ריאיוןפרופ' ברק מדינה: "יש רצון להיפרדות, רואים ניכור כלפי מוסדות השלטון"
ריאיון
פרופ' ברק מדינה: "יש רצון להיפרדות, רואים ניכור כלפי מוסדות השלטון"
פרופ' ברק מדינה, מבכירי המשפטנים, מזהיר כי אף שאנחנו רחוקים ממלחמת אזרחים, ההיפרדות דווקא קרובה: "אין אינטראקציה בין הקבוצות". על העתירות נגד צמצום עילת הסבירות: "כולם ירוויחו מהקפאת החוק"
הפרופ' למשפטים ברק מדינה, לשעבר רקטור האוניברסיטה העברית, ממובילי פורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה, מזהיר מפני ניכור למוסדות השלטון ומפני פרקטיקה של היפרדות בין שני מחנות. לדבריו, "אנחנו עוד רחוקים ממלחמת אזרחים, אבל מצב כזה עלול להגיע אם הממשלה תחליט להפר צו של בית המשפט, וגורמי האכיפה, משטרה או צבא, יצטרכו לבחור צד. אבל אנחנו לא שם".
באיזה מובן אנחנו כן שם? כי התחושה בציבור היא שמתפתחת עוינות בין שני מחנות.
"אנחנו מתקרבים לשם במובן הזה שיש נטישה של השירות הציבורי, כלומר סירוב לשרת במילואים, סירוב אנשי אקדמיה להיות מעורבים בוועדות ציבוריות, הנטישה השקטה של ישראל - כל אלה הם ביטוי לקרע שיש. זה לא מבטא מלחמת אזרחים, אבל זה כן מבטא ניכור למוסדות השלטון. אמירה של 'אני לא רוצה להיות חלק מכם'. במובן הזה יש התרסה ועוינות רבה בין הקהילות.
"יש בין שתי הקבוצות מתאמים מסוימים לדתיות, עדתיות, מצב חברתי, גם מתאמים מסוימים לימין ושמאל. השאלה היא האם המחויבות הינה לדמוקרטיה ליברלית או לעליונות יהודית. זה הקו המבחין. מי שחושב שנורמות דתיות צריכות לקבל יותר משקל, שליהודים יש זכויות יתר פה - לעומת מי שדוגל בערכי שוויון. מה שכן רואים הוא שאין אינטראקציה משמעותית בין שתי הקבוצות. כל אחד מתבצר במקום שלו".
בג"ץ צריך לפסוק האם הפגיעה בעילת הסבירות היא מהלך חוקתי, או שהכנסת עשתה שימוש לרעה בכוח שלה. מהם התרחישים?
"יש מתח גדול מה יקרה כשבג"ץ יפסוק בנושא עילת הסבירות. יש אפשרות שכבר בשבוע הבא בית הדין ייתן החלטה ארעית, האם עד להחלטה הסופית החוק בתוקף. ואז השאלה היא איך הממשלה תגיב. אם בית המשפט ידחה את העתירות, לדעתי תהיה יותר מהומה. יהיה לחץ גדול להשבית את המשק, גם על ידי ההסתדרות. תהיה הסלמה במחאה. היום יש תחושה שבית המשפט אולי יציל אותנו, ואם לא - כאן הסכנה. אם בית המשפט יחליט שהחוק בטל - אולי תהיה רטוריקה מתלהמת, אבל לא בטוח שתהיה לזה השלכה מבחינת המחאה ברחוב".
בינתיים היועצת המשפטית לממשלה הגישה חוות דעת דרמטית לבג"ץ בעתירה נגד התיקון לחוק הנבצרות של רה"מ, בטענה שנתניהו עשה שימוש בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי.
