פרשנותהורדת הדירוג של פיץ' היא עוד אזהרה חמורה לממשלה
פרשנות
הורדת הדירוג של פיץ' היא עוד אזהרה חמורה לממשלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיכים להחריב את כלכלת ישראל - כל אחד מהסיבות שלו. הנתונים של סוכנות הדירוג פיץ' משקפים כי המלחמה אינה הסיבה להידרדרות של ישראל אלא המדיניות של הממשלה
המסר מהודעת הדירוג של פיץ' ברור ומטריד: ההידרדרות החמורה במצב הגיאו־פוליטי שהוא מעשה ידי הממשלה הנוכחית, פוגש גירעון ממאיר, חוב מזנק, חוסר יכולת של הממשלה לבצע שינויים, ומצב פוליטי פנימי שברירי
סוכנות דירוג האשראי פיץ' (Fitch) הודיעה בחצות על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה של +A לרמה של A עם תחזית דירוג שלילית. כוונת התחזית היא שהסוכנות שוקלת להוריד שוב את הדירוג בטווח של עד שנה וחצי. בכך יישרה פיץ' קו עם מודי'ס (גם אצלה הדירוג הוא שווה ערך ל־A), כאשר רק סוכנות הדירוג S&P משאירה בימים אלו את ישראל בדירוג A+, למרות שלפני כשבועיים היא פרסמה הודעה - שאינה פעולת דירוג אך מהווה כרטיס צהוב — ובו היא רמזה כי מתקרבת להורדת דירוג. תחזיות דירוג האשראי של שלוש המדרגות נותרו שליליות, מה שמסמן כי הכיוון הוא להורדות נוספות בטווח הקצר.
הורדת הדירוג על ידי פיץ' לא הפתיעה איש. כל מי שעוקב אחרי ההתפתחויות הכלכליות, הפיסקאליות (תקציביות) והפוליטיות היה יכול להניח כי התסריט הזה יתממש.
1. החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג, הממונה על הקשר עם חברות הדירוג, כבר חווה הורדת דירוג שלישית בתקופת כהונתו (ראו בתחתית הכתבה), אך האחריות כולה מונחת על כתפי שני האנשים שאמורים לנווט את המשק בזמן מלחמה: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו. המשוואה ששניהם מנסים לייצר היא כי הסיבה להורדת הדירוג היא אך ורק המלחמה. כלומר, ברגע שהמלחמה תסתיים ו"הניצחון המוחלט" יושג, הדירוג יעלה שוב וכלכלת ישראל שוב תפרח.
![אינפו פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ישראל](https://pic1.calcalist.co.il/picserver3/crop_images/2024/08/13/HJSlhWF50/HJSlhWF50_1_0_1210_769_0_x-large.jpg "\")
יש כמה בעיות עם הטיעון הזה. הראשונה, איש מהם לא נוקב במועד בו תסתיים המלחמה. התחושה בקרב רבים היא כי הם מתכננים מלחמה מתמשכת, משיקולים אישיים. לפני כמה חודשים הבטיח ראש הממשלה כי אנו כפסע מהניצחון המוחלט, אבל הוא לא מגיע. מאז ההבטחה מצבה הגיאו־פוליטי של ישראל רק הידרדר.
2. יותר מזה: אם בכוונת נתניהו וסמוטריץ' להוביל את מדינת ישראל למלחמה ארוכת שנים, הדבר הבסיסי ביותר שהם חייבים - הוא לנהל את הכלכלה, כי ללא כלכלה אין מלחמה. מלחמה היא אירוע יקר שמצריך משאבים ומפני שהמשאבים מוגבלים, יש צורך בתיעדוף ובניהול שלהם באופן מושכל. אך נתניהו וסמוטריץ' עושים את ההפך: הם מסרבים לתעדף ולנהל ומטמינים את הראש בחול. מצד שני, הם ממשיכים לנתב כספים לשותפות הקואליציוניות, כספים שרובם לא רק שלא מעודדים צמיחה אלא פוגעים בה. בניגוד מוחלט לשאר הממשלות בעבר שהתמודדו עם משברים - הם מסרבים לשרטט מתווה להפחתת הגירעון (שכבר זינק ל־8.1% מהתמ"ג) ושל החוב (שמאיים להגיע לפי פיץ' ל־72% תמ"ג בשנה הבאה).
