית ומשמעותית במספר התלמידים במוגבלויות השונות ובכללם: תלמידים מהמגוון האוטיסטי, הפרעות נפשיות והפרעות התנהגותיות רגשיות. התקציב הנוסף מיועד למימון העסקת צוותי הוראה וסיוע, הארכת יום ושנת הלימודים בהתאם לצרכים, טיפולים שונים והסעות".
בעניין הגיל הרך נמסר ש"במסגרת ההתכנסות התקציבית הנדרשת בעת המלחמה, הותאם היקף שעות ההדרכה במעונות לרמתו בשנה שעברה – חמש שעות שבועיות למעון. היקף זה עולה בשעה על דרישת החוק, ומאפשר המשך ליווי מקצועי של הצוותים החינוכיים. המשרד רואה בהכשרת הצוותים נדבך מרכזי בקידום החינוך בגיל הרך. מערך ההכשרות המקיף לצוותי הגיל הרך נשמר במתכונת המלאה".
חינוך מיוחד
החינוך המיוחד מטפל בתלמידים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים, חלקם במוסדות נפרדים וחלקם במסגרות הרגילות. המסגרות הנפרדות מציעות תנאים טובים, ולכן הורים רבים מעדיפים לפנות אליהן. לומדים בו כ־350 אלף תלמידים, כ־14% מכלל המערכת
