פרסום ראשוןביהמ"ש ביקר את הביטוח הלאומי - ופסק 117 אלף שקל למפוטר מחברת הייטק
פרסום ראשון
ביהמ"ש ביקר את הביטוח הלאומי - ופסק 117 אלף שקל למפוטר מחברת הייטק
השופט חגי ברנר קבע כי החלטת המוסד לדחות שלוש פעמים תביעת חוב של עובד, שהחברה בה עבד פשטה רגל, בטענה לחוסר בכוח אדם היא "תופעה חמורה שנחשפת פעם אחר פעם בנוגע לאופן הטיפול בתביעות חוב של עובדים". הביטוח הלאומי: "המצב הכלכלי ושינויי חקיקה גרמו לעומסים"
בית המשפט המחוזי בתל אביב מותח ביקורת על המוסד לביטוח לאומי, ומציין כי בשנים האחרונות נחשף בעשרות רבות של הליכים בהם עובדים של חברות שבפירוק "ממתינים עד בוש כדי שיכריע בתביעות החוב שהגישו".
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט חגי ברנר, המשיך ותקף: "ראוי היה שהגורמים המופקדים על תחום חדלות הפירעון אצל המוסד לביטוח לאומי ייכנסו סוף סוף לעובי הקורה על מנת לפתור אחת ולתמיד את התופעה החמורה שנחשפת פעם אחר פעם בנוגע לאופן הטיפול בתביעות חוב של עובדים".
החלטתו של ברנר ניתנה לאחר שהשופט נעתר לפני חודשיים לבקשת עובד לשעבר בחברת הייטק, שמיוצג על ידי עו"ד אוהד הראל ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, והורה לביטוח הלאומי להכיר במלוא סכום תביעת החוב שהגיש לו העובד שהחברה שבה עבד פורקה. הביטוח הלאומי ביקש מהשופט לעיין מחדש בהחלטתו, אולם בסוף השבוע החליט השופט לדחות את החלטת הביטוח הלאומי.
מההחלטה עולה כי עם סיום העסקתו של העובד נותר לחברה חוב כלפי העובד בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורין. משמעות הדבר היא שהמוסד לביטוח לאומי נדרש לשלם לעובד גמלה בסך כ-117 אלף שקל. מההחלטה עולה כי בחלוף קרוב לשנתיים מאז הוגשה תביעת החוב היא נדחתה על ידי הביטוח הלאומי בהחלטה לקונית כי "לא הועסקת אצל המעסיק בתקופה זו".
כשלושה חודשים לאחר הדחייה ביוני האחרון נדחתה תביעת החוב פעם נוספת והפעם על יסוד נימוק שונה והוא אי המצאת מסמכים שדרש הביטוח הלאומי מהעובד, ואשר כביכול לא נמסרו לו, ובהמשך ניתנה החלטה שלישית הדוחה את בקשת העובד.
מההחלטה של השופט ברנר עולה כי "במהלך הדיון וכאשר בא כוחו של המוסד לביטוח לאומי התבקש להסביר את פשר ההתנהלות, הוא הבהיר כי המחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי מצויה במצוקת כוח אדם קשה אשר צפויה להיפתר בקרוב".
השופט ברנר קבע כי "עם כל הצער שבדבר, עליי לקבוע כי התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לבדיקת תביעת החוב של המשיב היא בלתי מתקבלת על הדעת, בלשון המעטה. אין זה סביר שתביעת חוב תוכרע רק בחלוף שנתיים ממועד הגשתה, אין זה סביר שהמוסד לביטוח לאומי יוציא מלפניו שלוש הכרעות שונות בגין אותה תביעה ממש, שתוצאתן אמנם אחת - דחיית התביעה, אך הנמקותיהן שונות בעליל זו מזו. אין זה סביר שההכרעות תהיינה לקוניות ובלתי מנומקות".
יש לציין כי עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון בספטמבר 2019, הועברה הסמכות לבדוק ולהכריע בתביעות חוב של עובדים אל המוסד לביטוח לאומי. עד אותה עת התביעות היו נבדקות ומוכרעות על ידי נאמן מטעם בית המשפט, שהיה מעביר את ההכרעות לביטוח לאומי לשם ביצוע התשלום בפועל לעובדים.
השופט ברנר קבע בהקשר לכך כי "אין ספק שהמצב המשפטי החדש שנוצר הטיל ועדיין מטיל עומס כבד על המוסד לביטוח לאומי, אך בשים לב לכך שחוק חדלות פירעון נכנס לתוקף כבר לפני למעלה משלוש שנים, הגיעה זה מכבר העת שהמוסד לביטוח לאומי ייערך כנדרש לשם הקמת מנגנון יעיל ומתפקד שיכריע בתביעות החוב תוך פרק זמן סביר, ולא רק בחלוף שנתיים, כמו במקרה דנן. למרבה הצער, התופעה של תביעות חוב שאינן מטופלות על ידי המוסד לביטוח לאומי, גם בחלוף שנתיים ממועד הגשתן, ידועה היטב וחדשות לבקרים מוגשות בקשות למתן הוראות נגד המוסד לביטוח לאומי בקשר לכך", נקבע. השופט הטיל על הביטוח לאומי לשאת בהוצאות הבקשה בסך 7,500 שקל.
לפני כחודש הוציא הביטוח הלאומי הודעה על פיה הגיע לסיכום עם ההסתדרות כי תוך חצי שנה הביטוח הלאומי יעביר תשלומים לשכירים שאיבדו את עבודתם בעקבות עסקים שפשטו רגל. עוד צוין כי הביטוח הלאומי מסיים בימים אלה להכשיר עשרות עובדים שיועדו לטיפול במקרים של פשיטות הרגל עד הקצה, במקביל למקדמות שישולמו. עוד צוין כי עובדי הביטוח הלאומי עבדו מסביב לשעון בתקופת הקורונה, ועדיין מטפלים בהשלכות של תקופה זו.
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "בעקבות המצב הכלכלי ובעקבות שינוי חקיקה בו כל תהליך פשיטות הרגל עבר אל הביטוח הלאומי, ולא רק החלק הסופי בתהליך כפי שהיה בעבר, נוצרו עמוסים רבים שכל בר דעת מבין שיש צורך בהגדלת כוח אדם בהתאם לדרישות החדשות שנוצרו. הכנסת כוח אדם אושרה רק לאחרונה וגויסו מעל ל-15 עובדים חדשים, כאשר בחודש האחרון נסגרו מעל ל-2,000 תיקים. כ-100% מעל הממוצע החודשי".
