בלעדיבלי חברות קבלן: האוניברסיטאות יקימו חברה שתעסיק את עובדי הניקיון
בלעדי
בלי חברות קבלן: האוניברסיטאות יקימו חברה שתעסיק את עובדי הניקיון
אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן־גוריון יקימו חברה ללא מטרות רווח כדי להבטיח את זכויות העובדים ולהגן עליהם מפשיטת רגל של קבלנים. פעילים חברתיים: חברה־בת לא תמנע ניצול
שלוש אוניברסיטאות — אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן־גוריון — מקימות חברה גדולה ראשונה מסוגה להעסקת עובדי ניקיון. המחזור של החברה יהיה בתחילה 50 מיליון שקל ומספר העובדים כ־500, אך הכוונה היא להתרחב למוסדות אקדמיים נוספים. התאגיד החדש יוקם כחברה לתועלת הציבור וייקרא מנב"א (מרכז ניקיון בין־אוניברסיטאי).
מטרת המהלך היא להגן על העובדים מתופעות של שלילת זכויות על ידי מעסיקים מנצלים ופשיטות רגל של חברות קבלן.
חלק גדול מהמוסדות במגזר הציבורי ובמשק, ובכללם 6 מ־9 האוניברסיטאות הציבוריות, מעסיקים היום את עובדי הניקיון באמצעות חברות קבלן. העובדים נמנים בדרך כלל עם הקבוצות החלשות בשוק העבודה: נשים, עולים חדשים, ערבים ומהגרי עבודה. הדבר גורם במקרים לא מעטים לניצול, מניעת זכויות חוקיות, כגון שכר מינימום, דמי נסיעות, חופשה שנתית ותשלום על שעות נוספות. כמו כן הוא חושף את העובדים לפשיטות רגל של הקבלן ולאובדן שכר.
שיטת העסקה זו גורמת לכך שלמוסדות, שאמורה להיות להם אחריות חברתית, אין בעצם אחריות לתנאי ההעסקה של העובדים החלשים ביותר.
בשנים האחרונות ניהלו סטודנטים ומרצים באוניברסיטאות הגדולות מאבקים להעסקה ישירה של העובדים. באוניברסיטה העברית חתמו כ־1,000 מרצים וסטודנטים על עצומה להעסקה ישירה. עובדות הניקיון של אוניברסיטת תל אביב ניהלו מאבק להעברתן להעסקה ישירה בטענה שחברת הקבלן לא שילמה להן סכומים גדולים שהגיעו להן. בין היתר קיימו הפגנות.
החברה המשותפת היא הפתרון שמצאו שלוש האוניברסיטאות להגנה על זכויות העובדים בלי להעניק להם קביעות.
החברה תחל לפעול בתחילת שנת הלימודים האקדמית הבאה באוקטובר ותיקח לידיה בהדרגה את הניקיון בקמפוסים. לכל העובדים הקיימים יוצע להמשיך לעבוד, ותנאי השכר והוותק שלהם יישמרו. גודלה של החברה המשותפת אמור לסייע לממן את הוצאות התפעול, המוערכות ב־10 מיליון שקל בשנה.
במודל ההפעלה נאמר שמטרת החברה היא "להבטיח שהעסקתם של עובדות ועובדי הניקיון תהיה הוגנת ותכלול יציבות וביטחון תעסוקתי, תנאי שכר ועבודה המאפשרים להם להתפרנס בכבוד". בפועל לא צפוי שכר גבוה משכר מינימום פלוס תוספות, והמטרה העיקרית היא להבטיח את תשלום השכר והזכויות בעזרת ההפעלה ללא מטרות רווח, ולא לשפר אותו.
השאלה היא כמובן למה לא להעסיק את העובדים ישירות. על כך אמר בכיר באחד המוסדות המייסדים: "הסכמי השכר הקיימים בשירות הציבורי מתגמלים תעודת בגרות, תארים אקדמיים והשתלמויות מקצועיות ואינם רלבנטיים לרוב עובדי הניקיון. בנוסף, גוף כמו אוניברסיטה לא יודע לגייס את העובדים האלה, שמרביתם מגיעים מיישובים מרוחקים, דבר המצריך מנגנון גיוס ומערך היסעים ייעודי".
האוניברסיטאות הודיעו כי הן מתחייבות לממן לעובדים שירצו בכך קורסים בעברית וכן קורסים לפיתוח מקצועי שיאפשרו להם לעבור למקצועות אחרים או להתקדם למשרות פיקוח. עברית היא אחד החסמים הגדולים להעסקת עובדים ערבים משק. יישקלו הנחות בלימודים אקדמיים לעובדות ולבני משפחה שלהן.
בכוונת האוניברסיטאות המייסדות להרחיב את החברה כך שתכלול מוסדות נוספים. גורם באחת האוניברסיטאות אמר ל"כלכליסט" כי כמה מכללות כבר מגלות עניין להצטרף לחברה. "אחרי ההקמה נראה אם אנחנו מסוגלים לעכל עוד", אמר.
גוף בין־אוניברסיטאי קיים שפועל במתכונת דומה נמצא בקצה השני של סקלת השכר — מחב"א (מרכז חישובים בין־אוניברסיטאי). מדובר בתאגיד שמספק שירותי רשת ומחשוב למוסדות האקדמיים עוד משנות השמונים כשהאינטרנט היה רשת אקדמית.
הפעילים למען העסקה ישירה של עובדי הניקיון באוניברסיטת תל אביב הביעו בעבר התנגדות לרעיון של חברה־בת לניקיון. לדבריהם, "חברה־בת נועדה לשמר את מבנה ההעסקה הקבלנית כדי לא לעבור להעסקה ישירה. ניתן ללמוד זאת ממה שקורה ב־100 התאגידים העירוניים של עיריית תל אביב, שבהם עובדים מנוצלים גם בחברות־בנות".
לדברי פעילים למען העסקה ישירה של עובדי הניקיון באוניברסיטת ת"א, "חברה־בת נועדה לשמר את המבנה של העסקה קבלנית כדי להימנע מהעסקה ישירה"
נשיא אוניברסיטת בן־גוריון בנגב פרופ' דניאל חיימוביץ אמר: "חובתנו המוסרית למצוא פתרונות יצירתיים כמו הקמת החברה להעסקת עובדות ועובדי הניקיון. כדי שמהלך כזה יצליח היה ברור לנו שצריך לעבוד בשיתוף עם מוסדות אחרים, ואני מקווה שגם מוסדות נוספים יצטרפו אלינו ליוזמה זו".
נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' אריאל פורת: "עובדות הניקיון שלנו הן קבוצה מוחלשת. ההסדר החדש ישפר באופן משמעותי את מעמדן, ואף יגדיל את סיכוייהן לשנות בעתיד עיסוק לתחומים אחרים, שוחקים פחות ומכניסים יותר. אני מקווה שנשמש דוגמה בעניין זה למגזרים נוספים במשק".