מדבש ועד שמן זית: משרד הבריאות מוציא את העוקץ מרפורמת היבוא
מדבש ועד שמן זית: משרד הבריאות מוציא את העוקץ מרפורמת היבוא
משרד הבריאות הודה כי רוב תקני המזון ניתנים לביטול מיידי, אך מתעקש לשמור על 37 תקנים ולעכב ביטולם של עשרות נוספים. מי שיידרש להכריע בנושא הוא יואל בריס, יו"ר רשות הרגולציה, שמשמש גם כיו”ר הוועדה לבחינת תקני המזון
משרד הבריאות הודה כי רוב תקני המזון הרשמיים ניתנים לביטול מיידי, אך עדיין מתעקש לשמור על 37 תקני מזון, ולעכב ביטול של עוד 30 תקנים. ההכרעה בנושא נמצאת על שולחנו של יואל בריס, יו"ר רשות הרגולציה, שמשמש גם כיו”ר הוועדה לבחינת תקני המזון. בריס יידרש לקבל החלטה עד ל־1 באוקטובר.
תקני המזון הרשמיים כוללים הוראות רבות בנוגע לתנאים בהם יש לעמוד כדי לשווק מוצר מזון מסוים כמו דרישות בטיחות, דרישות של העברת מידע לצרכן, דרישות לגבי האריזה ועוד. כך למשל התקן עוסק בבירה מגדיר כי אם יש בבירה מעל 9% אלכוהול ניתן לקרוא לה בירה “חזקה מאוד”, ואם יש בה מתחת לחצי אחוז אלכוהול ניתן לקרוא לה "נטולת אלכוהול". בנוסף, יש דרישה שהבירה תשווק בזכוכית העומדת בתקן, או בכלי פלסטיק או מתכת העומד בתקן.
תקני המזון מהווים חסם יבוא משמעותי ברפורמת היבוא שעברה בממשלה, אך מכיוון שמדובר בנושאים הנוגעים לבריאות הציבור ומכיוון שלמשרד הבריאות יש כוח רב ודנ”א המתנגד להקלה על היבוא, הוחלט לטפל בתקני המזון באופן נפרד.
בחוק הוחלט כי בתחילת אוקטובר יבוטלו כל התקנים הרשמיים למעט שורה של תקנים מוחרגים שיעביר מנכ”ל משרד הבריאות לוועדה בראשות בריס, וזו תאשר את ההחרגה.
לפני כחודשיים, הגיש משרד הבריאות רשימה לפיה ניתן לבטל 90 תקנים מתוך 127 תקני המזון (71% מכלל התקנים). עצם זה שמשרד הבריאות נאות לבטל כמות כה גדולה של תקנים מלמדת עד כמה הרגולציה היתה מכבידה ומיותרת. עם זאת, משרד הבריאות מתעקש כי 37 תקנים לא יבוטלו בכלל וכי שליש מהתקנים שאמורים להתבטל יבוטלו רק בעוד 2–4 שנים.
עוד בטרם צוללים לפרטי התקנים המוחרגים, צריך לזכור כי זו העמדה ההתחלתית של משרד הבריאות. יואל בריס אמור לראות בהצעה של משרד הבריאות מעין נקודת פתיחה למשא ומתן, והרשימה הסופית שתאושר על ידו צריכה להיות מצומצמת בהרבה. עמדה זו מתחזקת כשנכנסים לפרטי ההחרגות של משרד הבריאות.
משרד הבריאות מודה כי לא ערך בדיקה השוואתית מקיפה לתקינה הקיימת בעולם בנימוק של מחסור בכוח אדם מקצועי ומחסור בזמן. אך גם מבט מלמעלה על התקנים מלמד על פרשנות מרחיבה מאוד של תפקיד תקני המזון הרשמיים, וזו פרשנות שעל בריס יהיה לאתגר. הכוונה היא בעיקר לתקנים שדורשת לקדם פרופ’ רונית אנדוולט מאגף התזונה.
לטענת אנדוולט, יש לדרוש כי המלח יהיה מועשר ביוד מפני שבישראל יש מחסור ביוד בקרב ילדים. כמו כן, היא דורשת שחלב הפרה יהיה מועשר בוויטמין A ובוויטמין D מפני שיש מחסור בוויטמנים אצל בני 55 ומעלה. כמו כן היא מבקשת להשאיר את התקן הישראלי הייחודי לשמן זית כדי לשמר את היתרונות הבריאותיים שלו ובשל הבדלי האקלים בין ישראל לאירופה. באשר ללחם מלא טוענת אנדוולט כי חשוב שתהיה תקינה ישראלית שמוודאת ש־100% מהקמחים הם “מלאים” שכן רק במקרה כזה כלל הסגולות של הלחם המלא קיימות.
המשותף לכל הדרישות הללו הוא שהן מבטאות שיקול דעת רחב בהרבה ממה שהמחוקק התכוון להעניק למשרד הבריאות. כלומר, בשביל לקדם מטרות של בריאות הציבור, מבקשת אנדוולט לחסום את היבוא כולו. גם היא לא סבורה כי יש משהו מסוכן במלח, שמן זית, או לחם עם 70% דגנים, אך היא מבקשת להשתמש בכלי התקינה על מנת להשיג מטרות מדיניות אחרות.
הגישה של משרד הבריאות מביאה לכך שלגבי כל מוצר ניתן יהיה לטעון כי יש להעשיר אותו בוויטמנים בכדי להשיג מטרה לאומית כלשהי. בעיני משרד הבריאות כלי התקינה וחסם היבוא הוא דרך לגטימית להפוך את תפריט המזון הישראלי לבריא יותר.
נוסף לניסיון להשתמש בתקינה ככלי לשיפור הבריאות, יש גם ניסיון להגן על התעשיה המקומית – והיהודית במיוחד. שי חן מאגף שירות המזון במשרד הבריאות הקדיש שני מכתבים מפורטים לתקן שמן הזית ותקן הדבש, שני מוצרים שנהנים מתקינה ישראלית ייחודית המקשה על היבוא (לצד חסמי יבוא כמו מכסים ומכסות).
תקן שמן הזית עודכן ב־2017, אחרי מאבקים בין יבואנים לבין היצרנים המקומיים. במשרד הבריאות טוענים כי אי שמירה על התקן הישראלי עשויה לגרום למוות. כמו כן, במכתב של חן הוזכר כי יש זיופים רבים של שמן זית, זאת בשל העובדה שהחברה הערבית מייצרת שמן זית בעצמה. חן ניפק מכתב ברוח דומה לגבי תקן הדבש, אף הוא תקן בן פחות מ־10 שנים, שבו חזר על הטענה כי יש דבש מזויף בישראל. בשני המכתבים לא נומק מדוע לא ניתן לאמץ תקינה אירופאית מקבילה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר: "הוועדה בוחנת כל תקן ותקן כדי לוודא את צמצום הנטל הרגולטורי העודף למינימום ההכרחי. לגבי אותם 37 תקנים ישנם כאלה שבפועל יתיישרו למקובל באירופה. באופן טכני לתקופת ביניים, מבקש משרד הבריאות להסדיר אותם בתקינה ישראלית תואמת".
