לראשונה זה 35 שנה: שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי של כ-10 מיליארד שקל
לראשונה זה 35 שנה: שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי של כ-10 מיליארד שקל
הכנסות המדינה בשנת 2022 עמדו על 468.5 מיליארד שקל ונהנו מזינוק של כמעט 14% בהכנסות ממסים. עם זאת, לממשלת ישראל עדיין יש חובות בהיקף של כטריליון שקל שנצברו לאורך השנים, וביתר שאת בתקופת הקורונה
הכנסות המדינה בשנת 2022 עמדו על 468.5 מיליארד שקל - כך עולה מנתונים שפרסם משרד האוצר היום (ד'). הוצאות הממשלה הגיעו ל-458.8 מיליארד שקל, משמע נרשם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל (0.6% תוצר).
הפעם האחרונה שבו הסתיימה שנה קלנדרית בעודף תקציבי היתה לפני 35 שנה, בשנת 1987. עם זאת, לממשלת ישראל עדיין יש חובות בהיקף של כטריליון שקל שנצברו לאורך השנים, וביתר שאת בתקופת הקורונה.
העודף התקציבי נובע מכך שהכנסות המדינה היו גבוהות בהרבה מהתחזית המקורית ששימשה את הממשלה בבואה לקבוע את תקציב 2022-2021. התחזית המקורית צפתה כי הכנסות המדינה יגיעו לכ-397 מיליארד שקל, מספר הנמוך בכ-72 מיליארד שקל מההכנסות בפועל. גם תחזית ההכנסות האחרונה שהונפקה ביולי פספסה את הכנסות המדינה ב-10 מיליארד שקל לעומת ההכנסות בפועל. גם בנק ישראל העריך לפני כשבוע כי השנה תסתיים בגרעון נמוך של 0.3%-, אך בפועל השנה הסתיימה בעודף של 0.6%.
העלייה העיקרית בהכנסות המדינה נובעת מזינוק בהכנסות ממסים (עלייה של 13.7% לעומת 2021, ובניכוי אינפלציה עלייה של כ-9%), זאת בזמן שגם 2021 נחשבה לשנה חזקה עם גבייה גבוהה של מסים גבוהה בראייה היסטורית. מבין כלל המסים, הגידול בהכנסות נבע בעיקר מגידול בהכנסות ממסים ישירים (18.2%). בניכוי האינפלציה מדובר בעליה מתונה יותר של כ-12.5%. בתוך המסים הישירים ראוי לציין את מסי הנדל"ן שעלו ב-16.7% (ריאלית) השנה, ואת מס ההכנסה שעלה ב-12.7%.
למרות העלייה החדה בגביית המסים, רשות המסים מדגישה כי 2022 לא הופרשו כספי מסים לקרן הפיצויים, וכך נוספו כ-3.2 מיליארד שקל לגביית המסים השנתית. בנוסף היו תשלומים חריגים בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. עם זאת, גם נתונים אלו לא מטשטשים את העלייה של 53 מיליארד שקל בגביית המסים בשנה זו.
למרות האופטימיות, יש לזכור כי העודף התקציבי הוא מצב זמני והוא מתכווץ מאז יולי האחרון וצפוי להסתיים במהלך 2023. אם מסתכלים על חודש דצמבר לבדו ומתחשבים באינפלציה, ניתן לראות כי יש ירידה בגביית המסים (ירידה של 2.5% לעומת דצמבר 2021). הירידה בולטת בעיקר במסי הנדל"ן, שרושמים ירידה של כ-38% לעומת דצמבר 2021.
העובדה שהכנסות המדינה ככל הנראה צמחו באופן קבוע לרמה גבוהה מזו שהעריכו באוצר ובבנק ישראל עשויה להציב אתגר לקביעת תקציב המדינה הקרוב לשנים 2023-2024, שכן יהיה קשה לשכנע את הפוליטיקאים שלא לפרוץ את כלל ההוצאה (המכתיב את קצב גידול התקציב, ש"ט) כשאין חשש להגיע ליעד הגרעון הקבוע בחוק. סביר להניח שגם באוצר יסכימו להגדיל את התקציב ולשנות את כלל ההוצאה, אך ידרשו כי התוספות התקציביות יופנו לתשתיות ולתקציבים מעודדי צמיחה.
