סגור
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. "חוק לא חוקתי" (צילום: מישל אמזלג, לע"מ)

ועדת השרים אישרה החוק להשתלטות על מדידת הרייטינג; היועמ"שית: "יש מניעה חוקתית לקדמו"

להתנגדות הערוצים המסחריים והרשות נוספה גם זו של היועמ"שית. במכתב שכתב היום המשנה ליועמ"שית נכתב כי "הצעת החוק גורמת לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות, ובתוך כך בזכות לחופש הביטוי והעיתונות"

למרות ההתנגדות של הערוצים המסחריים, הרשות השנייה, ועדת המידרוג והיועמ"שית, אישרה היום (ב') ועדת השרים לחקיקה את החוק להשתלטות על הרייטינג שיקודם כעת לשלב ההצעה הטרומית.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתנגדת לכוונת הממשלה לקדם את החוק של חבר הכנסת שלום דנינו מהליכוד, שיקנה לממשלה שליטה במדידת נתוני הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה המסחריים, בשל פגיעה בזכות לפרטיות ובחופש העיתונות.
במכתב ששלח המשנה ליועצת המשפטית, מאיר לוין, כתב: "הצעת החוק גורמת לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות, ובתוך כך בזכות לחופש הביטוי והעיתונות, פגיעה הנובעת ממעורבות שלטונית פוליטית בשוק השידורים, ולכן יש מניעה חוקתית בקידומה".
לפי הצעת החוק שר התקשורת יקבע את שיטת מדידת הרייטינג, והערוצים המסחריים ידרשו להעביר את הנתונים אחת לחודש לגוף מאסדר. כמו כן בשעות השיא יחויבו הערוצים להציג את נתוני הצפייה על המסך. מדובר בהצעה קיצונית במיוחד, שכן אין מדינה מערבית אחת שבה המדינה מתערבת בנתוני מדידת הרייטינג.
כיום הגוף המודד את הרייטינג הוא ועדת המידרוג – גוף משותף לערוצי הטלוויזיה המסחריים ואיגודי המפרסמים. הרעיון מאחורי יצירת גוף משותף אחיד הכולל את כל האינטרסים בשוק הפרסום הוא שיקוף של נתונים אובייקטיבים. לאובייקטיביות של נתוני הרייטינג השפעה קריטית על שידורי הטלוויזיה בישראל. הרייטינג משמש כבסיס לתמחור הפרסום בערוצי הטלוויזיה השונים ולכן בעל השפעה מהותית על ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה. כמו כן, נתוני הצפייה משמשים את הערוצים ללמוד את העדפות הקהל וקביעת לוח השידורים בהתאם.
כיום בישראל משתמשים בשיטת המדי צפייה (People Meter) המקובלת ברחבי העולם. את המדים מספקת חברת קנטאר מדיה הפעילה ביותר מ-100 מדינות בעולם. בישראל יש כ-2,200 בתים ברחבי הארץ עם מד צפייה המייצגים את אוכלוסיית ישראל. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2022 כמות המדים בישראל ביחס לאוכלוסייה גבוהה משורה של מדינות אחרות בעולם ביניהן הולנד, גרמניה ויפן.
אתמול הודיעה גם הרשות השנייה על התנגדותה להצעת החוק, ובעיקר על כך שהחוק מקודם ללא בסיס מקצועי כלשהו: "אנו סבורים כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מהווה התערבות בוטה בשוק הפרסום והמדיה. בהקשר זה נדגיש כי על בסיס הידע שקיים אצלנו ולמיטב ידיעתנו, גם בהשוואה למדינות המערב הדמוקרטיות אין מדינה שבה הממשלה מעורבת בתהליך מדידת הרייטינג של הערוצים המסחריים וכי ועדות המדרוג הן עצמאיות, בלתי תלויות ומוסכמות בין גופי השידור עצמם לבין חברות המחקר והמדידה השונות, ובינם לבין המפרסמים".
בהתייחסות הרשות אף הוסיפו שמדובר בשינוי כל כך מהותי שיכול להוביל אפילו לסגירת ערוצי טלוויזיה: "לעמדתנו שינוי כה מהותי, אשר אף יכול להוביל לסגירת ערוצי טלוויזיה, עליו להיעשות בשום שכל תוך התבססות על נתונים עובדתיים וכלכליים רבים. אין בהצעת החוק תשתית עובדתית ונתונים בדוקים המציגים בעייתיות במדידה הנוכחית ובפעילות הוועדה הישראלית למדרוג. בנוסף אין בהצעת החוק ניתוח של ההשפעות עתידיות של הצעת החוק על השוק ועל השחקנים בו."