ניתוחישראל מקטינה את התלות ביבוא הנשק, והתעשיות הביטחוניות חוגגות
ניתוח
ישראל מקטינה את התלות ביבוא הנשק, והתעשיות הביטחוניות חוגגות
עסקת הענק של משרד הביטחון עם אלביט לייצור פצצות אוויר־קרקע שהאמריקאים עיכבו את אספקתן במלחמה, והקמת "מפעל לאומי" לחומרי גלם לאספקת החימושים מסמנות את הכיוון החדש שאליו צועדת ישראל: מתן חופש פעולה מלא לצה"ל
שתי התקשרויות בהיקף כולל של כ־1.2 מיליארד שקל שביצע משרד הביטחון עם אלביט מערכות מצביעות על התחזקות במגמה שהחלה בשנה שעברה ובמרכזה השאיפה להפחית משמעותית את התלות של צה"ל בחימושים מחו"ל.
החלק הארי בהתקשרות האחרונה עם אלביט מבטא לקח ישראלי מעיכובים ממושכים באספקה של פצצות אוויר־קרקע כבדות המיועדות למטוסי הקרב של חיל האוויר בהוראת נשיא ארה"ב היוצא ג'ו ביידן. מדובר בפצצות במשקל של כטונה שישראל הזמינה מהתעשיות הביטחוניות האמריקאיות והיתה אמורה לקבל כבר לקראת אמצע השנה שעברה ברקע פעילותה ברפיח. הסיבה לעיכוב אספקתן היתה החשש של ממשל ביידן שישראל תשתמש בפצצות אלה לתקיפת מטרות בקרבת אוכלוסייה אזרחית באופן שירחיב משמעותית את ההרג בעזה.
כמיליארד שקלים מההתקשרות של מנהל הרכש (מנה"ר) שבמשרד הביטחון עם אלביט אמורים לממן ייצור נרחב של פצצות אלה במשקלים שונים. בחודשים האחרונים אלביט הרחיבה את יכולות הייצור שלה בתחום זה ובאופן שעונה על צרכי חיל האוויר. בקרוב היא תרחיב אותן עוד, כך שהיא תייצר גם את המעטפות של אותן פצצות שלפחות בינתיים, מיובאות מחו"ל.
המעבר ליצור מקומי של פצצות אוויר־קרקע אמור לתת לישראל יכולות מן הקצה אל הקצה בתחום זה ולזמן לצה"ל חופש פעולה רחב יותר תוך נטרול של לחצים פוליטיים מצד ארה"ב ומדינות אחרות. על פי הערכות במערכת הביטחון היכולות המלאות בייצור פצצות אלה יושגו לכל היותר עד אמצע השנה.
גם ההתקשרות השנייה שהובילה מפא"ת (המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) במשרד הביטחון מתכתבת עם אמברגו הנשק על ישראל מצד מדינות בעולם, בשל המלחמה המתמשכת ובניסיון ללחוץ עליה לסיימה. כ־220 מיליון שקל יופנו למימון הקמת מפעל חדש וראשון מסוגו בישראל לייצור חומרי גלם הנחוצים לתהליכי ייצור החימושים בכלל התעשיות הביטחוניות בארץ.
מדובר ב"מפעל לאומי" שיוקם בדרום בידי אלביט שאמור לייתר את הצורך של כלל התעשיות הביטחוניות בארץ לייבא חומרי גלם בסיסיים הנחוצים לקווי המוצרים שלהן. פרט לשיקולי עצמאות בייצור של אמצעי לחימה, שיקול נוסף של מערכת הביטחון קשור להבטחת הזמינות של חומרי נפץ ותרכובות כימיות נפיצות בשל הביקושים הגבוהים לחומרים אלה בשווקים העולמיים ובאופן שמשפיע על מחיריהם.
בשני המקרים, ישראל החזיקה עד לפני כשני עשורים יכולות ייצור משביעות רצון במסגרת התעשייה הצבאית (תעש). יכולות אלה התנוונו ודעכו עם השנים בשל ההעדפה לרכוש מוצרים אלה בחו"ל משיקולים של כדאיות כלכלית. מלבד הרחבת הייצור של פצצות אוויר־קרקע כבדות וחומרי נפץ, במערכת הביטחון שואפים להרחיב בשנה הקרובה גם את הייצור המקומי של תתי־רכיבים ומכלולים שעד כה יובאו מספקים מחו"ל. "הנסיבות השתנו והצרכים העכשוויים הובילו אותנו לחשיבה נוספת על חידוש יכולות בתחומים אלה", אמר לכלכליסט גורם בכיר במשרד הביטחון.
פרט לאלה, בכוונת משרד הביטחון להעדיף את החברות הישראליות גם בתוכניות הצטיידות קרובות במערכות ניווט. חלק ניכר מהמערכות המשמשות כיום את צה"ל נרכשו מחברות אמריקאיות ואירופיות והן יוחלפו בשנים הקרובות במסגרת תהליך מדורג במערכות ישראליות. "במסגרת שתי העסקאות נראה יכולת ראשונית בטווח הזמן הקרוב והיא תלך ותתרחב עד שנגיע לעצמאות בשני התחומים", אמר אתמול מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר. לדבריו, "מדובר בלקח מרכזי מהמלחמה, שיוביל לצמצום התלות בגורמים חיצוניים ויאפשר לצה"ל להמשיך לפעול בכל הזירות".
