סגור
משקאות ספרינג של יפאורה משקות קלים
מדף משקאות קלים בסופר. הרוצח השקט (צילום: עמית שעל)

דעה
ביטול מס הסוכר יפגע בכולנו

מחקרים מצאו כי מס הסוכר מוריד את צריכת המשקאות הממותקים בכ-20% בתוך שנתיים, מה שמביא לצמצום השמנת יתר בכ-3%. זה אולי נשמע מעט, אך יש לכך השפעה דרמטית על הבריאות - וגם חיסכון כלכלי לאומי משמעותי. ביטולו יפגע בכלל האוכלוסייה, ובפרט באוכלוסייה החרדית, שצורכת שתייה ממותקת בשיעורים גבוהים יותר מהאוכלוסייה הכללית

השבוע (14.11) צוין בעולם יום הסוכרת הבינלאומי. סוכרת היא המגפה האמיתית של ימינו - שיעור חולי הסוכרת בעולם הכפיל את עצמו בעשורים האחרונים, תוצאה ישירה של השמנת יתר.
גם בישראל זכה היום הזה להתייחסויות שונות. האתר החרדי "בחדרי חרדים" אף הקדיש כתבה הכוללת טיפים למניעת סוכרת, ובהם כמובן תזונה מאוזנת. כמה חבל שהאיזון האפקטיבי שמגיע באמצעות מס על משקאות מתוקים עומד להיגנז, דווקא על ידי נבחרי הציבור החרדי.
מן הראוי להסביר מדוע מכוון אקדח אל עבר המשקאות המתוקים מכל מוצרי המתיקה הקיימים. הסיבה היא פשוטה: מדובר בפצצות סוכר. בארצות הברית מצאו כי משקאות מתוקים הם המקור לכ-40% מצריכת הסוכר היומית. לאלה הצורכים מנה אחת ומעלה של משקה ממותק ליום יש סיכוי גבוה פי שניים לפתח סוכרת, לעומת אלה שצורכים פחות ממנה אחת לחודש.
במחקרים שונים נמצא כי עם הטלת המס צריכת משקאות מתוקים יורדת בכ-20% בתוך שנתיים, מה שמביא לצמצום השמנת יתר בכ-3%. זה אולי נשמע אחוז נמוך, אך יש לו השפעה דרמטית על הבריאות - עד כדי הארכת חיים.
להשפעה החיובית על הבריאות של צמצום צריכת סוכר יש כמובן גם השפעה כלכלית ברמה הלאומית וחיסכון משמעותי בהוצאות בריאות לאורך שנים רבות. לסוכרת יש השלכות קשות, ובהן פגיעה בכליות המצריכה דיאליזה, עיוורון וקטיעת גפיים, וגם לטיפול במחלות כרוניות כמו מחלות לב יש עלויות גבוהות. מחקרים ראשוניים אף מצביעים על קשר בין צריכה של סוכר לבין מחלת האלצהיימר.
מס על משקאות מתוקים קיים כבר בעשרות מדינות בעולם, בחלקן מעל עשור. מחקרים מראים כי מדובר במס המשפיע על התנהגות הצרכנים וכי על כל דולר שמשקיעים במס מסוג זה מקבלים החזר של לפחות פי ארבעה בחיסכון בהוצאות בריאות על חולי סוכרת ושאר חוליים הקשורים בהשמנת יתר.
הטלת המס זוכה בדרך כלל להתנגדות עזה מצד חברות המשקאות וחברות הלובי המייצגות אותן, ולכן נדרשת עבודה והשקעה בקידום הנושא, עריכת מחקרים המוכיחים את התועלות שבמהלך ועוד.
במסגרת התוכנית למנהיגות חברתית בהרווארד, אנו בוחנים כיצד להפחית צריכה של סוכר, משקאות מתוקים ואוכל מתועש ובכך להפחית השמנה, סוכרת ומחלות כרוניות. אני מסתכל בתמיהה, שלא לומר בעצב, על המתחולל בימים אלה בישראל בנושא של ביטול המס על משקאות מתוקים. בעיניי, הקריאה לביטול מס זה היא לא פחות מפופוליזם זול על חשבון עתיד ובריאות הציבור והקהילה החרדית עצמה.
מנתוני רשם הסוכרת הלאומי, הסיכון של צעיר חרדי בגילי 34-25 לחלות בסוכרת גבוה פי 1.5 ביחס לצעיר לא חרדי בגילים אלה. שיעור צריכת מזונות מזיקים בקרב האוכלוסייה החרדית גבוה מזה של האוכלוסייה הכללית, ובמיוחד צריכה של משקאות מתוקים. לפי סקר שפרסם משרד הבריאות, 79% מהציבור החרדי רוכשים שתייה מתוקה, לעומת 51% מהציבור הכללי.
בדיון שהתקיים בוועדת הבריאות של הכנסת בדצמבר 2021 בנושא הסוכרת הציג משרד הבריאות נתונים לפיהם עלות הטיפול בחולי הסוכרת היא 9 מיליארד שקל בשנה עבור כ-550 אלף חולים בישראל. ההערכה היא כי העלות למדינת ישראל בטיפול בהשמנה עומדת על 20 מיליארד שקל בשנה.
כלומר הדרת המשקאות המתוקים משולחן הקודש והחול תורמת לבריאות במישרין, חוסכת הוצאות עתידיות לבריאות וגם תורמת לקופת המדינה. הקריאה לביטול מס זה היא בבחינת פגיעה באוכלוסייה בכלל ובקהילה החרדית בפרט בטווח הקרוב והרחוק, בעבור תחושה מתוקה ורגעית. נבצר מבינתי מדוע מתעקשים מנהיגי הקהילה החרדית לפעול בניגוד ברור לאינטרס הציבורי ולהכניס את הרעל הזה לבתיכם.
במידה מסוימת ההתנהלות מזכירה את תחילתה של מגפה אחרת - מגפת הקורונה. המגזר החרדי התנהל אז בניגוד גמור להנחיות, ושילם מחיר כבד. המזל היה שההנהגה החרדית התעשתה ולקחה אחריות רגע לפני שהיה מאוחר מדי. מובן כי אז ריחפה סכנה מוחשית ומידית מעל ראשי הקהילה, ולעומת זאת הסוכר והסוכרת הם רוצחים שקטים ביותר, ועדיין, כולי תקווה כי ההנהגה והציבור החרדי יגלו אחריות לבריאותם עצמם, גם אם טעמה לא תמיד מתוק.
חנוך ברקת הוא עמית בכיר בתוכנית למנהיגות חברתית באוניברסיטת הרווארד, יו"ר עמותת דואליס ולשעבר מנכ"ל קרן אייפקס