פרשנותקצב המלחמה יקבע את מספר המובטלים במשק
פרשנות
קצב המלחמה יקבע את מספר המובטלים במשק
מספר המובטלים החדשים לשבוע ירד בנובמבר ביותר מחצי. אם לא יוארכו הקלות החל"ת יחזרו עוד מובטלים לעבוד. תחושות של הדרה ופחד מרחיקות ערבים משוק העבודה. ודווקא בהייטק מספר השכירים עלה
ביום חמישי הסתיימו הקלות החל"ת וכרגע לא ברור אם יוארכו. הגורמים שצפויים להשפיע יותר מכל על שאלה זו, וממילא על מספר המובטלים במשק בחודשים הקרובים, הם חידוש הלחימה ובייחוד השאלה עד כמה יצליחו חמאס וחיזבאללה לשבש את החיים במרכז הארץ, כולל המסחר ומערכת החינוך.
בין ההקלות בהחלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ': קוצרה תקופת האכשרה המינימלית לקבלת דמי אבטלה מ־12 חודשי עבודה ל־6 חודשים; קוצר משך החל"ת המינימלי מ־30 יום ל־14 יום; בוטל הקיזוז של ימי חופשה מצטברים מדמי אבטלה ועוד. ההקלות יחולו על כל מי שיצא לאבטלה, כולל חל"ת, עד חמישי שעבר. באוצר כמובן מעדיפים לסיים את ההקלות ולדחוף עובדים חזרה לשוק העבודה.
נובמבר, החודש השני למלחמה, הסתיים עם 113 אלף מובטלים חדשים, יותר מפי שניים מאשר 50 אלף באוקטובר. ובסך הכל מדובר ב־163 אלף מובטלים חדשים מתחילת המלחמה. סיבה מרכזית לפער בין שני חודשי המלחמה היא הודעת שר האוצר על הקלות החל"ת ב־30 באוקטובר. בעקבותיה עלה קצב תוספת המובטלים החדשים על כ־6,000 ליום במשך שלושה שבועות. אך בשבוע שעבר ירד הקצב ל־2,700 ליום.
אבל לירידה הזו יש כמה הסתייגויות: ראשית, אלו היו ימי הפוגה. שנית, 2,700 זה עדיין קצב תוספת מובטלים גבוה כמעט פי שלושה מ־1,000 ביום בתקופה רגילה. ובנוסף קצב חזרת המובטלים לעבודה עדיין איטי מאוד. אין נתונים רשמיים, אבל ככל הידוע מדובר כרגע על כ־20 אלף איש, כלומר רק כ־13% ממובטלי המלחמה.
תופעה שמעוררות חששות כבדים בממשלה היא תהליך התרחקות של החברה הערבית משוק העבודה. זו נובעת מהדרה על ידי מעסיקים והיעדרות יזומה שלהם בשל פחד , מהשבתת חלק גדול מענף הבנייה ומהוצאת עובדים ערבים בתחום המסחר לחל"ת. לדברי בכיר בממשלה, "יש תופעה רחבה של הדרת עובדים ערבים, ואילו אצלם יש פחד גדול מהתחמשות האוכלוסייה היהודית: אנשים לוקחים חופשת מחלה ולא מגיעים. נשים עם כיסוי ראש ממזרח ירושלים פוחדות להגיע לעבודה במערב העיר, ובמוקדי השירות אנשים מסרבים לקבל שירות מבעלי מבטא ערבי".
סקר תקופתי שעורך ד"ר נמרוד ניר ממכון טרומן של האוניברסיטה העברית מגלה ששיעור היהודים שסבורים שיש לפעול לצמצום הפערים הכלכליים בין יהודים לערבים צנח מ־63% באוגוסט ל־39% בנובמבר. יש תקדים מדאיג: על פי מחקר ארגון אלפנאר לקידום תעסוקה בחברה הערבית, שיעור האבטלה של גברים ערבים עלה בין 1996 ל־2005 ב־5% לעומת 2% אצל יהודים. עולא נג'מי, ממרכז גבעת חביבה לקידום חברה משותפת, מספרת שהמרכז החל לקדם סדנאות למעסיקים כיצד להחזיר עובדים ערבים.
מי שירצה יוכל להתנחם בתחום אחד שבו דווקא חלה עלייה משמעותית: מספר השכירים בהייטק עלה מ־420 אלף בספטמבר ל־442 אלף באוקטובר, תוספת של 5%. בשנה רגילה זה היה טבעי כי מדובר באחרי החגים וחופשות הקיץ, אבל השנה היתה גם מלחמה. העלייה נשארת גם בניכוי עונתיות (4%). העלייה מתקנת חלק מהירידה ממספר השיא של 473 אלף עובדים בהייטק במרץ לשפל של 412 אלף באוגוסט, כתוצאה מהמיתון בעולם וההפיכה המשטרית.
שיעור השכירים בהייטק עלה מ־11.1% מכלל השכירים במשק בספטמבר ל־11.8% באוקטובר. אבל זה עדיין פחות מ־12.5% שבמרץ ואפריל השנה. למרות גיוס המילואים כל העלייה במספר השכירים בהייטק נרשמה בקרב גברים: מ־266 אלף ל־288 אלף. מספר השכירות בהייטק דורך במקום על 154 אלף ולכן שיעורן ירד, מ־36.5% ל־34.5%.