5 צפייה בגלריה
חיילי צה"ל בחזית הדרומית. מלחמה מצריכה משאבים רבים וצורך בתיעדוף ובניהול שלהם, אך הממשלה מתחמקת מהתמודדות
(צילום: REUTERS/Amir Cohen)
היה מצופה מהם לבוא לאותן חברות דירוג ולהסביר כי ישראל במלחמה ולהציג תוכנית להפחתת הגירעון והחוב לשנים 2028-2025. זה מה שעשתה הממשלה הקודמת כאשר היא עלתה לשלטון ונאלצה להתמודד עם הירושה של ממשלת נתניהו הקודמת: הורידה את החוב מ־70% תמ"ג ל־60% תמ"ג והותירה עודף תקציבי חסר תקדים. היא ניצלה את ה"ריבאונד" של הפוסט־קורונה כדי לייצב את המצב הפיננסי שהיה קטסטרופלי בגלל המגפה. זו הסיבה כי באפריל 2022 מודי'ס העלתה את תחזית הדירוג של ישראל ל"חיובית".
המסר מהודעת הדירוג של פיץ' ברור ומטריד: ההידרדרות החמורה במצב הגיאו־פוליטי שהיא מעשה ידי הממשלה הנוכחית, פוגשת גירעון ממאיר, חוב מזנק, חוסר יכולת של הממשלה לבצע שינויים, ומצב פוליטי פנימי שברירי
סמוטריץ' ונתניהו מסרבים לגבש תקציב מדינה כי הוא מחייב תיעדוף - להשקיע יותר בביטחון, להשקיע פחות בהוצאה האזרחית להעלות את ההכנסות המדינה, והם לא מעוניינים לשלם את המחיר של המלחמה כי הוא כרוך במחירים פוליטיים־אישיים שהם אינם מעוניינים לשאת.
3. הטענה לפיה המלחמה מסבירה את הורדת הדירוג היא שקרית גם ברמה העובדתית. חמאס וחזבאללה לא החלו לפעול אתמול ולא החלו כתנועות ציוניות. ארבעה סבבים של לחימה בטווחים שונים היו בעזה ועוד מלחמה אחת לא מבוטלת התנהלה בגזרה הצפונית. באותה תקופה (2022-2006), דירוג האשראי של ישראל לא רק שלא ירד אלא עלה באופן עקבי ומתמשך.
אפשר גם לבדוק את ההיסטוריה הכלכלית לפני כן בתקופת האינתיפאדה השנייה. המשבר היה עוד יותר עצום, תמונת המאקרו היתה מדאיגה הרבה יותר לעומת הנוכחית וכלכלת ישראל היתה חלשה פי כמה לעומת האיתנות הנוכחית. אך הורדת דירוג לא היתה כי שר אוצר בשם בנימין נתניהו הוביל מדיניות נכונה ששכנעה את החברות המדרגות שמלחמה אינה עילה להורדת דירוג בישראל, וניהול נכון יודע להתגבר עליה. גם בתקופת הקורונה דירוג האשראי לא ירד, למרות שהחוב זינק ב־10 נקודות אחוז תוך פחות משנתיים.
4. יתרה מזו, אם המתקפה של אוקטובר והשלב הראשון של המלחמה היה מסביר את הורדת הדירוג, ההורדה הראשונה היתה צריכה להתרחש באוקטובר, או בדצמבר לכל המאוחר. אך היא התרחשה רק בפברואר 2024. גם הנתונים מלמדים כי אחרי ההתרסקות באוקטובר-נובמבר, כלל הפרמטרים המאקרו־כלכליים התייצבו במהרה: האבטלה, התעסוקה, הצריכה, שער החליפין, תשואות אג"ח, מדדי הבורסה ועוד. רק אחרי שהתברר בתחילת 2024 שהממשלה לא מתנהלת כראוי המגמה התהפכה ומדדי הסיכון המריאו. אז, ורק אז, נשברה המשוואה שממשלות ישראל לדורותיהן הצליחו לייצר עבור ישראל - כי מלחמה איננה סיבה להורדת דירוג.
