ריאיון"צריך להתייחס לפשיעה בחברה הערבית כמו שהתייחסו לקורונה"
ריאיון
"צריך להתייחס לפשיעה בחברה הערבית כמו שהתייחסו לקורונה"
איימן סייף, מייסד הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, מסביר ש“מצוקת האשראי במגזר מזינה את ארגוני הפשע"; מתריע ש"הפשיעה מרתיעה מועמדים טובים מהתמודדות בבחירות, וזה אסון"; כואב את נטישת הצעירים "שאנחנו מתחילים לאבד"; ובטוח ש"הדם שלנו זול בעיני הממשלה והחברה היהודית"
איימן סייף, בעבר מייסד ומנהל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית וכיום בין היתר שותף בקרן פורטלנד לקידום פרויקטים כלכליים בחברה הערבית - הפשע המאורגן ישפיע על בחירת חלק מראשי היישובים הערביים בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות?
“אני חושב שיהיה ניסיון של ארגוני פשע להביא מועמדים שמזוהים איתם וזה חמור. זה עלה גם בפגישה בין ראשי הרשויות הערבים לראש השב”כ ושרי הפנים והאוצר”.
זה גורם לבריחת מועמדים?
“חד משמעית. אני מניח שזה מביא לכך שמועמדים טובים ומוכשרים לא יתמודדו בבחירות וזה דבר מסוכן. אנחנו חייבים שבשלטון המקומי שלנו יהיו אנשים מוכשרים והגונים שיכולים לקדם את הישובים. אם הם לא יתמודדו בבחירות ובמקומם יבואו אנשים פחות טובים, שאולי מזוהים עם ארגון פשע, זה יהיה אסון לחברה הערבית. נעסוק בזה בהרחבה בכנס של המרכזים לצדק חברתי בנושא השפעת השלטון המקומי ב־10.9. חייבים להביא אנשים רציניים וחזקים להילחם בכניסה ובהשפעה של ארגוני הפשע ולמנוע מהם להיכנס לרשויות שלנו”.
למה אנשים לא מתמודדים?
“לאחרונה נורה מועמד לראשות עיריית נצרת. מועמד אחר באבו סנאן הסיר את המועמדות. רצחו את מנכ”ל עיריית טירה, את שומר הראש של ראש עיריית טייבה ואת העוזר האישי של ראש המועצה המקומית בפורדיס. ראש עיריית רהט מאוים. שומעים יותר ויותר על איומים על ראשי ערים ורשויות וחייבים לעמוד לצידם ולא להפקיר אותם. המקרים האלה מרתיעים מועמדים מלרצות להתמודד בבחירות. הרשויות המקומיות הן גוף מאוד חשוב בחברה הערבית. ואם לא יעמדו בראשן אנשום מוכשרים וטובים, מצבנו יהיה באמת גרוע. לכן צריך לדרוש מהממשלה והמשטרה לטפל בתופעות של איומים על מועמדים ונבחרים”.
על הבחירות לרשויות המקומיות: "אני חושב שיהיה ניסיון של ארגוני פשע להביא מועמדים שמזוהים איתם וזה חמור. חייבים להילחם בכניסה שלהם לרשויות שלנו"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ עצר תקציב בגובה 200 מיליון שקל שהרשויות המקומיות הערביות מקבלות כפיצוי על הקיפוח במענקי האיזון - בטענה שהכסף מגיע לפשע המאורגן. זה נכון?
“הסיכויים שתקציב זה יגיע לארגוני הפשע קלושים כי הכסף מיועד להוצאות שוטפות של הרשויות כמו שכר. אלה לא מכרזים שארגוני פשע יכולים להשתלט עליהם. לגבי תקציבים אחרים, צריך לחזק את מנגנוני הפיקוח כדי שהכספים לא יגיעו לארגוני הפשע. רוב ראשי הרשויות הערבים מסכימים לדרישה הזו ואפילו מבקשים”.
איפה נוזל כסף לפשע המאורגן?
“כשיש תקציבים למשל שעוברים לרשויות המקומיות לפיתוח של מוסדות ציבור או של מעונות וצריך לפרסם מכרז אז פה נכנסים בחלק מהרשויות ארגוני הפשע. הם בונים קבוצה, ניגשים למכרז, מאיימים על המציעים האחרים וכך זוכים במכרזים האלה. שמענו יותר ויותר שמכרזים של פינוי אשפה זה תחום שמעניין אותם”.
מה קרה בחברה הערבית שהביא למצב הזה?
“המשטרה נלחמה בארגוני הפשע בחברה היהודית וכנראה שאנשים מהחברה הערבית שעבדו איתם ורכשו ניסיון ראו שאין מי שעוצר אותם. עוד פעילות ועוד פעילות ועוד מכרז ועוד השתלטות והם הפכו לאימפריות כלכליות שמגלגלות כנראה מיליונים אם לא מאות מיליוני שקלים, ומעסיקות המון צעירים. זה צמח לידנו בלי שנצפה את הממדים”.
למה המשטרה אפשרה את זה לדעתך?
