דעהההתחממות הגלובלית נותנת רוח גבית למתקפות החות'ים
דעה
ההתחממות הגלובלית נותנת רוח גבית למתקפות החות'ים
המורדים החות'ים מצטרפים לפגעי האקלים המשבשים זה מכבר את הסחר הימי, ובמענה לכך השיקו קרן המטבע הבינלאומית וחוקרים מאוניברסיטת אוקספורד את הפלטפורמה PortWatch, המאפשרת למקבלי החלטות להיערך לפגעי טבע הנגרמים עקב שינויי קיצון אקלימיים
החות'ים והאיום שהם מהווים תופסים, ובצדק, כותרות ראשיות רבות הן בתקשורת הכללית והן בזו הכלכלית. רק אתמול יירטו ארצות הברית ובריטניה 21 כטב"מים שנורו מתימן בים האדום. אף כי החות'ים מכוונים לפגוע בישראל, המצור שהוטל על האזור גרם לחברות הובלה ימיות רבות לא לשוט בו, מה שמאריך את נתיבי הסחר, מקטין את זמינות המשלוחים מהאזור ומייקר אותם. קוסקו הסינית הייתה האחרונה להודיע על כך.
12% מהסחר הימי עובר בנתיב הים האדום ומשמעותי מאוד לתעבורה בין אסיה ואירופה, לרבות ייבוא נפט יקר ליבשת. אך האם גם מזג האוויר "ייחלץ לעזרת" המורדים ויגביל עוד יותר את ההובלה הימית? והאם בעקיפין ישפיע הדבר לרעה על תהליכי הגלובליזציה ארוכי השנים, החווים כעת קשיים ונסוגים לאחור לטובת בדלנות ופרוטקציוניזם? ובכן, מסתבר כי גם שיבושי אקלים, שעוצמתם גוברת ותדירותם הופכת תכופה יותר, מחמירים את הבעיה באזורי שיט אחרים.
לפי בלוג שפורסם באתר קרן המטבע הבינלאומית בחודש נובמבר האחרון, קשיי שיט ותעבורה מתחוללים כיום בנתיב חשוב אחר – תעלת פנמה. באזור זה עוברות כ-1,000 ספינות מדי חודש והן נושאות יותר מ-40 מיליון טונות של סחורות. מדובר ב-5% מסך המשלוחים בדרך הים. מתברר, כי מדינות באזור, כגון פנמה, ניקרגואה, פרו, אל סלבדור וג'מייקה ניזוקות מעיכובי משלוחים, המשפיעים על 25-10 אחוזים מסך הסחר הימי שלהן. עם זאת, הקשיים מורגשים גם במקומות רחוקים הרבה יותר כמו אסיה, אירופה וצפון אמריקה.
הנתונים העולים מהבלוג מדהימים. כך, עקב הבצורת, התעבורה בתעלה תקטן במחצית, מ-36 ספינות בחודש רגיל ל-18 ספינות בלבד בחודש הבא. הכלכלנים מתריעים כי מדינות הנשענות על משלוחי התעלה צריכות להיערך לשיבושים ועיכובים נוספים. החות'ים לא "פועלים" שם, מן הסתם, אך שינויי האקלים כן. הכותבים ציינו כי גובה פני הים בתעלה, המקשרת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, ירדו לרמה הנחשבת חיונית, עקב הבצורות החמורות ביותר שפקדו את האזור ב-143 שנות פעילותה.
ההתחממות הגלובלית היא אכן מעין "רוצח שקט" שמצטרף לכל הגורמים שאנו עוסקים בהם בשגרה – האינפלציה והריביות הגבוהות, החובות הציבוריים והגירעונות התקציביים, מחלוקות הסחר והעימותים הצבאיים ונגיפים כמו הקורונה – ומחליש את הצמיחה הכלכלית העולמית. מתברר כי כמויות הגשם שיורדות ב-Gatun Lake, אגם מלאכותי במדינת פנמה, פחתו מאוד ולכן הוטלו מגבלות על זרימתן לתעלה, מה שהקטין את תפוקתה בכ-15 מיליון טון בעשרת החודשים הראשונים של השנה שעברה. לפי הנתונים, ספינות שעברו בה הצטרכו תוספת של 6 ימי שיט נוספים.
אם כך, תקיפות החות'ים בים האדום ושינויי האקלים בתעלת פנמה, אזורים שאחראים יחד על כמעט חמישית מהמשלוחים הימיים בעולם, מצרים את פעילותם. בעוד שהפתרון לבעיה החות'ית יהיה כנראה ברמה המדינית-צבאית, בעיות האקלים מצריכות פתרונות מדעיים, ממושכים ומדוקדקים יותר.
מעת לעת אני עוסקי בטוריי בהשלכות המחמירות של שינויים האקלים, הגורמים לשיטפונות והצפות, שריפות יער, בצורות ועוד, על הפעילות הכלכלית. קרן המטבע הבינלאומית וחוקרים של אוניברסיטת אוקספורד השיקו לאחרונה פלטפורמה בשם PortWatch, המאפשרת למקבלי החלטות להיערך לפגעי טבע הנגרמים עקב שינויי קיצון אקלימיים ולקבל החלטות למתן מענה.
פלטפורמה זו היא מערכת העושה שימוש בנתוני לוויין זמן אמת לצורך מעקב אחר קרוב ל-120 אלף ספינות משא ומכליות, שהן יותר מ-99% מהסחר הימי הכולל. הנתונים היומיים מקיפים היקפי סחר ב-1,400 נמלים ויותר מ-10 נקודות מעבר חשובות, כמו תעלת פנמה. הפלטפורמה אומדת השלכות של שיבושים במקומות שונים ומשרטטת מפה להתפשטותם והשלכותיהם על שרשראות ההיצע. היא מספקת אנליזה לתרחישי אקלים, אומדת גורמי סיכון אקלימיים ומשגרת התרעות לשיבושים אפשריים בעקבות אסונות טבע גדולים. מערכת זו הייתה עשויה לשפר מאוד את היערכות הסחר הימי להשלכות החמורות של נגיף הקורונה, שבעטיו נסגרו הנמלים החשובים בעולם, כולל נמל שנחאי, שהוא נמל המכולות הגדול ביותר בעולם.
בשורה התחתונה, העיסוק בחות'ים מעוות, במידת מה, את נושא העל – חשיבות הסחר הימי. בעיית החות'ים עשויה להיפתר בדרכים מדיניות או צבאיות ועל כך שוקדת ארצות הברית על הקמת יחדה (קואליציה) של מדינות.
אך גם בעיתות שלום, ההתחממות הגלובאלית ופגעי האקלים כאן כדי להישאר ופגיעתם עלולה להיות חמורה עשרות מונים וקשה יותר להתמודדות, אם לא תטופל בעקביות וביסודיות. היום חות'ים, מחר פיראטים אחרים, אך שינויי מזג האוויר יצריכו שיתוף פעולה מוגבר ופעילות בינלאומית מאומצת על מנת להבטיח את עתידנו הכלכלי ואת רווחתנו. שלמה ארצי כתב עליהם שיר יפה, אך אסור שהמנגינה תזייף בשנים הבאות.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
