ישראל הוכנסה רשמית ל"רשימה השחורה" של האו"ם, לצד דאעש ורוסיה
ישראל הוכנסה רשמית ל"רשימה השחורה" של האו"ם, לצד דאעש ורוסיה
לצד דאעש, רוסיה ואל-קאעידה: המזכ"ל הודיע לשגריר ארדן כי ישראל תיכלל ברשימת הפוגעים בילדים. נתניהו: "האו"ם נכנס לרשימה השחורה של ההיסטוריה". הדוח יפורסם בשבוע הבא, ולפיו ישראל הרגה ופצעה אלפי ילדים. "המשמעות עלולה להוביל לאמברגו נשק"
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש העביר באמצעות ראש הסגל שלו לשגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן את ההודעה הרשמית ולפיה ישראל תיכלל ב"רשימה השחורה" של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך - לצד רוסיה וארגוני הטרור דאעש, אל-קאעידה ובוקו חראם.
"האו"ם הכניס את עצמו היום לרשימה השחורה של ההיסטוריה כשהצטרף לתומכים במרצחי החמאס", הגיב לכך ראש הממשלה בנימין נתניהו. "צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם ושום החלטה הזויה של האו"ם לא תשנה זאת".
"אני מזועזע מההחלטה המבישה של המזכ"ל", אמר השגריר ארדן. "מי שנכנס ל'רשימה שחורה' זה לא צה"ל אלא המזכ"ל, שמעודד טרור ושכל החלטותיו מונעות משנאה לישראל. זו החלטה לא מוסרית שמסייעת לטרור ונותנת פרס למחבלים. הצבא שלנו הוא המוסרי בעולם ואילו המזכ"ל הוא חלק מ'רשימה שחורה' של בכירי או"ם שבמקום להגן על אזרחים חפים מפשע, מגינים על ארגוני טרור ומעודדים אותם לעשות שימוש בילדים. שיתבייש לו".
כבר בתחילת החודש שעבר נחשף ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי בישראל קיים חשש ממשי מהמהלך, בעקבות ריבוי ההתבטאויות של גוטרש המכוונות נגד ישראל. גורמים שונים המעורים בנושא אומרים כי "המזכ"ל הנוכחי שונא ישראל - ואי-אפשר עוד להשפיע עליו". לפי הגורמים, "המשמעות של הכללת ישראל ברשימה השחורה בעייתית מאוד ועלולה לגרום למדינות בעולם להטיל על ישראל אמברגו נשק".
הדו"ח, שמתפרסם פעם בשנה ומכסה את השנה שקדמה לו, נכתב על-ידי שליחת האו"ם לילדים ואזורי מלחמה וירג'יניה גמבה, ומהווה למעשה נספח לדו"ח מזכ״ל האו"ם לילדים באזורי סכסוך, הכולל רשימת מדינות וארגונים חמושים שלא נקטו באמצעים המספקים לשיפור הגנה על ילדים.
הדו"ח הנוכחי יכסה את כל 2023, כאשר ברבעון האחרון יש קפיצה בנתונים בשל אירועי 7 באוקטובר. בשנה שעברה נכללו ברשימה השחורה אפגניסטן, קולומביה, קונגו, עיראק, מאלי, מיאנמר, סומליה, סודן, תימן וסוריה; וארגוני הטרור אל-קאעידה, דאעש, אל-שבאב ובוקו חראם. השינוי דרמטי שחל בשנה שעברה הוא שגם הכוחות החמושים של רוסיה הוכנסו לדו"ח.
גוטרש לא יציין מפורשות את ישראל או צה"ל - אלא, למשל, יציין את כוחות הביטחון הישראליים. ישראל תמצא את עצמה בחברה של מדינות לא דמוקרטיות ותהיה המדינה הדמוקרטית הראשונה שנכנסת לדו"ח, הסוקר אזורי סכסוך בכל העולם ומייחד כשני עמודים לישראל, שתהווה פרק ממנו.
עד השנה, היה פרק בדו"ח שהוקדש לישראל ולפלסטינים אך כאמור ישראל לא נכנסה עד היום לרשימה השחורה, שכותרתה היא "צדדים שלא נקטו צעדים מספקים לשפר את ההגנה על ילדים". האו"ם תיעד עד כה את כמות הנפגעים, אך לא היו לכך השלכות פרקטיות. מקור הנתונים בדו"ח הוא ארגוני האו"ם וגורמים בשטח, אך בארגון לא ניזונים מנתונים שהצדדים מספקים. לישראל יש ביקורת על התהליך, שכן המספרים גדולים בצד הפלסטיני. בראיית הפלסטינים, גם מחבלים בני 18 נספרים כילדים וכקורבנות פלסטיניים - קביעה שישראל כמובן לא מסכימה עימה.
בכל מקרה, ההשלכות של כניסה לרשימה השחורה הן נזק תדמיתי שכן הדו"ח זוכה למוניטין בינלאומי רב ויצוטט בכל גופי האו"ם, כולל עצרת האו"ם, מועצת הביטחון ובתי הדין בהאג. מבחינה פרקטית, ברגע שמדינה או גורם מוכנסים לרשימה - מוקם מנגנון שמייצר דוחות ייעודיים ביחס אליהם. כלומר, המשרד של השליחה המיוחדת יצטרך להכין דוחות ייעודיים ביחס לישראל. בהמשך, הדוחות יסופקו לקבוצת העבודה של מועצת הביטחון לגבי ילדים באזורי סכסוך. אותה קבוצת עבודה יכולה לייצר המלצות שמועצת הביטחון יכולה להחליט אם לקבל או לא - למשל בדרך של החלטת המועצה בנוגע למה שמצופה מישראל. מבחינת מדינות אחרות, כניסה לרשימה הלא מחמיאה תיתן רוח גבית שלילית ליוזמות של חרם, דה-לגיטימציה, פגיעה במסחר ואמברגו נשק.
