מנכ"לי המשרדים הממשלתיים זועמים על האוצר: "שופך את התינוק עם המים"
מנכ"לי המשרדים הממשלתיים זועמים על האוצר: "שופך את התינוק עם המים"
המנכ"לים מותחים ביקורת חריפה על החלטת המשרד לעצור את כל הכספים שלא בוצעו ומזהירים מפני פגיעה אנושה בפעילות הממשלה והמשק כולו; "רצו להרוג את הכספים הקואליציוניים - והרגו את כולם", אמר אחד מהם; "אין לי מה לעצור ושלא ינסו אותי", אמר אחר
מנכ"לי המשרדים הממשלתיים זועמים על החלטת משרד האוצר לעצור את כל הכספים שלא בוצעו, לרבות של פרויקטים חדשים, ומזהירים בפני פגיעה אנושה בעבודת הממשלה והמשק כולו, ובראש ובראשונה באזרחים, דווקא בעת מלחמה.
"רצו להרוג את הכספים הקואליציוניים והרגו את כולם", הסביר אחד המנכ"לים. מנכ"ל אחר שגם שוחח עם "כלכליסט" אף מאיים שלא לציית להוראה: "אין לי מה לעצור ושלא ינסו אותי".
"המטרה היתה לעצור כספים קואליציוניים וזה היה נכון" ,מסביר אחד המנכ"לים, "אבל נתנו מכת אגרוף ברגע שאסרו להתקשר בכלל ולעצור את כל מה שלא קשור למלחמה כי המשמעות היא שאם תכננו פרויקט בנייה - לא נעשה אותו. לא נבנה. אם תוכננו הטבות לאזרחים מסוימים לפי קריטריונים אובייקטיביים - לא ניתן. כל יוזמה טובה שתוכננה לא תקרה, לפחות לא בחצי השנה הקרובה".
אותו מנכ"ל מסביר כי "בסוף, הממשלה נכנסה בינואר ועד שהמנכ"ל נכנס לתפקיד, לומד אותו ואת המשרד, את הצרכים, מגבש פרויקט, מניע אותו ומחליט לבצע - עוברת כמעט שנה. הרי הדברים עובדים לאט בממשלה ואנו רואים זאת בימים אלו. עכשיו הגיע העת לביצוע – ועוצרים הכל. יש רצף של משרדים שכבר ערכו וגיבשו רפורמות תומכות צמיחה ותעסוקה או מסייעות לאוכלוסיות שממש זקוקות לסיוע ועכשיו באים ואומרים - אל תעשו כלום. החברה שתכננתי להתקשר עימה - זה כבר לא ייעשה".
אותו מנכ"ל מציין כי לא רק עבודת הממשלה נעצרת בימים אלו אלא את המשק כולו: "הם גורמים לכל המגזר הציבורי ולחלק מהמשק לא לעבוד. זה הזמן? כדי להרוג את הכספים הקואליציוניים, הרגו את המשק. אנחנו מכירים את ההסברים של האוצר כגון 'הכנסות המדינה ירדו'. אבל התוצאה הישירה של המהלך רק תוביל לירידה נוספת בהכנסות המדינה ממסים".
נזכיר כי הממשלה מהווה אחד הקניינים הגדולים במשק וברגע שפרויקטים של בנייה לרבות כבישים, תשתיות פיזיות אחרות, כיתות לימוד, מרפאות, פרויקטי דיגיטציה ועוד נעצרים, המשמעות היא שחברות פרטיות שהיו אמורות לבצע את הפרויקט יאלצו לפטר עובדים, וזה הדבר האחרון שנדרש כרגע.
לפי תחזיות של בנק ישראל, המשק הישראלי צפוי לרשום צמיחה שלילית ברבעון האחרון של 2023 ואם המלחמה תתארך או תחריף עלולה להיווצר פגיעה בפעילות גם ברבעון הראשון של השנה הבאה, דבר שעלול להוביל למיתון (שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית). היום דווח ב"כלכליסט" כי הרכישות בכרטיסי אשראי בשבוע הראשון של המלחמה צנחו בכ-29% לעומת הממוצע השנתי.
המנכ"לים גם מדווחים כי הפקידות באוצר פונה באופן ישיר לחשבים של המשרדים עם ההוראות החדשות ועוקפים אותם. "זה מאחורי גבינו", הוא מלין, "אסור לשכוח כי עדיין לא קיבלנו חלק מהעודפים של השנה שעברה (2022). ישנם משרדים שלמים שממתינים לכסף. אחר כף יבואו האזרחים לשאול אותנו מדוע הם לא מקבלים שירות".
גורמים באוצר הבהירו כי בשלב הראשון כל הכספים (שאינם קשורים להסכמים או לחוזים לרבות שכר והתקשרויות שכבר נחתמו) יעצרו בשלב זה לצורך בחינה מחודשת. היוזמה של פקידי האוצר לבחון מחדש את תקציב 2024-2023, כולל תוספות ענק ליעדים שפוגעות בצמיחה ובתעסוקה וכן מעודדות בורות, היא לא רק מבורכת אלא הכרחית בימים אלו. אך התחושה כעת היא כי הוראת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היא בבחינת "לשפוך את התינוק עם המים" והמהלך הדרסטי שנקט המשרד הוא בעל פוטנציאל נזק בלתי הפיך.
במשרד הבריאות ובהסתדרות הרפואית (הר"י) גם זועמים על ההתנהלות האוצר סביב עדכון שכר רופאים באזור העימות. מזה שבוע הרופאים בבבתי החולים סורוקה וברזילי עובדים במתכונת 12-12. קרי, עובדים חצי יום, נחים חצי יום ושוב חוזרים (לעומת 8-8-8). המשמעות היא כי הרופאים עובדים יותר שעות (דבר המחייב תוספת שכר) וגם העלות של השעה ה-9 וה-10 איננה שווה לעלות של שמונה השעות הראשונות (תוספת שעות נוספות). הר"י פנתה לאוצר לעגן את התוספות בהסכם ייעודי ומוגבל שיאפשר להנהלות בתי חולים לשלם אותן. בהר"י מאשימים כי האוצר "גורר רגליים" ומסרב לשבת עימם בטענה כי ההתחשבנות תגיע לסוף. "זה פשע", האשים בכיר במשרד הבריאות.
