ניתוחקיש הכריז על שיקום החינוך בעוטף במיליארד שקל, אבל שכח לצרף תוכנית
ניתוח
קיש הכריז על שיקום החינוך בעוטף במיליארד שקל, אבל שכח לצרף תוכנית
שר החינוך הכריז על תוכנית לשיקום החינוך בעוטף במסיבת עיתונאים עם ראשי הרשויות בלי לתאם עם משרד האוצר כדי להפעיל עליו לחץ. ה"תוכנית" מורכבת משלוש כותרות תקציביות לא מפורטות. לשכת סמוטריץ': "כשמשרד החינוך יעביר את התוכנית היא תיבחן עניינית"
אם נוצר בציבור הרושם ששר החינוך יואב קיש וראש המועצות של עוטף עזה הציגו במסיבת העיתונאים שלשום בערב תוכנית לשיקום החינוך בעוטף, זה רושם מוטעה. מה שהם הציגו זה דרישה תקציבית.
לא מדובר בתוכנית משתי סיבות. הראשונה היא שהיא לא תואמה עם שום גורם באוצר ולכן אין לה מקור תקציבי. השנייה היא שמדובר בשלוש כותרות תקציביות שמתחברות לתקציב יפה ועגול של מיליארד שקל, אך ללא פירוט. חוסר הפירוט מתורץ בטענה שתינתן גמישות תקציבית לרשויות.
במשרד האוצר טוענים שתוכנית מיליארד השקלים של קיש לשיקום החינוך בעוטף כלל לא תואמה איתם. מלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמסר ש"כאשר משרד החינוך יעביר את התוכנית בצורה מסודרת ובערוצים המקצועיים היא תיבחן עניינית". בלשכת קיש לא מסתירים כלל שהם בחרו להציג את הדרישות התקציביות תחילה לציבור בשיתוף ראשי הרשויות בעוטף כדי להציב עובדה מול משרד האוצר. בסופו של דבר קשה מאוד לומר לא לראשי הרשויות בעוטף בימים אלה. אולי הם צודקים שזה מגדיל את הסיכויים לקבל תקציב, אבל הקרבות בין האוצר לחינוך גם מגדילים את הכאוס.
"אין תוכנית", אמר בכיר במערכת החינוך ל"כלכליסט", והסביר שאלה סכומים שמיועדים לאפשר לייצר אותה. את התמונה מסבכת העברת חלק גדול מהסמכויות למנהלת תקומה, כך שעכשיו את הכל צריך גם לתאם מולה. ומעל שיקולי האוצר עומדת גם הידיעה שלתקציבים לעוטף, כמו להסכמי שכר, יש השלכות רוחב. הם מהווים בסיס לדרישות התקציביות של יישובי הקו השני, אשקלון ואשדוד וגבול הצפון.
מיליארד השקלים שתובעים קיש וראשי הרשויות מורכבים משלושה סכומים: ️250 מיליון שקל עבור בינוי מיידי של מוסדות חינוך, ️150 מיליון שקל לצורך בינוי נרחב של מוסדות חינוך נוספים, ו־️600 מיליון שקל לצורך גיבוש תכנית פדגוגית מותאמת לתלמידי שדרות ועוטף עזה. 250 מיליון השקלים לבינוי מיידי מיועדים לתקציב המתוקן של 2023, ו־750 המיליון האחרים לתקציב המתוקן של 2024.
התקציב לבינוי בשלב הראשון יכלול בין היתר הרבה מבנים יבילים כדי לאפשר הקמת מוסדות חינוך זמניים מחוץ לטווח ה־4 ק"מ. הכוונה היא לסיים את המהלך עד ינואר–פברואר הקרובים. בשדרות ייועד הכסף להקמת מרכסי חוסן ליד מוסדות החינוך. דוגמה לשאלות שמציבה התוכנית היא קריית החינוך של המועצה האזורית שער הנגב, שממוקמת ממזרח לשדרות, כלומר עיר שלמה מפרידה בינה לבין עזה. במועצה חוששים שיהיה קשה לשכנע הורים לשלוח את הילדים לבית הספר משום שבסביבה ארעו מעשי טבח. הם מבקשים להקים להם שלושה בתי ספר עורפיים יותר שבכל אחד מהם 30 מבנים יבילים בעלות של 80 מיליון שקל, ומשרד החינוך תומך בהצעה זו.
