הפתרון לגיוס החרדים צריך להיות כלכלי וערכי, לא משפטי
הפתרון לגיוס החרדים צריך להיות כלכלי וערכי, לא משפטי
הדרך לבקו"ם כנראה לא תעבור בבג"ץ. אחת הדרכים ליישוב המחלוקת היא העלאה משמעותית של שכר חיילי החובה, כך לצבא יהיה אינטרס לבדוק את מי שווה לו לגייס. אפשרות קיצונית יותר היא רישום פלילי לכל אברך שיסרב - שלא יהיה זכאי לקצבה יותר
1 "בג"ץ לא יביא אף חרדי לבקו"ם", אמרה ד"ר בל יוסף, ופרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים, חידד את הרעיון: "בג"ץ יכול לתת פקודה לגייס חרדים, אבל בשביל לתת פקודה צריך פקודים שיבצעו אותה - ואין". לקראת הבג"ץ וחוק הגיוס שבפתח, יזמו פרידמן ויוסף בשבוע שעבר כנס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שהקיף את סוגיית גיוס החרדים מכל כיוון אפשרי: ערכי, פוליטי, סוציולוגי, כלכלי. השתתפו בו טובי המומחים שהביאו את כל הזוויות: את הכישלון החברתי המתמשך, את הצרכים האמיתיים של הצבא, את ההצעות לפתרון. את הנבוט הביא ח"כ אביגדור ליברמן.
ולאחר כל הדברים האלה, הרושם שנותר הוא שכלום באמת לא ישתנה. סדרי בראשית ייוותרו על כנם.
רו"ח ראם עמינח, תא"ל במיל' ומי שהיה היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, תמצת את השורה התחתונה: "בצה"ל יש מחסור גדול בלוחמים ותומכי לחימה, ויש לו עודף גדול בג'ובניקים ופקידים. החרדים שאם בכלל יתגייסו, במיוחד הנשואים שיגיעו בגיל 20 פלוס בגלל הדחיות – יהיו פקידים שאין בהם צורך. ופקידים יקרים שמשלמים להם 5,800 שקל בחודש. הצבא פשוט יגיד: אם תשלחו לי חרדי שלא יכול להיות לוחם ויצטרף לג'ובניקים – אלה שממילא אני משחרר מוקדם ואינני צריך – לא תודה".
2 מסתבר שגם לשירות אזרחי לא נרשמה התלהבות יתרה. פרידמן הצביע על הבעיות הנגזרות מכך שהמדינה מעמידה כוח עבודה חינמי לגופים אזרחיים. "נניח שתשלח חרדים שיעבדו בהובלת חולים וניקיון בבתי חולים. הדבר הראשון שיעשה בית החולים זה לפטר את העובדים המוחלשים שעבדו בשכר מינימום בעבודות האלה. תוצאה נוספת היא שהחרדים יעבדו במקצועות שלא ממצים את הפוטנציאל האמיתי שלהם. אם כך, עדיף כבר שילכו לעבוד במקום לשבת בישיבות". לעמדה זו הצטרף עמינח שהצביע על האבסורד של דחיית השירות שמחזיר את בחורי הישיבה ללימודים, על כורחם במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב – לרישום פיקטיבי בישיבות, רק כדי לא להתגייס עד גיל הפטור, שלפי ההערכות יוגדל משמעותית. עד אז לא יוכל הצעיר החרדי לעבוד, ויהיה עליו לבחור בין לימודים לבין שירות. בין הפטיש לסדן. הפתרון, כרגיל, יימצא בתעשיית ההשתמטות התרמיתית ששוכללה לכדי אמנות. לא רק תורתם־אומנותם, גם השתמטותם־אומנותם.
עמינח מנה את כל האפשרויות: הכרזת המשתמט כעריק - לא יקרה מסיבות פוליטיות. שירות אזרחי – נגד בגלל הסיבות שנמנו. דחיית שירות - "זו תרמית, כי נשוי עם ילדים הוא גם יקר וגם לא יהיה לוחם".
והוא מסכם: "תנו להם פטור, למה לרמות את עצמנו ולהשאיר בישיבה. לפחות שילכו לעבוד".
3 חרדים לא מתגייסים מסיבות נוספות, שאינן מסתכמות רק בדבקותם בתורתם־אומנותם. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד צברה שעות ארוכות במחיצת הרבנים והמנהיגים החרדים בתפקידה כיו"ר הוועדה לגיבוש חוק הגיוס. "ההורים מתנגדים לגיוס ומשתי סיבות", אמרה שקד, "ראשית, הסכנה לאובדן אורח החיים כתוצאה מהשילוב בסביבה חילונית. שנית, הילד שיתגייס לא ימצא שידוך. בדיוק ההפך מאצלנו ששירות צבאי משמעותי מקדם את סיכויי השידוך, במגזר החרדי הוא מרחיק אותו".
ולא רק מרחיק אותו, אמר עמינח, "הוא מתייג את המתגייס כסוג ב', כמי שנאסף מהשוליים ולא נמנה על העילויים".
שקד מצאה בכל זאת נקודת זכות: "בעבר, ללכת בבני ברק עם מדים זה היה ביזיון, היום כבר לא". הנה, קצת התקדמות בחסות טבח 7 באוקטובר.
