הדהירה נמשכת: פסקת ההתגברות אושרה בקריאה ראשונה, בג"ץ יוגבל מלפסול חוקים רגילים
הדהירה נמשכת: פסקת ההתגברות אושרה בקריאה ראשונה, בג"ץ יוגבל מלפסול חוקים רגילים
בליץ החקיקה במהפכה המשפטית נמשך לתוך הלילה: ברוב של 61 מול 52 אושר חוק השפיטה, הכולל את פסקת ההתגברות והגבלת בג"ץ. הצעת החוק קובעת כי ביטול חוקים בבג"ץ יתבצע בהרכב מלא ובתמיכה של 12 שופטים מתוך 15. לפני כן, ובתמיכת נתניהו: עבר בקריאה ראשונה חוק הנבצרות
מליאת הכנסת אישרה הלילה (שבין שני לשלישי) בקריאה ראשונה וברוב של 61 תומכים מול 52 מתנגדים את חוק השפיטה, הכולל את פסקת ההתגברות ואת הגבלת בג"ץ מלפסול חוקים רגילים. מוקדם יותר מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה ראשונה - לאחר דיון של ארבע שעות - את חוק הנבצרות, בתמיכתם של 61 ח"כים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מול 51 מתנגדים.
הצעת חוק השפיטה קובעת כי בג"ץ יוכל לבטל חוקים רק בהרכב מלא ובתמיכה של 12 מתוך 15 שופטים. במקרה של פסילת חוק – הכנסת תוכל לחוקק אותו שוב באמצעות פסקת ההתגברות, מבלי שבית המשפט יוכל לבטלו בשנית. לקראת ההצבעה, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שמחה רוטמן, אמר: "מי שמסתכל על העובדות יודע שמי שמגנה על זכויות בישראל היא הכנסת ולא בית המשפט. אז אתם מתפלאים על זה שצריך פסקת התגברות? על זה שמדינת ישראל תהיה סוף סוף דמוקרטיה? בית המשפט העליון חרג שוב ושוב מסמכותו". בתגובה, ח"כים מהאופוזיציה צעקו "בושה".
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הגיב בחשבון הטוויטר שלו על העברת פסקת ההתגברות, וכתב כי "הממשלה המטורללת הזאת מובילה לקרע עמוק בעם". ליברמן הוסיף: "פסקת ההתגברות IN - שוויון בנטל OUT. העברת פסקת ההתגברות היא יריקה בפרצופם של חיילי צה"ל ומשרתי המילואים".
באשר לחוק הנבצרות, ההצעה מבקשת לקבוע שראש הממשלה ייצא לנבצרות אך ורק על רקע אי-מסוגלות פיזית או נפשית, וקובעת מגבלות על אופן קביעת הנבצרות. בקרב הקואליציה, שתכננה נוכחות מלאה בהצבעה, נעדרו שר הביטחון יואב גלנט וח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), שקוזז עם ח"כ שרן השכל (המחנה הממלכתי). היעדרותו של אדלשטיין, שיצא להלוויה, בלטה בשל חשיבות החוק לנתניהו, ומכיוון שנדרש רוב של 61 בהצבעה מפני שמדובר בחוק יסוד.
לפני ההצבעה על חוק הנבצרות, הציג יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן את הצעת החוק: "לגבי הפייק שהופץ - שאם תעבור הרפורמה המשפטית לא יהיו יותר בחירות בישראל - אני מפנה את ראש האופוזיציה יאיר לפיד לסעיף 15 ב'4 בהצעת החוק, שבו נכתב כי הוראת ההתגברות לא תחול על חוק יסוד הכנסת האוסר על הכנסת להאריך את תקופת כהונתה. זה לא עצר את לפיד להפיץ את הפייק הזה, להפחיד אנשים".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) צעק מהמליאה: "הציבור יודע מה אתם רוצים לעשות עם החוק הזה, אתם רוצים לרמוס את זכויות האדם שלנו. אתה חושב שהציבור לא מבין? תסתיר את מה שאתה עושה, בריון!". מנגד, הוסיף רוטמן: "העובדה ששקר כה מתועב מופץ על ידי ראש אופוזיציה היא בושה וחרפה. למרות ההתנהלות חסרת האחריות שהציגה האופוזיציה עד כה, היום בוועדת החוקה הוצג מתווה והוצגו מתווים אחרים, ואמרתי שאנחנו מוכנים להידברות ללא תנאים מקדימים". לדבריו, "הדבר הזה נאמר שוב ושוב, זה חוק מאוזן, אפשר להגיע להסכמה על הרבה מאוד אלמנטים, ולמרות זאת היד המושטת מצד הקואליציה לא פגשה את יד האופוזיציה מהצד השני".
במקביל, אמר יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: "אנחנו דנים בפסקת ההתגברות שמהותה להתגבר על בג"ץ, כאילו הוא אויב המדינה. הגוף שלאורך שנים היה שם עבור אוכלוסיות מוחלשות שנפגעו מהחלטות המדינה. הערב הזה אתם מבקשים לתת כוח בלתי מוגבל לעצמכם. מבקשים לוותר על האיזונים והבלמים, למחוק את הביקורת השיפוטית החשובה כל כך במדינה דמוקרטית. התגברות, בוודאי ברוב של 61 - משמעותה עריצות הרוב. זו מחיקה של ערכי הדמוקרטיה המהותית והאמיתית".
