מהבידוד להזדמנות: המפתח להתמודדות עם החרמות על ישראל
מהבידוד להזדמנות: המפתח להתמודדות עם החרמות על ישראל
הניסיון העולמי מלמד: דווקא בתקופות משבר נבנה חוסן כלכלי
ארבעה עשר חודשים לתוך המלחמה, ישראל ניצבת בפני מציאות מורכבת של בידוד בינלאומי חסר תקדים. המצור הכלכלי מתהדק: חברות תעופה זרות מצמצמות פעילות, שיתופי פעולה אקדמיים נקטעים, וחברות בינלאומיות נסוגות מפרויקטים בארץ. לעיתים החרם גלוי, לעיתים קרובות הוא "אפור" - ללא הצהרות רשמיות אך עם השפעה מוחשית על כל אחד מאיתנו.
החודשים האחרונים מדגימים היטב את עומק המשבר. טורקיה, שותפת סחר מרכזית של ישראל, השעתה את מרבית הקשרים הכלכליים עימנו וסגרה את הפרצה שדרכה הועבר ייצוא סחורות לפלסטינים. המהלך הטורקי משקף מגמה רחבה יותר: יותר ויותר מדינות, כולל כאלה הנחשבות לידידותיות לישראל, מטילות סנקציות והגבלות על המשק הישראלי.
תפקיד מכריע להחלטות ניהול ובקרה בעת הנוכחית מהותי יותר מתמיד. זיהוי מוקדם וטיפול בסיכון על ידי מערך הבקרה הפנימית הופך לכלי אסטרטגי קריטי בהתמודדות עם אתגרי החרם. חברות ישראליות נדרשות לפתח מערכות בקרה מתקדמות שיאפשרו להן לזהות סיכונים, להעריך חשיפות ולהגיב במהירות לשינויים בסביבה העסקית.
המבט על הניסיון העולמי בהתמודדות עם חרמות מלמד שמשברים כאלה יכולים להוות קרש קפיצה להתחזקות כלכלית. דרום אפריקה פיתחה בתקופת הסנקציות מנגנונים כלכליים חלופיים שחיזקו את עצמאותה הכלכלית. רוסיה, תחת סנקציות מערביות, הצליחה לפתח ערוצי מסחר חדשים דרך אסיה. המפתח להצלחתן היה ביכולת לפתח מערכות בקרה ותכנון אסטרטגי, לצד גמישות תפעולית ויכולת הסתגלות מהירה למציאות משתנה.
ישראל נמצאת במצב ייחודי ואף עדיף: כלכלה מתקדמת, מבוססת טכנולוגיה וחדשנות, עם יתרונות תחרותיים משמעותיים בתחומים קריטיים כמו אבטחת סייבר, טכנולוגיות מים וחקלאות מתקדמת. היתרונות הללו יכולים לשמש כמנוף ליצירת שותפויות חדשות ולחיזוק העצמאות הכלכלית, בתנאי שיגובו במערכות ניהול סיכונים מתקדמות.
המפתח להצלחה טמון בהקמת מערך בקרה רב-שכבתי הכולל זיהוי מוקדם של שינויים רגולטוריים, ניטור רציף של שרשראות האספקה, ותכנון אסטרטגיות חירום מפורטות. במקביל, יש לפעול בשלושה מישורים מרכזיים: גיוון שווקים וערוצי מסחר, תוך התמקדות בשווקים שאינם מעורבים פוליטית; חיזוק התעשייה המקומית, במיוחד בתחומים אסטרטגיים; והעמקת שיתופי פעולה אזוריים במסגרת הסכמי אברהם.
המשבר הנוכחי מספק הזדמנות נדירה לבחון מחדש את המודל הכלכלי הישראלי. חשוב במיוחד לשלב את פונקציית הביקורת הפנימית בתהליכי קבלת ההחלטות האסטרטגיות. המבקר הפנימי צריך להיות שותף פעיל בהערכת הסיכונים ובגיבוש תוכניות ההתמודדות, ולא רק בדיעבד.
ההיסטוריה מלמדת שדווקא בתקופות משבר נבנה החוסן הכלכלי האמיתי. במקום להתמקד בנזקי החרם, עלינו לראות בו זרז לבניית משק עצמאי וחסין יותר. זו השעה להשקיע במחקר ופיתוח מקומי, לחזק את התעשייה המסורתית, ולפתח פתרונות חדשניים שיהפכו את ישראל למוקד ידע עולמי בתחומי ההתמודדות עם משברים כלכליים.
רו"ח נועם פרקש הוא שותף בפאהן קנה ניהול בקרה מקבוצת Grant Thornton Israel