"גיוס קטינים כמלשנים ורצח אלפי ילדים"
כבר בטיוטה שקיבלה ישראל לפני כמה חודשים - האו"ם ייחס לה אחריות לפעולות שמהוות הפרות של המשפט הבינלאומי ביחס לפגיעה בילדים. באותה טיוטה, הועלו טענות על שימוש בפצצות רחבות היקף בשטח בנוי; הטלת מצור קשה על עזה; וטענות שישראל תקפה תשתיות קריטיות לצרכים הומניטריים לרבות מוסדות או"ם, בתי ספר, בתי חולים, מתקני מים וסניטציה.
הטיוטה גם כוללת טענות על ניסיון של ישראל לגיוס קטינים כ"מלשנים" וטענות על כך שכוחות הביטחון עשו שימוש בילדים על מנת להגן על עצמם. בטיוטה המקורית, לא הייתה כל התייחסות לשימוש של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בילדים בתור מגן אנושי; ולא הייתה כל התייחסות לירי הטילים של חמאס לשטח ישראל ובהיקפים גדולים כלפי אוכלוסייה אזרחית והפגיעות במתקנים אזרחיים, לרבות גני ילדים, בתי חולים ובתי ספר. כמו כן, ישראל מואשמת בהרג שישה קטינים בלבנון, אך גם בנושא זה לא הוזכר כל הקשר או התייחסות לתקיפות חיזבאללה על ישראל והנזק שהן גורמות.
בנוסף, הטיוטה כוללת התייחסות להפרות שביצעו מתנחלים כשפגעו לכאורה בילדים פלסטינים. עוד נודע כי בטיוטה ישראל מואשמת במניעת סיוע הומניטרי לעזה - ללא כל אזכור של החטופים והעובדה שאינם מקבלים גישה לסיוע הומניטרי. הטיוטה כוללת האשמות קשות בדבר רצח אלפי ילדים פלסטינים ופציעה של אלפים נוספים; 20 אלף טענות להפרות שנוגעות לילדים; 459 טענות להתקפות על בתי ספר; ו-326 טענות להתקפות על בתי חולים.
למרות ריבוי ההאשמות, היו גם נקודות אור בטיוטה: שליחת האו"ם לילדים ואזורי מלחמה שכתבה את הדו"ח, וירג'יניה גמבה, הזכירה את פשעי 7 באוקטובר בהקשר פגיעה בילדים. קיים פירוט של שיטות הרצח במטרה להעיד על חומרתם ומופיעות אמירות על טענות לפשעי מין ומגזר. כמו כן, מופיע ייחוס אחריות מפורש לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי, וישנן טענות על 3,900 הפרות כלפי ילדים ישראלים.
למרות הטענות הרבות נגד ישראל, יש לציין כי המזכ"ל יכניס את ישראל לרשימה על סמך מה שהאו"ם הצליח לאמת לכאורה, הן לגבי הגדה והן לגבי עזה, על-פי הפרמטרים שמועצת הביטחון קבעה שבוחנים ביחס לקטינים: המספר הרב של ילדים שנהרגו או נפצעו בעזה מהפצצות; הרג, הטלת מום (פציעה), גיוס של קטינים, הפצצות של בתי ספר, הפצצות של בתי חולים וכוחות סיוע הומניטרי ומניעת סיוע הומניטרי. אלה הפרמטרים שמועצת הביטחון קבעה שבוחנים יחס לקטינים.
נודע כי ישראל טענה בתגובתה לטיוטה כי היא לא מכירה ניסיונות של צה"ל וכוחות הביטחון לגייס קטינים כמודיעים, ואלמלא יוצגו הוכחות יש למחוק את הטענה. לטענת ישראל, גם הטענה על שימוש בילדים כמגינים אנושיים שקרית ואינה מבוססת. ישראל מחתה על כך שהשימוש שחמאס עושה באוכלוסייה אזרחית, כולל בקטינים כמגינים אנושיים, אינו מופיע בדו"ח, וכי אין אזכור לכך שחמאס יורה ממרכזי אוכלוסייה אזרחית, בסמיכות לבתי ספר ובתי חולים, וזו למעשה הסיבה המרכזית לכך שהם נמצאים בסכנה להיפגע בעת הלחימה.
ישראל טענה עוד כי טיוטת הדו"ח לא מפרטת את השימוש שחמאס עושה בקטינים ישראלים חטופים כמגינים אנושיים. ישראל גם מבקשת שהדו"ח יציין כי חלק מהפגיעות בילדים נגרמו מטילים תועים של חמאס. לגבי הטענות הנוגעות למתנחלים, ישראל טוענת שאלו מקבלות בטיוטה ביטוי מטעה ולא נכון וכי היא פועלת על מנת למנוע מקיצונים בודדים לנהוג באלימות ופועלת לאכוף עליהם את החוק. באשר לטענות על פגיעה בילדים בלבנון, ישראל טוענת שהאזכור בדו"ח הוא חד-צדדי, וישראל מצפה לראות גם תיאור מפורט של ההפרות החמורות של חיזבאללה לרבות התקפות על בתי חולים, בתי ספר וטילים כלפי אוכלוסייה אזרחית.