“יש הטוענים שזה בגלל התפיסה שכל עוד זה בחברה הערבית אז זה עניין של החברה הערבית. אני רוצה להאמין שזה לא נכון. אבל אני אגיד לך את האמת, אין לי הסבר למה הממשלה לא פועלת בצורה מספקת נגד הארגונים האלה. כשאנשים מבצעים טבח באבו סנאן ויפיע ונכנסים לחצר של בית בכפר כנא ויורים במשפחה שיושבת בחצר והם לא נתפסים ולא נענשים אז זה רק מדרבן את ארגוני הפשע להמשיך ולפעול באותה צורה. שיעור הפענוח של מקרי הרצח בחברה שלנו הוא משהו כמו 10% וזו מדיניות שמעודדת פשיעה”.
על עבודת המשטרה: "כשעבריינים לא נתפסים ולא נענשים זה מדרבן את ארגוני הפשע. שיעור הפענוח של מקרי הרצח בחברה שלנו הוא 10%. זו מדיניות שמעודדת פשיעה"
גם היום הממשלה והמשטרה לא פועלות?
“כאחד שגדל בממשלה, לדעתי הממשלה וראש הממשלה לא קיבלו עדיין החלטה לטפל בסוגיה. הנושא הזה לא בראש סדר העדיפויות של הממשלה. אני רוצה שיתייחסו לפשיעה בחברה הערבית כמו שהתייחסו לקורונה. זה מצב חירום וצריך להתייחס אליו כמו למצב חירום. זה אומר שראש הממשלה צריך לעמוד בראש המשימה. הוא צריך לכנס ועדת שרים ייעודית בתדירות גבוהה עם תוכנית עבודה מסודרת ועם פרויקטור שיעבוד על זה 24 שעות, שבעה ימים בשבוע ועם הקצאת משאבים למשטרה. אז נתחיל לראות תוצאות”.
“אנחנו מתחילים לאבד את הצעירים”
למה לא פועלים?
“כי ההתעניינות של החברה היהודית בנושא הזה כמעט לא קיימת. יש התעלמות. אולי עכשיו קצת יותר מדווחים. הדם שלנו זול בעיני החברה הישראלית היהודית ובעיקר בעיני הממשלה וגורמי האכיפה”.
מה זה עושה לחברה הערבית?
“אנחנו מתחילים לאבד את הצעירים שלנו שרואים שאפשר להתעשר מהר מעבודה עם ארגוני הפשע. הזוגות הצעירים שוקלים לקנות דירות בכרמיאל, עפולה ונוף הגליל כי שם לא יורים. המגזר העסקי נפגע פעמיים גם כי הארגונים האלה מתחילים להשתלט על חלק מהעסקים וגם כי האזרחים הערבים מעדיפים שהילדים שלהם לא יקנו בישובים ערבים. נכנסו חמושים לקצב בסכנין והתחילו לירות בכל מי ששם ונביל חאיק, שחקן כדורגל בבני סכנין, נפצע. זה מפחיד. הבריחה של הלקוחות תביא לקריסת עסקים ערבים”.
בתור מי שהיה פרויקטור הקורונה בחברה הערבית, היית הולך להיות פרויקטור למאבק בפשע המאורגן?
“חד משמעית לא. הציעו לי את זה ואני לא מעונין בתפקיד. לדעתי בשונה מפרויקטור הקורונה, פה צריך מישהו שמכיר את המערכות הביטחוניות והמשטרתיות לעומק כדי לדעת לרתום אותן ואין לי את זה”.
איך חוסר הביטחון משפיע עליך ועל המשפחה שלך?
“שניים מהילדים שלי הגיעו לחופשה מלימודי הרפואה בבוקרשט לפני חודש ואני מחכה לרגע שיחזרו לרומניה, כי אני מפחד עליהם. אני לא רוצה שהם יסתובבו בכפר ולא רוצה שישבו בבתי קפה עם החברים שלהם. לזה הגענו. חד משמעית, יש גם מחשבות שהם ימשיכו להתמחות בחו”ל ולא בארץ. אם לא נתעשת, נאבד את החברה הערבית ומי שישלוט בה זה גורמים שאף אחד לא רוצה בהם. תהיה חברה ערבית מוחלשת ומפוחדת”.
אולי זו המטרה?
“אני שומע את הקונספירציה שיש פה מדיניות מכוונת לפורר את החברה הערבית אבל אני באמת לא מצליח להבין את מי זה ישרת. אולי גורמים קיצוניים כמו בן גביר וסמוטריץ’ אבל זה רק יפגע במדינת ישראל”.
על הממשלה: “בממשלה הנוכחית יש גורמים קיצוניים גזעניים שמאמינים בהדרה של החברה הערבית. ייתכן שחלקם מעוניינים בהרס ובהתפוררות של החברה שלנו וזה דבר מסוכן"
“הנושא הכלכלי הפיננסי קריטי”
איך הממשלה יכולה להילחם בפשע המאורגן?