הוא הוסיף: "אני מבקש לפנות לאחיי החרדים - אתם יודעים שאפשר להגיע למתווה שירות מוסכם שיאפשר לכל אחד לשרת, ולתרום משהו למדינה. אין כמו החרדים שיודעים לתרום, לעשות מעשי חסד. החוק הזה הוא דרך עקומה לפתור אתגר משמעותי. אנחנו מכתימים את ספר החוקים במחיקת הביקורת השיפוטית לצורך חוק ספציפי. אנחנו נותנים לרוב כוח בלתי מוגבל על האזרח הקטן, שישלם בגדול".
הדיון על חוק הנבצרות
על פי הצעת חוק הנבצרות, קביעת הנבצרות תיעשה על ידי הודעה של ראש הממשלה ליו"ר הכנסת או על ידי הודעה של הממשלה ברוב של 75%, שתידרש לאישור מליאת הכנסת ברוב של 90 חברי כנסת. בית המשפט העליון יהיה מנוע מלעסוק בבקשות להכרזה על נבצרות, הצעה שאליה הביעה התנגדות היועצת המשפטית לכנסת. בקואליציה טוענים שמטרת ההצעה היא למנוע ניצול לרעה של הדין הקיים לסיכול רצון הבוחר, ויש בה כדי להגביר את הוודאות והיציבות. החוק החדש מבהיר את המצב הקיים, וקובע כי רק הממשלה והכנסת תוכלנה לקבוע נבצרות שלא בהסכמת ראש הממשלה, ובאילו תנאים.
יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שיזם את החוק, אמר טרם הצגתו כי "חברי הכנסת מהאופוזיציה לא מבינים בכלל את החוק, הם לא מבינים מה קורה בעולם בנושא הזה". לדבריו, "לפיד מפחד כל כך מהידברות ומעדיף להיות בהפגנות, מסית באופן יום-יומי ומתדלק את המחאה. הוא לא מגיע לוועדות ולמליאה ומדבר על למה החוק הזה לא טוב".
כץ פנה לחברי מפלגת יש עתיד ואמר: "זה מדהים, אתם צועקים כל הזמן 'דמוקרטיה', וזו בדיוק הצעת חוק המגינה על הבוחר - אלה חברי הכנסת שהם רוצים והם בחרו את ראש הממשלה נתניהו, העם בחר בנו. אנחנו נבחרים בצורה דמוקרטית, אנחנו בעד דמוקרטיה. נתניהו נבחר ואתם לא".
ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי) תקף: "הממשלה מנסה לייצר למראית עין כאילו פניה להידברות, בשעה שקורים דברים אחרים - כולל חוקים שנצביע עליהם הלילה". לדבריו, "זה נראה כמו הכול חוץ מהידברות. הרצון לשנות אפילו דבר קטן לא היה אז ולא קיים היום. באה האופוזיציה והציעה הסגות, באו היועצים המשפטיים ואמרו שצריך להחיל את זה מהכנסת הבאה. זה שינה משהו באחת מהצעות החוק הללו? התשובה היא לא. כשזה הלך הרוח, גם הדיון עצמו בוועדות נראה כמו פארסה, כמו מחזה של חוסר סבלנות ורחוק מאוד מהמושג הידברות".
ח"כ קריב הוסיף: "כל הצעת החוק הזו נולדה לעשות דבר אחד - להציג מצג שווא כאילו היועמ"שית או האופוזיציה מבקשות להדיח את נתניהו בהליך לא ראוי, ובכך להכתים את המחאה הדמוקרטית האדירה".
ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) התייחסה במליאה להצעת החוק שהגיש ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) ולפיה הייעוץ המשפטי לממשלה לא יאשר לחקור באזהרה ראש ממשלה מכהן אלא אם מדובר בעבירות מין, אלימות, ביטחון או סמים. לדברי ח"כ ברביבאי, "אמסלם הגיש את 'החוק הצרפתי' ואני רוצה לשאול אותך אמסלם - אם ראש הממשלה חף מפשע, על מה אתם כל כך פוחדים שמגישים גם נבצרות, גם התגברות, גם חוק צרפתי שהוא לא יוכל להיות נידון לחקירה? כל זה בשביל ראש הממשלה".
במקביל, ביום רביעי הקרוב תעלה להצבעה לקריאה ראשונה בוועדה המיוחדת בכנסת הצעת "חוק דרעי 2", שקובעת כי בית המשפט לא יוכל להביע ביקורת שיפוטית לעניין מינוי שרים וזהותם. בבסיס הצעת החוק שהגיש ח"כ משה ארבל (ש"ס) על מנת להחזיר את יו"ר המפלגה ח"כ אריה דרעי לשולחן הממשלה, עומדת הטענה שמינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות בלב הפעילות הדמוקרטית, והתערבות בית המשפט בנושא היא פגיעה ברצון הבוחר. ההצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת מתוכננת ליום שני הבא.
