בלעדיבנמל אשדוד מקדמים הנפקה של 49% מהמניות, באוצר לוחצים להפרטה מלאה
בלעדי
בנמל אשדוד מקדמים הנפקה של 49% מהמניות, באוצר לוחצים להפרטה מלאה
דירקטוריון הנמל מתכוון להצביע השבוע על מתווה ההנפקה, לפיו התמורה על 35% ממניות החברה תגיע לנמל, ורק 14% למדינה. שוויו המוערך הוא 2.5 מיליארד שקל. במשרד האוצר מתנגדים, וסבורים שיש לקדם הפרטה מלאה של הנמל
דירקטוריון נמל אשדוד בראשות היו"ר שאול שניידר מקדם הנפקה של 49% ממניות הנמל, כאשר הכוונה היא להצביע על מתווה בישיבת דירקטוריון הנמל עוד השבוע וזאת לאחר שנערכו דיונים בנושא עם אנשי רשות החברות, ההסתדרות, השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם (האחראי מתוקף תפקידו על רשות החברות) ועם שרת התחבורה מירי רגב.
בדירקטוריון החברה מתכוונים שהתמורה על 35% ממניות החברה תגיע ישירות לקופת הנמל, כאשר החברה מעריכה שתוכל להכניס כך כ-800-900 מיליון שקל לקופת הנמל – מה שמשקף כי בהערכות הפנימיות של הנמל סבורים ששוויו מוערך סביב 2.5 מיליארד שקל. ההערכה היא שאחוזים בודדים מתוך 35% מהמניות שיימכרו על ידי הנמל יועברו לעובדים באמצעות מנגנון שטרם הוחלט עליו. 14% ממניות החברה יימכרו על ידי המדינה, ובמקביל הנמל יעביר למדינה דיבידנדים מרווחים צבורים בגובה של כ-400-500 מיליון שקל, מה שיוביל לכך שהמדינה תקבל גם היא סכום של 800-900 מיליון שקל מהמהלך.
לא מן הנמנע כי ההחלטה להצביע על מתווה להנפקת מניות הנמל עוד השבוע נועדה "לסנדל" את מנהל רשות החברות הנכנס רועי כחלון, שצפוי לגבש תוכנית הפרטה או הנפקה לנמל אשדוד משל עצמו. על אף שכחלון מונה על ידי אמסלם, ההערכה היא שמינויו עלול להוביל לשינוי בעמדת הרשות בנוגע לגורל הנמל וזאת על רקע ניסיונו בהפרטת נמל חיפה (שנמכר כמקשה אחת, בסכום של 3.9 מיליארד שקל) שהיה ממוביליה.
במשרד האוצר מתנגדים לכוונת הנמל לבצע הנפקה באופן הזה, וסבורים שיש לקדם הפרטה מלאה של הנמל כפי שנקבע בהחלטות ממשלה קודמות וכפי שמצוין בפירוש בקווי היסוד של הממשלה הנוכחית. התנגדות האוצר מגיעה גם על רקע הניסיונות למלא את קופת המדינה שהתדלדלה בעקבות המלחמה הממושכת, וזאת מתוך התפיסה שניתן להעביר סכום גדול יותר באופן משמעותי למדינה וכי הדבר יאפשר ביטול גזרות אחרות המוטלות על הציבור.
בטיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2025 מוצע להקים ועדה בין-משרדית לקידום הליך למכירת מניות חברת נמל אשדוד שבראשה יעמוד נציג רשות החברות, ולצידו יכהנו שני נציגי משרד התחבורה ושני נציגי האוצר (אחד מאגף התקציבים והשני מהחשכ"ל). במקביל, מוטל על השר לשיתוף פעולה אזורי (אמסלם) להביא תוך 90 יום מאישור חוק ההסדרים החלטה על הפרטת הנמל הממשלתי האחרון, ועל שרת התחבורה רגב לקדם הסכם מקרקעין בין חברת נמלי ישראל הממשלתית לבין נמל אשדוד כדי להתקדם עם ההפרטה. בדברי ההסבר מצוין כי "חברת נמל אשדוד מהווה היום את חברת הנמל הממשלתית היחידה... לאחר הפרטת נמל אילת והפרטת נמל חיפה, מוצע כעת לפעול לקידום הפרטת חברת נמל אשדוד וזאת על מנת להביא להתייעלות בחברת הנמל, ולאפשר לחברת נמל אשדוד להוות שחקן מרכזי בתחרות בתחום הנמלים".
ההערכה היא שסעיף זה יימחק מהחוק בהמשך על רקע התנגדות רגב ואמסלם להפרטה כמו גם של ההסתדרות. רבים מעובדי הנמל הממשלתי פקודים לליכוד, וגם מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן שצמח בסניף הליכוד באשדוד יתקשה לקדם מהלך כזה.
כאמור, ההחלטה להפריט את נמל אשדוד מופיעה בקווי היסוד של הממשלה: "הממשלה תקדם את מכירת כל אחזקות המדינה בנמל אשדוד בדרך של מכירה פרטית, כמקשה אחת, לרוכש אסטרטגי, תוך מתן מענה לעובדי הנמל במתווה דומה לנעשה בהפרטת נמל חיפה. זאת במטרה לשפר את השירות למשק הישראלי ולקצר את זמני ועלויות ההובלה". בהנהלת הנמל ובמשרד התחבורה סבורים כי ישנה חשיבות לכך שהנמל יישאר ממשלתי, וזאת על רקע סוגיות ביטחוניות - הנמל שימש בין היתר כנתיב כניסת סחורות לעזה ושיתף פעולה עם הצבא האמריקאי בכל הקשור לניסיון להקיף רציף צף וסוגיות נוספות.
