המפכ"ל נגד השר: על עציצים ושוטרים
המפכ"ל נגד השר: על עציצים ושוטרים
נראה כי חששו הכבד של השר לביטחון לאומי להיחשב לעציץ, מצליח להביא אותו להתנגשות חזיתית עם ראש הממשלה, בית המשפט, היועצת המשפטית והמפכ״ל היוצא. מה יש בדימוי העציצי, שכה מרתיע ומעליב את השר. דימויים ושמות גנאי אחרים, שעלולים או עשויים, להיות מוטחים לעברו כמו למשל גזען, שרלטן, פשיסט, משתמט וכיוצא באלו, טורדים את מנוחתו פחות מהדימוי העציצי, שעלול לדבוק בו לשיטתו, אם יוותר על תיקון פקודת המשטרה ועל הסמכות שהוא מבקש לעצמו, במסגרת התיקון, להתוות את מדיניות המשטרה. בן גביר יודע את מה שיודע כל מנהיג שוליים קיצונים וסהרוריים, כל עוד הוא מצווח מלוא גרונו ומאשים את הממסד, אפילו בשעה שהוא חלק ממנו, האספסוף, שתומך בו ימשיך להריע לו. על דבר אחד האספסוף אינו סולח, על פשרות, על הסכמות, על מה שבן גביר מכנה ״עציצנות״.
כל הכרעה של בג״צ בעניין תיקון פקודת המשטרה משרתת את בן גביר, כך או כך הוא מנצח. אם בית המשפט יכריע נגד התיקון, בן גביר ימהר ויתייג את בית המשפט כלא דמוקרטי, שמאל מתרפס ורופס. אם בית המשפט יאפשר את התיקון, בן גביר יצביע על היועצת המשפטית לממשלה ועל המתנגדים, כמי שהוכרעו בזכות נחישותו ודבקותו במטרה. בהתאם למשנה הבן גביריסטית - אתה מפסיד רק כשאתה מתפשר או מוותר, ברגעים האלו המנהיג שהוא חושב שהוא - חשוף, האספסוף רואה את מה שרואה כל הציבור - את הקליפה הריקה, את היותו בסך הכל עציץ פשוט, קישקשתא. ובתחרות עציצים - יודע בן גביר - יש עציצים מרשימים יותר, שמדברים יפה יותר, עם עבר קרבי יותר ועם קול צווחני יותר.
התנהלותו של בן גביר שקופה וצפויה, מעין גרסה לא מתוחכמת וגסה להתנהלותו המחוכמת של ראש הממשלה. המשותף לשניהם, הוא היותם מונעים אך ורק מטובתם האישית, הבחירות שלהם נגזרות באופן ברור מהתשובה לשאלה, כיצד כל החלטה וכל התנהלות תשפר את מצבם הפוליטי, הא ותו לא. מה שעצוב לגלות כל פעם מחדש זה עד כמה הם מצליחים להשחית אחרים בדרכם, עד כמה קל לאבד יושרה, כבוד ודרך, כשהרשות נתונה והחנופה הופכת מטבע עובר לסוחר.
במכתבו ליועצת המשפטית הלין מפכ״ל המשטרה היוצא, על התערבותו הבוטה של השר בפעילות מבצעית של המשטרה. כאמור, התנהלותו של השר מקוממת אך צפויה. מה שמדאיג במכתב היא התנהלותם המבישה של קצינים בכירים בארגון ממלכתי, הממלאים הוראות של שר פוליטי ללא התנגדות וללא הפעלה של שיקול דעת. המכתב מפרט אירועים חסרי תקדים - דוגמת הסרת ליווי משטרתי משיירות הסיוע, בהתאם להחלטת הקבינט וכחלק מחובתה של המשטרה לשמור על הסדר ולמנוע עבירות או השעיית שוטרים מתפקידם, על פי הנחייתו של שר פוליטי. אירועים אלו מצטרפים להופעות של מפכ״ל וניצבים עם השר במסיבות של פעילי מפלגה, הופעות מפכ״ל וניצבים באירועי יום הולדת ובת מצווה כדי לחלות את פניו של השר, לחלוקת מדים מבישה לשר ולעוזרו, לתיקון עניבתו, לליטוף גוו.
באחת הסצנות הבלתי נשכחות בסרט ״פני צלקת״ , שעוסק בעלייתו ונפילתו של מהגר קובני בעולם הפשע והסמים של מיאמי, לאחר שאל פצ׳ינו בתפקיד טוני מונטנה מחסל את הבוס הנרפה והנכלולי, פרנק לופז. הוא פונה אל קצין המשטרה המושחת, מל ברנשטיין, שהיה עד לחיסול ואומר לו (בתרגום חופשי):
- לכל כלב יש את יומו, הא מל ?
- אמרתי לו - משיב מל באדישות - זה לא עשה שכל לחסל אותך כשאתה עובד עבורנו, אבל הוא לא הקשיב לי, הוא התעצבן בגלל החתיכה שלו, אתה יודע, הוא פישל
- גם אתה פישלת, מל - משיב טוני
- אל תלך רחוק מדי - מזהיר מל
- אני לא, אתה כן, מל - (טוני יורה כדור אחד לבטנו של מל)
- לעזאזל - גונח מל - אתה לא יכול לירות בשוטר
- מי אמר שאתה כזה - עונה טוני
נזכרתי בסצנה הזאת בעקבות האירועים שפירט המפכ״ל במכתבו ליועצת, לא משום שיש קווי דמיון בין עלילת הסרט לאירועים שבמכתב, אלא משום שאין בהם שוטרים.
תנ"צ בדימוס ערן קמין, לשעבר ראש יאח"ה וראש התחום הכלכלי במכללה לביטחון לאומי, הוא יועץ בענייני חקירות והלבנת הון