"התגובה שהיא (גלי בהרב־מיארה - ד"ב) הגישה לבית משפט היא לא פחות מרעידת אדמה. הכנסת שינתה את חוק הנבצרות כך שאי אפשר יהיה להוציא את רה"מ לנבצרות, אלא במקרה של מצב רפואי שמצדיק זאת. זו פעם ראשונה שהיועצת המשפטית עצמה אומרת שתיקון לחוק יסוד צריך להתבטל, כי הוא עושה שימוש לרעה בכוח הכנסת. עד היום לא קרה שביהמ"ש לא קיבל עמדה של היועמ"ש בתחום. לומר שאפשר להוציא את נתניהו לנבצרות - זו רעידת אדמה".
נשיאת העליון אסתר חיות עלולה גם להרעיד את האדמה בהחלטה על צמצום עילת הסבירות.
"חיות היתה עד היום על הגדר. חוץ מהנאום שלה בחודש ינואר היא לא עשתה דבר יוצא דופן במשך כל התקופה הזאת. היא קבעה שהחלטה בעניין הסבירות תהיה בהרכב מורחב שהיא תעמוד בראשו, ולא בראשות שופט תורן, זוטר יחסית. היא לקחה עליה את האחריות להגיד כן או לא. במובן הזה היא הופכת להיות הגורם המרכזי".
מה היית מצפה ממנה לעשות?
"אם יש לה ספק מבחינה משפטית - מה שצריך להכריע הוא השיקול של הרגעת הציבור. החשש הוא מהסלמה. לא יקרה שום אסון אם החוק לא ייכנס לתוקף בינתיים. הטייסים ימשיכו לשרת, וביטחונית וכלכלית העסק יירגע. כולם ירוויחו מהקפאת המצב. ייתכן שבגלל שחשבה לקחת את זה על עצמה בראשות הרכב מורחב, היא הולכת לכיוון הזה".
איך זה יכול לקרות בפועל?
"לבית המשפט יש סמכות להוציא צו ביניים שלפיו עד שהעתירה לא תוכרע, החוק לא יוכל להיכנס לתוקף. אפשרות שנייה היא לקבוע שהחוק יוחל אבל רק בכנסת הבאה. זה פתרון שמקטין את החשש שמהלך מסוים נובע מאינטרס פרטי".
באיזה מובן זו תקופה חסרת תקדים בעיניך?
"זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבה הכנסת מתיימרת להגביל את בג"ץ, להחליט שאסור לו לפסוק במשהו. עד היום תפיסת סמכות בג"ץ בכלל לא נתפסה כנובעת מהכנסת. גם מבחינת הלכידות והשבר בעם. מדובר בתהליך וקשה לראות איך הוא יסתיים".
את השהיית ההתנדבות למילואים, שפוגעת בביטחון המדינה ופוגעת מורלית בחברה - אתה מסוגל לקבל?
"זה לא רק לגיטימי, אלה אנשים גיבורים שמשלמים מחיר. חלק מהזהות המקצועית שלהם הוא השירות, והם מוכנים להקריב אותה, לא בשביל עצמם אלא בשביל להציל את המדינה. הם מגלים פה גבורה לא פחות מזו שהם מגלים בשדה הקרב. ברור שזה מסכן את ישראל, אבל התפיסה היא שאנשים פה הם לא רובוטים, הם מוכנים לשרת לא רק כי הם חייבים. הם מוכנים כי הם מזדהים עם המדינה, עם ממשלה שדואגת לאזרחים שלה. הם לא רוצים להקריב את חייהם עבור מדינה שלא רואה לנגד עיניה את האינטרס של כלל הציבור – אלא אינטרסים צרים. במובן הזה, הממשלה היא זו שמסכנת את הביטחון".
יהדות התורה הגישה הצעת חוק יסוד שישווה את תנאי האברכים לחיילים, שנראה כאצבע בעין על רקע השיסוע בחברה הישראלית. זו הצעה רצינית שתהפוך למוקש ממשלתי?
"זה היה גימיק שלא יכול לפתור את בעיית הפטור מגיוס. זה שיכתבו שלימוד תורה הוא שירות משמעותי שווה ערך לשירות בצבא בחוק יסוד לא יהפוך את זה לשווה ערך. בית משפט לא היה מאשר את ההצעה, לכן נמשכה כפי שהוגשה".
