דו"ח המבקרהחלטה מ-2012 עוד מחכה לדוור: טרם יושמה ההפרדה המבנית בין חברת הדואר לבנק הדואר
דו"ח המבקר
החלטה מ-2012 עוד מחכה לדוור: טרם יושמה ההפרדה המבנית בין חברת הדואר לבנק הדואר
על פי מבקר המדינה, דבר פוגע בפוטנציאל הפיתוח של בנק הדואר, בפוטנציאל ההכנסות שלו ומנציח את העירוב בין התחום הריאלי לפיננסי בדואר. עוד עולה, כי על החברה לשפר את הנזילות שלה ולפעול לסגירת הגירעון בהון החוזר וכן לפעול לטייב את הפעילות שלה בכלל מגזרי הפעילות ולאתר מנועי צמיחה עתידיים
אחד הפרקים בדו"ח מבקר המדינה נוגע למצבה הפיננסי הרעוע של חברת הדואר, כפי שהשתקף גם מדו"חות החברה ומדו"ח רשות החברות הממשלתיות, כאשר בשנת 2020 היא רשמה הפסד של 643 מיליון שקל, חלקו גם בשל הפרשות כתוצאה מתוכנית ההתייעלות בחברה ופרישת עובדים. מבקר המדינה מסמן מספר גורמים שטעונים שיפור בהתנהלות הדואר כדי לאפשר לו לצמצם את הגירעון שנוצר לו בהון החוזר.
מבקר המדינה טוען כי על החברה לשפר את הנזילות שלה ולפעול לסגירת הגירעון בהון החוזר וכן תפעל לטייב את הפעילות שלה בכלל מגזרי הפעילות ולאתר מנועי צמיחה עתידיים.
הנהלת דואר ישראל בראשות דני גולדשטיין העלתה בשנה החולפת את הטענה כי אחד הגורמים למצבה הרעוע של דואר ישראל הוא חובת האוניברסליות של השירות, שגורמת באופן ישיר להפסד של 150 מיליון שקל לחברה. מבקר המדינה מוציא מעט את האוויר מהטיעון הזה כשהוא כותב כי קיימת לגיטימיות של המדינה לסבסד או לממן שירותים, בין אם לכלל הציבור או עבור אוכלוסיות מסוימות, תחת הטיעון של מטרות חברתיות ראויות, "לרבות על ידי אספקתם במחירי הפסד באמצעות חברות ממשלתיות שבבעלותה המלאה".
עוד בדוח מבקר המדינה:
בסעיף אחר בדו"ח כותב מבקר המדינה כי יישום ההפרדה המבנית בין חברת דואר ישראל לבנק הדואר, כפי שנקבע בתיקון 11 לחוק הדואר משנת 2012 טרם בוצע וכתוצאה גם לא הורחבו פעילות בנק הדואר. הדבר פוגע בפוטנציאל הפיתוח של בנק הדואר, בפוטנציאל ההכנסות שלו ומנציח את העירוב בין התחום הריאלי לפיננסי בדואר.
מבקר המדינה מציין את הפוטנציאל הטמון בבנק הדואר כנותן שירות לאוכלוסיות "ראויות לקידום" ולתושבי הפריפריה, שנבלמת כתוצאה מההשלכות של מצב חברת הדואר על פיתוחו של בנק הדואר. המבקר מציין כי פיתוחו של בנק הדואר הוא אמצעי נוסף לקדם בכך גם את התחרות בין הבנקים בישראל, ולפיכך גובר הצורך לפעול להתאמת תנאי הרישיון של החברה לשוק תחרותי, ועם השלמת התהליך. המבקר ממליץ שמשרדי האוצר והתקשורת יפעלו ליישום ההפרדה, בתאום עם בנק ישראל, כדי להסב את בנק הדואר לבנק בעל רישיון בנקאי.
למרות הוצאה לפועל של תוכנית פרישה בחברה שמומנה על ידי המדינה ב-477 מיליון שקל ומספר המשרות הכולל שירד ל-5,050, מציין מבקר המדינה כי הוצאות השכר של החברה היו במגמת עלייה בשנים 2016-2019, תוך פגיעה ברווחיות החברה. מבקר המדינה ממליץ לדואר ישראל לבחון דרכי התייעלות נוספים בכל הקשור להוצאותיה הקשיחות ובפרט בעניין שכר העובדים. כן ממליץ המבקר שהחברה, ביחד עם אגף התקציבים ואגף הממונה על השכר במשרד האוצר, יקיימו הליך הפקת לקחים על יישום הסכם ההבראה שנחתם בדואר בשנת 2015, שלא הוביל לירידה בהוצאות השכר שלה.
סעיף נוסף בביקורת על הדואר נוגע לרישומם המשפטי של נכסי החברה, כביקורת המשך לביקורת שנעשתה על ידי המשרד בשנת 2017. מבקר המדינה העיר כבר אז כי קיים היעדר רישום של חלק מהנכסים בשלכות רישום המקרקעין כנדרש, מה שעשוי לפגוע בזכויותיה על אותם נכסים. המבקר מציין כי טרם הסתיים רישום במרשם המקרקעין של 240 מתוך 339 נכסי החברה והליך הרישום המשפטי הושלם במלואו רק לגבי 99 מהם. המבקר ממליץ לדואר להשלים את הפעולות הנדרשות בהקדם האפשרי.
לבסוף מתייחס מבקר המדינה לנקודת ההפרטה של חברת הדואר, כאשר במועד סיום הביקורת, דצמבר 2020, כ-6 שנים אחרי שהתקבלה החלטת הממשלה בנושא, טרם החלה בחינה של רשות החברות להערכת שוויה של החברה והפרטתה טרם הושלמה. בשבועות האחרונים קיימה הנהלת הדואר פגישות עם המשקיעים הפוטנציאליים לקראת הפרטה של 20% ממניות החברה, אך היעדר יו"ר קבוע לרשות החברות מעכב את ההליכים.
מדואר ישראל נמסר: "חברת דואר ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים פיננסיים, הנובעים בעיקרם מכללי רגולציה שלא שונו במשך שנים רבות, ומחובת השירות האוניברסלי, שירות שאינו כלכלי וגורם לחברה הפסד שנתי של כ-180 מיליון שקל. הפסד זה גדל כל שנה עקב ירידת פעילות המכתבים והסניפים, ללא התאמה רגולטורית או עדכון תעריפים. נציין עוד שגם מבקר המדינה קבע בסעיף 5 כי על משרדי התקשורת והאוצר לבצע התאמות לכללי הרגולציה אליהן מחויבת דואר ישראל, זאת על מנת לאפשר לה לפעול במציאות העסקית הנוכחית".