“הנושא הכלכלי הפיננסי קריטי כאן. צריך לסגור לארגוני הפשע את הברזים בנושא הלבנות הון והלוואות בשוק האפור. המגזר העסקי הערבי פונה לארגונים האלה לאשראי כי אין לו אלטרנטיבה מהמערכת הבנקאית ויש מצוקה אדירה של אשראי. זה החמצן שמזין את ארגוני הפשע. לכן הממשלה צריכה ליצור כלים מתאימים לעסקים בחברה הערבית לקבלת אשראי. כנ”ל לגבי משקי הבית. ברגע שהממשלה תיתן יותר פתרונות פיננסיים זה יצמצם את הפנייה לארגוני הפשע”.
לא הייתם צריכים לעשות את זה כבר בתוכנית 922 שאתה הובלת?
“חד משמעית. אני מודה שכלי האשראי שפותחו על ידי הממשלה לא סיפקו את הצרכים של החברה הערבית”.
ב־922 לא התמקדתם יותר מדי בנשים ופספסתם את תופעת הצעירים חסרי המעש, שחלקם פונים לפשע?
“אני מסכים שהדגש היה על נשים והשגנו שיפור מאוד משמעותי בתעסוקה ובהשכלה שלהן. הזנחנו את הצעיר הערבי. בתוכנית 550 יש תשומת לב לקבוצת הצעירים האלו ואני מתפלל שלא יעצרו את התקציבים”.
הממשלה מנסה לפגוע בתקציבים של תוכנית 550?
“המגמה של הממשלה היא למצוא שיטות לפגוע בתקציבים ולקצץ. זה יביא לפגיעה מאוד חמורה בהשתלבות החברה הערבית בכלכלה והמחיר שהמדינה תשלם יהיה מאוד גבוה. למשל על פי החלטת הממשלה, משרד הנגב והגליל צריך לתת לתוכנית 30% מתקציבו למוסדות ציבור, לתעסוקה ולפרויקטים כלכליים. אבל השר (יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית - ש”א) מנסה למנוע העברת הכסף”.
תוכנית 550 - תקאדום (התקדמות) 550 היא תוכנית החומש לפיתוח לחברה הערבית לשנים 2022־2026 שעליה הוסכם בין ממשלת בנט־לפיד לבין רע”מ בהיקף של 30 מיליארד שקל. היא המשיכה את תוכנית 922 בהיקף של 13 מיליארד שקל. ברקע הקיפוח הקשה של החברה הערבית בתקציבים וההכרה שפיתוח כלכלי של החברה הערבית חיוני לכלכלת ישראל
אתה שמח שאתה כבר לא מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית?
“מאוד, מאוד שמח. לא הייתי רוצה להיות בתפקיד בכיר בממשלה כזו. חברים שעבדו איתי בתפקידים בכירים עוזבים את משרדי הממשלה. לא נוח לעבוד במשרדי הממשלה היום. אני שמח שאני לא חלק מזה”.
עמדת בראש הרשות לפיתוח בין 2008 ל־2018 כלומר גם אתה עבדת בעיקר עם ממשלות ימין בראשות נתניהו.
“את כל ההחלטות על תקציבים לחברה הערבית העברנו בממשלות בראשות ביבי כי היה אכפת לו מהנושא הזה. הוא מעוניין שישראל תהיה בין 15 המדינות הראשונות בעולם בתמ”ג לנפש וברור לו שאי אפשר להגיע לזה בלי לשלב את החברה הערבית בכלכלה. אבל אני חושב שזו הממשלה הכי ימנית קיצונית שהכרתי”.
אז מה השתנה אצל נתניהו?
“בממשלה הנוכחית יש גורמים קיצוניים גזעניים שמאמינים בהדרה של החברה הערבית. חלקם מעוניינים בהרס והתפוררות של החברה הערבית וזה דבר מסוכן. השיקול הפוליטי של לרצות את השותפים שלו גובר אצל נתניהו על הסיבות הכלכליות לשילוב האוכלוסייה הערבית”.
אתה אומר שלא היית רוצה להיות היום מנכ”ל הרשות. מה צריך להיות הקו האדום של המנכ”ל שהחליף אותך, חסאן טואפרה?
“אני מוניתי ב־2008 על ידי ממשלת אולמרט. ב־2009 הליכוד וביבי זכו בבחירות והייתי בטוח שיפטרו אותי. כל ממשלה שעבדתי איתה היתה יותר ימנית מהשנייה. לא הרמתי ידיים. המסר שלי לחסאן הוא שלא מרימים ידיים. צריך לדעת לפעול ולעבוד בכל מצב וצריך להמשיך ולהוביל ולהשפיע למרות הקשיים והאתגרים”.
איימן סייף (54)
- גר בערערה, אב לשלושה
- שותף בקרן פורטלנד לקידום פרויקטים כלכליים בחברה הערבית ובחברת המחקר נאס, ויו"ר דירקטוריון חברת רני צים בנייה רוויה בחברה הערבית
- תפקידים קודמים: מייסד ומנהל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, פרויקטור הקורונה בחברה הערבית
- השכלה: תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת במברג בגרמניה ותואר שני בתכנון ופיתוח מאוניברסיטת קלארק בארצות הברית
- היה אחראי לתכלול וביצוע תוכנית הפיתוח הקודמת של החברה הערבית 922
