דעהמי שנותן לנתניהו להיות הראש הוא האשם
דעה
מי שנותן לנתניהו להיות הראש הוא האשם
נתניהו הוא נאשם בפלילים ופועל כראש ממשלה לטובת האינטרסים שלו, אבל מי שאשם בכך הוא מי שנתן לו בכלל להיות ראש ממשלה: 64 נבחרי ציבור, 13 שופטי בג״ץ ויועצת משפטית אחת הם אלו שיש בסמכותם להחליף את נתניהו. המחאה צריכה להתמקד בהם
מחאת הציבור היא מאוד מרשימה. מאוד ברור הכאב והזעם של מאות האלפים שיוצאים לרחובות. השאלה האם המחאה כפי שהיא תצליח ותגרום לשינוי שאותם מאות אלפים מייחלים לו? או במילים אחרות, האם המחאה יעילה, או שהיא בכלל צריכה להיות מופנית גם, ואולי בעיקר, כלפי גופים אחרים?
אם אנחנו מודדים את יעילות המחאה לפי כמות האנשים ברחוב, אין ספק שמדובר בהצלחה גדולה. אם אנחנו מודדים את יעילותה לפי "האם היא הצליחה לשנות את המציאות" - מדובר בכישלון צורב, ודי ברור שהמדד השני הוא זה שבאמת חשוב.
נשאלת השאלה: מול מי צריך למחות על מנת שהמחאה תהיה באמת יעילה? נתחיל בכמה עובדות פשוטות. נתניהו הוא מקרה ייחודי (כנראה בהיסטוריה) של נאשם בפלילים שנתנו לו להיות ראש ממשלה של המדינה שתבעה אותו, ועוד בזמן מלחמה. ברור שכל החלטה שלו כראש הממשלה נתניהו נבדקת לפי הפריזמה של אם היא עוזרת או מזיקה לנאשם נתניהו. החלטה על עסקת שבויים וסיום המלחמה מזיקה לנאשם נתניהו, שלא יוכל עוד להשתמש במלחמה שמנהל ראש הממשלה נתניהו כתירוץ לדחות את משפטו. בפועל, המחאה דורשת שנתניהו יפעל למען החופש של החטופים ויסכן את החופש העתידי שלו. הסיכוי שהוא יעשה את זה הוא כמו הסיכוי לנס.
כאמור, נתניהו הוא נאשם בפלילים שנתנו לו להיות ראש ממשלה. אז נכון, הוא הראש - הוא האשם. אבל מה עם מי שנתנו לו? הם כמובן גם אשמים, אבל זה לא באמת משנה כי זה היה בעבר ומה שחשוב זה ההווה ובעיקר העתיד. ולכן הבעיה היא עם מי שכרגע עדיין נותן לו, והרשימה קצרה להפליא: 64 ״נבחרי ציבור״, 13 שופטי בג״ץ ויועצת משפטית אחת הם אלו שיש בסמכותם להחליף את נתניהו תוך ימים בראש ממשלה שאינו נאשם בפלילים ולכן ישקול רק שיקולים רלוונטיים ולא אם זה טוב או מסכן אותו אישית. הוא יוחלף בראש ממשלה שאין חשש שהוא נוקם במדינה שלפי תפיסת עולמו הוא הקים והיא בגדה בו והעזה לתבוע אותו לדין.
78 האנשים הללו בחוסר מעש מפקירים אותנו חודשים רבים, ומשום מה מהם הציבור כמעט מתעלם ובגלל שאין עליהם לחץ משמעותי הם מהססים ומעזים לא לעשות כלום. לדוגמה, שופטי בית המשפט העליון והיועצת מעזים למרוח עתירות שונות שדורשות מהם להפסיק את ההפקרה (כהונת נתניהו אינה חוקית בשל ניגוד עניינים ולכן לבית המשפט והיועצת יש אפשרות לפעול). דווקא בנושא הקריטי הזה הם מורחים זמן, בעוד שנתניהו ושליחיו לא מבזבזים זמן ופועלים ללא לאות להשתלטות הרשות המבצעת על בית המשפט והחלפת היועצת המשפטית.
חברי הכנסת שלנו ממשיכים לתת לנתניהו להתעלל בציבור, ובפועל הוא משחד אותם בכספי המיסים שלנו כדי שהם יפקירו אותנו את ילדינו שנשלחים לקרב ואת החטופים. בהם חייבים להתמקד. לדוגמה, מחאה שתורכב ממשמרות קבועות של 64 אנשים מול הכנסת, 13 מול בג״ץ ואחד מול משרד היועצת המשפטית, של אנשים שנושאים שלט: ״מי שנותן לו להיות הראש הוא האשם״ תהיה הרבה יותר יעילה ממליון איש שיוצאים לכמה לילות לרחובות ומצפים לנס מנתניהו שנותנים לו להיות הראש.
מחאה ממוקדת באלו שנותנים לו, גם תיתן רוח גבית קריטית לפעולות קונקרטיות שנעשות כדי לפתור את הבעיה כגון עתירות לבג״ץ או יוזמות פוליטיות. רק פעולות קונקרטיות כאלו יכולות בסופו של עניין באמת להביא לשינוי המציאות. כרגע זה נראה כאילו אין קשר בין המחאה לפעולות הללו (כמו בחברת הייטק שיש בה נתק בין השיווק לפיתוח). אם נשנה את זה, הסיכוי לשינוי יגדל בהרבה.
יובל רכבי הוא יזם הייטק, ממייסדי צ'ק פוינט, נמנה על מובילי הקבוצה "מבצר הדמוקרטיה"