במבט ראשון לא הגיוני להשקיע סכום כזה בבתי ספר זמניים. אבל במשרד אומרים שלאור העלות הכבדה של שהות המפונים בבתי מלון מהלך שיסייע להחזיר את המשפחות לעוטף הוא מהלך חסכוני. בעתיד המבנים האלה ישמשו לחיזוק החינוך בעוטף, אם על ידי הקטנת כיתות ואם לחינוך בלתי פורמלי. מדובר בטענה כלכלית שכדאי לבדוק, אבל באוצר טוענים כאמור שהיא לא הועלתה בפניהם.
המשמעות של הסעיף האחרון והגדול ביותר של 600 מיליון לתקציב פדגוגי היא תוספת גמישה של כ־20 אלף שקל בממוצע לכל אחד מ־30 אלף התלמידים בעוטף. הסכום העצום הוא בבירור נקודת התחלה להתמקחות. אם בסוף יוחלט להעניק 20 אלף שקל לתלמיד, ממש לא הגיוני לתת אותם בשנה אחת והרבה יותר סביר לחלק אותם על שלוש שנים.
ראשי המועצות של העוטף התחרו ביניהם במסיבת העיתונאים שלשום במחמאות לקיש ולשיתוף הפעולה שלו איתם. הרבה פחות החמיא למשרד המידע שנחשף באותו יום בישיבה משותפת של וועדות החינוך והבריאות. מתברר שחודש וחצי לאחר תחילת המלחמה במחשבי משרד החינוך קיים מידע רק על 75% מילדי המשפחות המפונות - איפה הם גרים היום והיכן הם לומדים.
מנהלת אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך תמי אומנסקי הסבירה שהנתונים חלקיים כי חלק מההורים סירבו למסור פרטים או שהילדים עוברים עדיין ממקום למקום. כזכור אחת הדוגמאות שנתנו אנשי מבקר המדינה לביקורת הקשה שלהם על הכאוס בפינוי היא העובדה שאין רשימות מסודרות של הילדים המפונים.
את השלב הראשון בתוכנית להשבת התלמידים בעוטף, כשהיא תתגבש, אמור להוביל פרויקטור חדש ובכיר. מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני מינה שלשום בערב את שר החינוך לשעבר מטעם יש עתיד הרב שי פירון לפרויקטור לשיקום ופיתוח בתי ספר על יסודיים ביישובי עוטף עזה. "פירון יהיה אחראי לתכלול כל ההיבטים הארגוניים והפדגוגיים הנדרשים לשיקום ולפיתוח בתי הספר, הן תשתיתית והן ניהולית, לטווח הבינוני ולטווח הארוך".
המינוי של פירון הוא חלק ממגמה של משרד החינוך להשתמש בבכירים בעלי מעמד לפרויקטורים הקשורים במלחמה. המנכ"לית לשעבר דלית שטאובר, למשל, היתה פרויקטורית לעניין הילדים הנפגעים ויצרה את מערך המידע עליהם ועל משפחותיהם. המשנה למנכ"ל לשעבר גילה נגר אחראית על מנהלת החינוך של המפונים באילת. במשרד החינוך מסבירים את הצורך בפרויקטורים בכך שהפינוי שבר את המבנה המחוזי של המשרד. כך נוצר מצב שמחוזות עובדים מול תלמידים שלא רשומים בהם. הפרויקטורים מוציאים פעולות לדרך ואז מחזירים את האחריות למשרד.
לא ברור למה המשרד ביקש מפירון להתחיל להניע דווקא את שישה בתי הספר העל יסודיים ולא את כל מערכת החינוך בעוטף. במשרד מסבירים שהורים לילדים בגיל תיכון צפויים לחזור לפני ההורים לילדים קטנים ולכן השיקום של התיכונים דחוף יותר.
