פרשנותהנבצרות הכניסה את הכנסת לכוננות עד ינואר 2024
פרשנות
הנבצרות הכניסה את הכנסת לכוננות עד ינואר 2024
בקואליציה לא נרגעו מההבהרות לפיהן בג"ץ והיועמ"שית לא יכולים להוציא את נתניהו לנבצרות, וזו תמשיך במתקפת נגד עד פרסום פסקי הדין בעתירות הנבצרות, ביטול עילת הסבירות ואי כינוס הוועדה לבחירת שופטים; אם בג"ץ יפסוק נגד עמדת הממשלה היא תמהר לחוקק את חוק פסקת ההתגברות
המגמה המסתמנת של בג"ץ לא לפסול את חוק הנבצרות אלא לדחות את תחילת תוקפו לקדנציה הבאה מכניסה את הכנסת לכוננות לפחות עד אמצע ינואר 2024, המועד האחרון לפרסום פסק הדין של 11 השופטים בראשות הנשיאה הפורשת אסתר חיות.
בקואליציה לא נרגעים מהכרזותיו של ראש מחלקת הבג"צים, עו"ד ענר הלמן, בדיון ביום חמישי, שלפיהן ליועצת המשפטית לממשלה ולבג"ץ אין סמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בנימוק של הפרת הסכם למניעת ניגודי עניינים שעליו חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואשר אוסר עליו להתערב בקידום חוקי ההפיכה המשטרית.
לאחר שדברי הלמן עוררו הד ציבורי רחב, ולאחר שקיבל הנחיות ממשרד המשפטים, הוא הסביר שהיועמ"שית אינה לחלוטין נעדרת סמכות להורות על נבצרות של נתניהו בשל ניגוד העניינים, וכי "אי אפשר לשלול נסיבות חריגות".
גם הבהרותיהם של גורמים משפטיים, שלפיהן סוגיית נבצרותו של נתניהו ירדה מהפרק, לא סייעו להרגיע את הקואליציה, שכן מבין כל חוקי ההפיכה המשטרית נתניהו מוטרד בעיקר מפסילת ודחיית חוק הנבצרות.
נתניהו חושש מפני החלטת בג"ץ לדחות את תחולת החוק לקדנציה הבאה, כפי שקרה באחרונה עם "חוק טבריה", שאיפשר באופן חריג לבועז יוסף, ראש הוועדה הקרואה בטבריה, להתמודד בבחירות בסוף החודש עם צינון של שלושה חודשים בלבד.
דחיית כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות לקדנציה הבאה היא בבחינת הצמדת אקדח לרקתו של נתניהו לכל אורך הקדנציה, במיוחד כשהוא מקדם כעת את השלום עם סעודיה. לפיכך, בקואליציה לא מתכוונים להוריד את הרגל מהגז, ולהמשיך ולתקוף את השופטים, את מערכת אכיפת החוק ובפרט את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עד פרסום פסק הדין.
מטרת הקואליציה להחליש עוד יותר את כוחו של בג"ץ, שממילא יוחלש בעוד שבועיים עם פרישת הנשיאה חיות, שלנעליה ייכנס כממלא מקום שופט העליון עוזי פוגלמן (שוויתר על הכבוד להתמנות לנשיא קבוע בהיותו הוותיק ביותר בערכאה זו, מאחר שהוא יפרוש בעוד שנה).
יתרה מכך, מאחר ששר המשפטים יריב לוין לא מתכוון בשלב זה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לא ימונה מחליף לשופטת העליון ענת ברון, שתפרוש החודש. בעקבות זאת יפעל בג"ץ בהרכב חסר של 13 שופטים בלבד. השאלה היא כיצד ינהג לוין אם בג"ץ יורה לו בעתירות שהוגשו נגדו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.
חצי שעה לפני הדיון בבג"ץ ביום חמישי בחוק הנבצרות פרסם לוין הודעה שלפיה "בית המשפט שוב מבקש להתערב בחוסר סמכות מוחלט בחוק יסוד. הוא שוב שם את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל חוק. זו לא דמוקרטיה". בכירי הליכוד זימרו ביום חמישי מסרים שהועברו אליהם נגד בג"ץ.
בינתיים ממשיך לוין לנסות ולפגוע בבהרב-מיארה. בריאיון לטלוויזיה אמר לוין ביום רביעי, ערב הדיון בבג"ץ חוק הנבצרות: "אשמח אם תינתן לי הסמכות לפטר את היועמ"שית". לוין לא הסתפק בכך וביום שישי בצהריים הודיע כי הוא מוותר על ייצוגו על ידי בהרב-מיארה בעתירות נגד הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית לחקר השימוש של המשטרה ברוגלות.
בהרב-מיארה מתנגדת לכך שהוועדה תחקור תיקים פעילים (כמו תיקי נתניהו), כפי שהחליטה הממשלה. על כך השיב לוין: "אני עומד על כך שמנדט הוועדה לא יוגבל באופן שימנע את חקר האמת. במצב כזה נדרש ייצוג משפטי עצמאי לממשלה ולי".
בעצם לוין לא מיוצג בבג"ץ על ידי היועמ"שית בשלוש עתירות נפיצות נגד אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות וכעת גם עתירת הרוגלות. בהרב-מיארה גם לא מייצגת את נתניהו בחוק הנבצרות, ולא את שר התקשורת שלמה קרעי בהחלטתו להדיח את יו"ר הדואר מישאל וקנין (בינתיים בג"ץ הורה להקפיא את הדחת וקנין עד להכרעה סופית בעתירה). לנוכח חילוקי הדעות בין בהרב-מיארה לשרי הממשלה, מאותתים בקואליציה שהיא אינה יכולה לייצג אותם ועל כן יש להחליפה.
ובחזרה לכנסת: עד שבג"ץ יכריע בעתירות חוק הנבצרות, ביטול עילת הסבירות ואי כינוס הוועדה לבחירת שופטים - ינסו בקואליציה לקדם את החוק לפטור מגיוס. אם בג"ץ ידחה את כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות או יפסול את החוק לביטול עילת הסבירות, ימהרו בקואליציה להעבירם מחדש יחד עם חוק פסקת התגברות. על הדרך יוסיפו פסקת התגברת גם לחוק לפטור מגיוס כדי להעמיד את בג"ץ על מקומו. המלחמה בין הממשלה, הקואליציה והכנסת תמשיך ללוות את הציבור בשלושת החודשים הקרובים.
