הדרך לצמצום פערים של החברה הערבית עוברת בהשכלה
הדרך לצמצום פערים של החברה הערבית עוברת בהשכלה
המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף בשנתון חדש נתונים מדאיגים על הפערים הכלכליים והחברתיים בין יהודים לערבים - אבל מציג גם זווית אופטימית: פערי התעסוקה הגדולים בין יהודים לערבים מצטמצמים מאוד כאשר רמת ההשכלה עולה
75% מהיישובים הערביים במדינת ישראל משתייכים לשלושת האשכולות החברתיים־כלכליים הנמוכים, לעומת רק 9% מהיישובים היהודיים - ואף יישוב ערבי אינו ממוקם באשכולות הגבוהים. זאת ועוד, הפערים הגדולים בין יהודים לערבים בשיעורי התעסוקה נמחקים או מצטמצמים מאוד כשמשווים את רמות ההשכלה. כך עולה משנתון החברה הערבית הראשון שמפרסם היום המכון הישראלי לדמוקרטיה.
את השנתון ערכו ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ד"ר מוחמד ח'לאילה וד"ר אריק רודניצקי במטרה שישמש בסיס אמין לקבלת החלטות. הוא ממפה את הפערים הגדולים בין החברה היהודית לערבית וכן את השינויים הגדולים שחלו בחברה הערבית בעשורים האחרונים. עם זאת, חלק משמעותי מהנתונים בו מעודכנים ל־2017, ולכן פחות רלבנטיים לאחר חמש שנים ומשבר הקורונה.
נהוג לדבר על כך שבישראל יש כ־2 מיליון ערבים, שמהווים כ־21% מהאוכלוסייה. ואולם, השנתון מדגיש כי נכון לסוף 2020, יש בפועל רק 1.6 מיליון ערבים בעלי אזרחות, שמהווים כ־17% מהאוכלוסייה, והיתר הם תושבי מזרח ירושלים שאינם אזרחים ואין להם זכות הצבעה.
עוד מתברר מהשנתון כי כשהוקמה המדינה, כ־21% מהערבים היו נוצרים - אבל שיעורם ירד ל־8% ב־2020. עורכי השנתון מסבירים זאת בעיקר בשיעורי הפריון הגבוהים של החברה המוסלמית לעומת שיעורים נמוכים של הנוצרים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת יישובים לאשכולות חברתיים־כלכליים. בדיקת התפלגות היישובים הערביים לפי האשכולות מעידה על פערים תהומיים: 75% מהיישובים הערביים ממוקמים באשכולות הנמוכים 3-1, ו־25% באשכולות הביניים 7-4. כלומר, אף יישוב ערבי אינו ממוקם באשכולות החברתיים־כלכליים הגבוהים.
כרבע מהיישובים הערביים ירדו במדד החברתי־כלכלי
לעומת זאת, רק 9% מהיישובים היהודיים ממוקמים באשכולות הנמוכים 3-1, ואלה כמובן בעיקר היישובים החרדיים. מתוך 91% היישובים היהודיים האחרים, 59% ממוקמים באשכולות הביניים 7-4, ו־32% נמצאים באשכולות העליונים 10-8. לא רק שהפערים לא הצטמצמו בשנים האחרונות, הם התרחבו. 26% מהיישובים הערביים, 1 מכל 4, ירדו בדירוג במדד האחרון, ורק 2% עלו. ד"ר מוחמד ח'לאילה, מעורכי השנתון, אמר כי "מדובר בתוצאה של אפליה רבת־שנים מצד ממשלות ישראל, לצד היעדר אזורי תעשייה ואי־הכללתם של היישובים הערביים במפת אזורי עדיפות לאומית".
פערים של עשרות אחוזים בשיעורי התעסוקה
בנוסף לכך, פערים גדולים ביותר קיימים בין האוכלוסייה היהודית והערבית בשיעורי התעסוקה. שיעור התעסוקה של היהודים ב־2020 (גברים ונשים) היה 64%, ואילו של הערבים היה 40% בלבד. השנתון מגלה כי פערים אלה נובעים בעיקר מפערי ההשכלה. כשמשווים את שתי האוכלוסיות בפילוח לפי רמות השכלה, הפערים כמעט נמחקים. כך, למשל, 72% מהערבים בעלי התואר הראשון עובדים לעומת 80% מהיהודים, פער של 8% בלבד. כשמדובר בתואר שני, הפער הוא לטובת הערבים: 83% מבעלי התואר השני הערבים עובדים לעומת 80% מהיהודים.
עוד עולה מהשנתון של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי 92% מהיהודים הביעו שביעות רצון מהחיים ב־2019 לעומת 77% מהערבים. בעוד אצל היהודים יש מגמת עלייה קבועה, אצל הערבים נרשמה ירידה מ־81% ב־2016. זאת, אגב, למרות התוכנית הכלכלית 922 לפיתוח החברה הערבית, שהשקיעה באותן שנים לראשונה סכומים גבוהים בצמצום האפליה בין יהודים וערבים. לדברי עורכי המחקר, הדבר מוכיח כי "שביעות רצון מהחיים אינה תלויה רק במצב כלכלי והכנסה". במקרה זה, הם מעריכים כי העברת חוק הלאום, שהבליט את מעמדם החוקי הנחות של ערביי ישראל, השפיעה מאוד על התוצאה.