מבט על הרכש הביטחוני שהפנה משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות רק בשלושת החודשים האחרונים מצביע על התעצמות צבאית שצפויה בשנים הקרובות על טהרת הייצור המקומי. היא כוללת רכש בהיקף של מיליארדי שקלים של טילי יירוט מסוג חץ 3 מהתעשייה האווירית; חלפים ורכיבים בסיסיים לטנקים ונגמ"שים מעשות אשקלון שבשליטת קרן פימי במאות מיליוני שקלים ורכש של ספינות קרב מדגם רשף בכ־2.5 מיליארד שקל ממספנות ישראל. ספינות אלה אמורות להחליף את צי ספינות הנירית המתיישן אך גם נועד לשמר תשתיות של ידע מקומי בתחומים אלה.
בחודשים האחרונים היו גם כמה הזמנות משמעותיות מהתעשיות הישראליות בקשר לרחפנים, שהפכו לכלי מרכזי המשמש את יחידות צה"ל שפועלות בעזה, בדרום לבנון ובשטחים. ההיקף המצרפי של כלל ההזמנות שקיבלו חברות רבות בארץ מתכנס כבר לכחצי מיליארד שקל. כ־150 מיליון שקל מסכום זה יממנו הצטיידות ברחפנים שמפתחת ומייצרת אלביט מערכות. חברות נוספות שקיבלו הזמנות רחבות היקף הן אירודרום ואקסטנד.
לפני כמה שבועות זכתה ארי ארמס, חברת נשק כמעט אלמונית שבראשות אביחי סטולרו ואורן אנקונינה במכרז אחר של משרד הביטחון לייצור ואספקה של רובים מסוג OR-4 לשימוש חיילי החי"ר של צה"ל. רובים אלה מהווים נגזרת חדשה ומקומית של רובי M–16 ו־M-4. במסגרת עסקה זו ארי ארמס אמורה לספק לייצר עד 20 אלף רובים בסכום של כ־100 מיליון שקל.
לא כל ההתקשרויות האלה עוברות בשקט. על הכסף הגדול שמשרד הביטחון שופך בתעשיות מתחרות חברות רבות ולעיתים אלה שמפסידות במכרזים מערערות על המסוגלות של מתחרותיהן לספק את הסחורה. לדברי גורם ביטחוני בכיר אך בימים האחרונים הסתיימה בדיקה הקשורה ליכולתה של ארי ארמס לספק את הרובים בתנאים שעליהם התחייבה במסגרת המכרז, שבסופו של דבר מצאה שיש בכוחה לעמוד בהם.
התמיהות על זכיית ארי ארמס במכרז עלו בשל כך שבמשך כ־20 שנה ועד לאחרונה פעילותה התמקדה בייצור מוצרי מתכת ונקראה אמיר טכנולוגיות. אחד מבעליה, סטולרו, הצטרף לחברה רק בשנה האחרונה. שחקנים בשוק הנשק הקל הביעו ספקות באשר לזמינות של תשתיות הייצור שעומדות לה כדי לייצר כמויות גדולות של רובים לצה"ל.
בלי קשר לכך, בכוונת משרד הביטחון לפרסם בקרוב מכרז נוסף לרכש של רובי סער מאותו הסוג. כך, גם אחד ממכרזי הרחפנים לווה בטענות מצד חברה שהפסידה בו אודות יכולותיה של החברה הזוכה לעמוד בלוחות הזמנים התובעניים שנקבעו לאספקה.
מתחילת מלחמת שבעה באוקטובר הפנו כלל יחידות הרכש של משרד הביטחון הזמנות בהיקף כולל של יותר מ־100 מיליארד שקל לחברות ישראליות. כ־40 מיליארד שקל מתוך סכום זה הוזמנו ממנהל הרכש שבראשות זאב לנדאו, סכום שמשקף רכישות בהיקף של כמעט פי 4 מהרכש השנתי הממוצע שעשה במשק הישראלי לפני המלחמה. על פי הערכות של גורמים ביטחוניים רכש בהיקף דומה לזה צפוי גם במהלך השנה הנוכחית ובמהלך השנה הבאה, תוך מיקודו בשיקום טנקים וכלים משוריינים וחידוש המלאים של צה"ל.
מחברת ארי ארמס נמסר בתגובה: "החברה היא תעשייה ישראלית במיטבה. הרוס"ר מדגם OR4, המיוצר על ידינו בישראל, הוא הרוס"ר האיכותי ביותר המיוצר כיום בישראל ובין הטובים המיוצרים בעולם, והדבר הוכח בבדיקות הנרחבות שערך משרד הביטחון במסגרת המכרז. חיילי צה"ל יצאו לקרב כשהם מצויידים בנשק הטוב ביותר שהמדינה יכולה להעמיד להם ואנחנו גאים שזכינו להיות שותפים להגנת המדינה ומודעים לאחריות הכבדה הכרוכה בכך. אנו חברה פרטית ואין לנו כל כוונה לחשוף פרטים מסחריים בקשר עם פעילותנו. כל פעילותנו נעשית בהתאם לכל הרשיונות וההיתרים הנדרשים על פי כל דין ונבדקה היטב על ידי משהב"ט בכל שלבי המכרז".