לאחר מיפוי הצרכים האמיתיים של הצבא (לוחמים ותומכי לחימה בלבד) והחברה (יציאה לשוק העבודה), נותרנו עם הזווית הערכית, עם התביעה החברתית של המחאה לשוויון בנטל, עם הפגיעה החוקתית הקשה שמבדילה בין דם לדם. הפרופסורים יגיל לוי ועמיחי כהן התייחסו לגיוס החרדי לנקודה זו. "עצם קיומה של המחלוקת הוא אינטרס של חלק מהמחנה החילוני כדי לחדד את גבולות החברה", אמר לוי, "אינטרס להתוות מחדש את גבולות האזרחות בין ישראלים אמיתיים למשתמטים. ההפיכה המשטרית, ואחריה 7 באוקטובר, החזירו את שיח חלוקת הנטל, כמו ההפגנות בבני ברק שהוחרפו על רקע חוק יסוד לימוד תורה ועכשיו על רקע חוק 'השתמטות' חדש". כהן הוסיף את המחירים ליעד הערכי הזה: "גיוס חרדים, כיעד ערכי, ייצור כשלעצמו סיכונים שנוגעים להתאמת אורח החיים החרדי. מי שגדל בחברה סגורה ולא פגש נשים וגם לא את החברה הישראלית, יתקשה להשתלב. והקושי הוא לא רק מול הנשים שהופכות בהדרגה לגורם משמעותי בצבא, אלא מול חילונים, פלסטינים, ארגוני זכויות אדם, דרג מדיני".
4 פרופ' אריה אדרעי מצא לנכון להשמיע את הקול החרדי. הוא ובניו, כך ציין, משרתים שירות משמעותי בצבא, אבל הוא מאמין שלימוד התורה הוא יסוד מכונן בקיומה של המדינה. "אני מתנגד", אמר, "לשיח המתנשא, גם של בית המשפט העליון, שלפיו אורח החיים היהודי אינו לגיטימי וזוכה לבוז. החרדים לא ייכנסו מתחת לאלונקה אם לא ירגישו שהם גם על האלונקה". לאדרעי היה פתרון שספק אם ניתן ליישמו: "באמצעות התקציבים הופכים את החרדים לתלויים בהנהגה שלהם שאיתה לא נגיע להסכמה מעולם. צריך לדבר איתם מעל הראש של המנהיגים שלהם".
במחלקת הפתרונות, חיבר פרידמן את הצעתו שלה הוא מטיף כבר שנים: "להגדיל מאוד את שכר חיילי החובה, ואז יהיה לצבא אינטרס לבדוק את מי שווה לו לגייס ואת מי לא. לשלם יותר למקצועות הצבאיים שבהם יש מחסור. תשלום ריאלי יצמצם את אי־השוויון בין משרתים ללא משרתים, את אי־השוויון מול בן/בת 18 שילכו ללמוד".
פרידמן אפילו נידב רעיון משפטי מרחיק לכת למתגייסים. "לצבא יש אינטרס לשירות חובה ארוך", אמר, "זהו סוג של מס כלכלי מיוחד. בתנ"ך זה נקרא 'מס עובד'. כששלמה המלך בנה את בית המקדש, הוא הטיל 'מס עובד' – כל כפר צריך היה לשלוח עובדי חינם. שירות חובה זה מס עובד. המיוחד במס הזה שהוא מוטל ספציפית על אנשים. בדומה להפקעת קרקע מסוימת לצורכי ציבור. אבל, הדין אומר שאסור להפקיע ללא תשלום הוגן. ואם נקביל זאת להפקעת משרתי החובה - האם בג"ץ יכול להחיל שירות חובה בלי לשלם, במיוחד לאחר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו?".
5 וזה מחזיר אותנו מהבג"ץ התיאורטי של המתגייסים לבג"ץ הנוכחי נגד הלא־מתגייסים. "המשפט לא יפתור את הבעיה", אמרה ד"ר בל יוסף, "בג"ץ לא יביא אף חייל לבקו"ם, אבל לדיאלוג החוקתי יש דינמיקה שמתחזקת את השיח הציבורי. הוא איפשר למחאה המשפטית נגד אי־השוויון בנטל להשמיע את קולה. הוא מיסגר תבניות חשיבה כמו זכות עמידה, הסדרים ראשוניים, מידתיות, תכלית החוק".
ונסיים עם פתרון הנבוט של אביגדור ליברמן, לא לפני שיעור תורה קצר שנתן: "ההתנגדות לגיוס סותרת את היהדות. התפיסה שאסור להילחם היא טרלול. נשים לוחמות? הביטחוניסטיות הראשונות היו בתנ"ך – יעל אשת הקיני ודבורה הנביאה. זו המצאה בדיוק כמו שאסור לעבוד זו המצאה. רמב"ם ורש"י עבדו והם לא היו יהודים פחות טובים מדרעי או גפני".
והפתרון? "נכניס אותם לכלא? לא. אבל אין יותר מכסות ויעדים. בגיל 18 כולם לבקו"ם. מי שלא יתגייס – רישום פלילי. ואז הוא לא יקבל קצבה, לא יוכל לצאת לחו"ל, לא יוכל להיות עובד מדינה. היום המדינה הציונית מממנת טרלול אנטי־ציוני. המילה ציונות לא מופיעה באף ספר בחינוך החרדי. אין פשרה, חייבים לחתוך מוקדם ככל שאפשר".