נקודה נוספת: נתניהו וסמוטריץ' מתגאים בנקודות חוזקה. אלא שאותן נקודות הן ירושה. הראשונה היא החוב, שכאמור הממשלה הקודמת הורידה מ־70% ל־60% בשנתיים. כך גם לגבי רזרבות מט"ח. הן נצברו במשך שנים על ידי בנק מרכזי עצמאי ונטול השפעות פוליטיות. חשוב להבהיר: גם החוזקות האלה נשחקו בשנתיים האחרונות, החל בתקופת ההפיכה המשטרית.
5. המסר של הודעת הדירוג של פיץ' ברור ומטריד: אכן יש הידרדרות במצב הגיאופוליטי - גם זה מעשה ידיה של הממשלה הנוכחית. אך אותו מצב גיאו־פוליטי מסוכן פוגש גירעון ממאיר, חוב מזנק, חוסר יכולת של הממשלה לבצע שינויים ומצב פוליטי פנימי שברירי בו הלחץ לבחירות הוא חריג "בהינתן האירועים באוקטובר 2023 והמחלוקת בנוגע לחוק הגיוס של החרדים", נכתב בהחלטת פי'ץ להורדת הדירוג. כלומר, המלחמה היא לכל היותר הטריגר. הסיבה היא המדיניות. הנה רמז לכך: בפיץ' סבורים כי מדד WGI של הבנק העולמי - המדד הפופולרי למדידת איכות הממשל - "ישראל צפויה להידרדר". המדד הזה מבוסס על כמה פרמטרים לרבות שלטון החוק, חופש ביטוי, שחיתות, ויציבות פוליטית - היבטים שרק הממשלה אחראית להם והם במגמת הידרדרות מהירה.
"לא לטפל בגירעון התקציבי שווה ערך לשריפת האסמים. כלכלה חלשה תביא לחורבן הבית. את המלחמה בחמאס מנצחים החיילים בעזה והיא לא הבעיה האסטרטגית שלנו. את הטילים מאיראן יעצור חיל האוויר בסיוע חיילות אוויר ידידותיים. הבעיה היא החזית הכלכלית שם משום מה החליטו המנהיגים שלנו שלא צריך להילחם שם וזה יסתדר לבד בלי החלטות קשות", הסביר לכלכליסט ערן היימר, לשעבר מנכ"ל מדרוג (מודי'ס בישראל) וסגן החשכ"ל (מנהל החוב) לשעבר שהיה בקשר הדוק עם חברות הדירוג.
5 צפייה בגלריה
ערן היימר, לשעבר מנכ"ל מדרוג ובכיר באוצר. "כלכלה חלשה תביא לחורבן הבית"
(צילום: סיון פרג')
6. הדברים של היימר מדגישים את הבעיה העמוקה: סמוטריץ' ונתניהו מנותקים. הם איבדו קשר עם המציאות. אבל המנגנון של השניים שונה. אצל סמוטריץ' האירוע הוא אידיאולוגי. פונקציית המטרה של שר האוצר הנוכחי איננה מקסום הרווחה הכלכלית של אזרחי ישראל אלא יישום של הדוקטרינה המשיחית שאפיינה אותו כל חייו. מדובר באיש מסוכן ויהיר שאינו מבין דבר וחצי דבר בכלכלה.
אצל נתניהו הסיפור הוא אחר לגמרי. הוא זה שהכניס את חברות הדירוג לשיח המאקרו־כלכלי הישראלי השוטף. הוא תמיד הציג אותן כגושפנקא להצלחתו במישור הכלכלי. אלא שעבור נתניהו של אחרי 7 באוקטובר גם פונקציית המטרה השתנתה: כעת היא שרידות. ומי שלא מתיישר עם המשימה העליונה - נמחק. בשורה התחתונה - השניים מחריבים את כלכלת ישראל - כל אחד מהסיבות שלו. "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות", הסביר פעם אלברט איינשטיין, וזה בדיוק מה שמצפה לנו בהמשך.
הסברה כי אחרי המלחמה הכל יסתדר נראית היום יותר כמשאלת לב מאשר כתחזית כלכלית. דברים לא מסתדרים לבד. ההיסטוריה מראה כי משטרים פופוליסטים או בשליטה של ימין קיצוני לא ממש מצליחים כלכלית לאורך זמן. מלחמה, מצוקה כלכלית ופחד הם רכיבים הכרחיים בדרך למשטר לא דמוקרטי.
מי שסבור כי חברות הדירוג יובילו את השינוי ויימנעו את המשך מימוש הקטסטרופה - משלה את עצמו, טועה ומטעה. רק האזרחים יעצרו את זה.
מתי קיבלו במשרד האוצר את המידע?
החשכ"ל שמר קרוב לחזה את קלפי הורדת הדירוג
יש דבר אחד שמטריד לא פחות מהורדת הדירוג עצמה — וזו ההתנהלות של כל המעורבים בדבר ערב ההחלטה ובעיקר אחריה. אותה התנהגות היא זו שמבטיחה כי המשק הישראלי בדרך להורדות דירוג נוספות. כמו בהורדות הדירוג הקודמות גם הפעם רוב בכירי משרד האוצר עודכנו בערב, שעות ספורות לפני פרסום ההודעה, על ידי משרד האוצר. זאת אף שהחשב הכללי יהלי רוטנברג ידע על כוונות פיץ' כבר כמה ימים.
התנהלות דומה התרחשה גם כאשר S&P הורידה את דירוג האשראי בחודש אפריל. זה היה יום שישי והפקידים הבכירים ששמרו שבת עודכנו במוצ"ש כאשר פתחו את הטלפונים שלהם. כבר אז סוכם בתוך האוצר כי בפעם הבאה כולם יעודכנו והתגובה צריכה להיות "אוצרית" ולא של איש בודד. גם אם הוא החליט שהוא לא משתף בזמן אמת, מן הראוי היה שהתגובה תהיה של המשרד כולו. החשב הכללי הוא הממונה על הקשר עם חברות הדירוג אבל הוא לא הבעלים של כלכלת ישראל. יתרה מזו, ברגע שהוא שומר את זה לעצמו, הוא גם מציג עצמו כאחראי לאירוע.
אך גם היום, כמו במקרה של S&P, רק החשב הכללי הוציא תגובה על האירוע וקרא לחוקק תקציב מדינה אחראי לשנת 2025. ואם כבר להוציא קריאה פומבית לקברניטים לגיבוש תקציב מדינה, דבר שבימים כתיקונם הוא ברור מאליו שכן כך קובע החוק וכך נעשה בכל ההיסטוריה של כלכלת ישראל, הקריאה היתה צריכה לצאת לפני שבועיים ולא אחרי פרסום הורדת דירוג. אך זה מה שמתרחש בימים האלה במשרד האוצר: אין משרד. יש איים שלעתים מתקשרים זה עם זה.
היום בבוקר, 12 שעות אחרי פרסום הודעת פיץ', התקיימה בזום ישיבת הנהלה שבועית של האוצר. היא ארכה כמה דקות וסוגיית הורדת הדירוג לא עלתה. באחת התקופות הקשות ביותר של כלכלת ישראל, ישנה חשיבות עליונה שהיחידה הממשלתית שאמונה על גיבוש המדיניות המאקרו־כלכלית תהיה מלוכדת וחזקה. והנה היא דווקא בשפל בכל הזמנים.
נדמה כי גם בפיץ' הבחינו בכך שהאירוע הכלכלי בישראל לא מנוהל.
