ניתוחלמרות דו"ח מבקר המדינה - קרן השתלמות לא נפתחה לאלפי מורים
ניתוח
למרות דו"ח מבקר המדינה - קרן השתלמות לא נפתחה לאלפי מורים
בדיקת כלכליסט מגלה כי למשרד החינוך לקח שמונה שנים מאז התרעת מבקר המדינה לחסום קליטת מורים וגננות שלא פתחו קרן השתלמות. גם יידוע אלפי עובדי הוראה ללא קרן היה לקוי, וכעת עשרות מהם תובעים החזר רטרואקטיבי
אף שמבקר המדינה התריע כבר ב־2013 על כך שמשרד החינוך לא מפריש לקרנות השתלמות של כ־11 אלף מורים וגננות (כ־10% מכלל עובדי ההוראה) בהיקף מוערך של מאות מיליוני שקלים, משרד החינוך המשיך להתנהל בעצלתיים בנושא וחרף הצהרתו בפני המבקר - לא חסם עד לאחרונה את האפשרות של עובדי הוראה להיקלט במערכת החינוך ללא "סגירת הפינה" של קרן ההשתלמות. כך עולה מבדיקת "כלכליסט".
עוד עולה בבדיקה, כי משרד החינוך התמהמה שנים בכל הנוגע ליידוע עובדי ההוראה שכבר במערכת שאין להם קרן השתלמות, שעליהם לפתוח אותה באופן עצמאי, והאיץ את פעולותיו בנושא רק בשנים האחרונות. התוצאה היא שגם היום בישראל יש אלפי מורים וגננות שהמדינה לא מפרישה להם במשך שנים כספים לקרן השתלמות - אף שזו זכות המוקנית להם מכוח הסכם קיבוצי, וכך נשללת מהם האפשרות לצאת לשנת שבתון.
בקרנות הייעודיות של עובדי ההוראה המדינה מפרישה 8.4% מהשכר והעובד 4.2%, יותר מקרן השתלמות רגילה - ובאמצעותה הם מממנים את היציאה לשנת השבתון. לרוב, כאשר עובד הוראה מגלה שלא הופרשו לו כספים לקרן השתלמות והוא פונה למשרד החינוך בדרישה להשבת הכספים האבודים, המדינה מסכימה להעביר לקרן תשלומים רטרואקטיבית של שנה בלבד, כאשר ישנם עובדי הוראה שאיבדו שנות הפקדה רבות בקרנות בשווי עשרות אלפי שקלים. בעקבות זאת בתקופה האחרונה הוגשו לבתי הדין לעבודה עשרות תביעות של מורים וגננות נגד משרד החינוך להחזר רטרואקטיבי של הכספים.
מאז דו"ח המבקר במשרד החינוך נקטו צעדים כמו עדכון מורים ללא קרן השתלמות בתלוש השכר ובמכתבים נלווים, פרסום בפורטל עובדי ההוראה, משלוח אימייל ומסרונים אישיים ולאחרונה גם כמה מכתבים יזומים בדואר. אולם, חרף תגובת משרד החינוך לדו"ח המבקר כבר לפני עשור, שלפיה לא ייקלטו עובדי הוראה ללא בחירת קרן השתלמות, המהלך לא בוצע במלואו. למשרד לקח עוד כחמש שנים לעבור ממערכת פיזית של "מידע וטפסים למורה חדש במערכת" למערכת דיגיטלית, מהלך שבוצע ב־2017. גם אז, אף שעובדים חדשים נדרשו להצהיר אם הם מעוניינים בקרן השתלמות ושהם מבינים כיצד לפתוח אותה בעצמם - הדבר לא הוכנס כתנאי לקליטתם.
בפועל התברר שלא מעט עובדי הוראה שחתמו על ההצהרה לא פתחו קרן השתלמות. רק ב־2021 - שמונה שנים אחרי דו"ח המבקר - חסם משרד החינוך את אפשרות הקליטה של עובד הוראה ללא שהוא חותם אקטיבית על הצטרפות לקרן או ויתור על זכות זו. מי שהעידה על כך בבית המשפט היא מנהלת השכר במשרד החינוך תמר כהן, במסגרת הליך שניהלה מולו הסתדרות המורים. "רק ב־2021 חסמנו את האפשרות להיקלט ללא בחירה או אמירה פוזיטיבית", העידה כהן. אולם היא הסבירה כי המשרד עשה פעולות רבות ליידוע עובדי הוראה לגבי זכותם לקרן השתלמות - הן בבניית תהליך הקליטה והן לעובדים שכבר נמצאים במערכת.
מסתבר שזה לא הספיק: אחד המסמכים שנחשף כאן מראה כי גם לאחר דו"ח המבקר, למאות מורים וגננות שצורפו מדי שנה למערכת החינוך לא נפתחה קרן השתלמות ולא הופרשו להם כספים. ב־2019, למשל, מתוך 8,177 עובדי הוראה בסקטור הכללי שהצטרפו למערכת החינוך, ל־873 לא היתה עדיין בסוף 2020 קרן השתלמות, וכך גם ל־534 עובדי הוראה שהצטרפו למערכת בשנת 2018 וכדומה (ראו גרף). בשורה התחתונה, כעשור אחרי דו"ח המבקר, מספר עובדי ההוראה ללא קרן השתלמות נותר כמעט זהה: משרד החינוך הצהיר בעצמו בבית הדין שבחודש מרץ השנה נשלח ל־11 אלף עובדי הוראה הרשומים כמי שאין להם קרן השתלמות מכתב בדואר שמיידע אותם כיצד לפעול על מנת לפתוח קרן. ואמנם, יותר מ־2,000 מורים וגננות פתחו קרן השתלמות בעקבות המכתב.
בפסק הדין שניתן ביולי השנה דחה בית המשפט את דרישת הסתדרות המורים לחייב את משרד החינוך לצרף כברירת מחדל את המורים והגננות הנכנסים למערכת לאחת מקרנות ההשתלמות הייעודיות, וקבע שלעובד צריכה להישמר הזכות לבחור אם להצטרף לקרן. לצד זאת כתב השופט: "בשל פערי מידע, יידוע, כשלים בירוקרטיים וסיבות לא רציונליות, עובדי הוראה אינם מממשים את זכותם לבחור להצטרף לקרן השתלמות" ופסק כי "על משרד החינוך ליידע כל עובד הוראה במסגרת הודעה על תנאי עבודה על זכותו להצטרך לקרן השתלמות, וזאת בנוסף לערוצי המידע לעיל, ולפשט תהליכים בהצטרפות לקרן". השופט הורה למשרד החינוך לשלוח בתוך חודש מכתב נוסף לכל עובדי ההוראה שטרם הצטרפו לקרנות השתלמות. מכתבים כאלה אכן נשלחו לכ־9,000 עובדי הוראה.
פסק הדין אמנם דחה את התביעה הקיבוצית, אך פתח את הדלת בפני תביעות פרטניות נגד משרד החינוך, שהטיפול בהן הוקפא עד אותו רגע. "השאלה אם עובד הוראה ידע או לא ידע על האפשרות להצטרף לקרן השתלמות ונפקות אי־הצטרפותו, צריכה להתברר בעיקרה בהליך פרט", פסק השופט והוסיף שבמסגרת זו יוברר מה המידע שנמסר לעובד ההוראה בעת קליטתו ובמהלך העסקתו, האם נמסרה לו הודעה על תנאי העבודה, ואם לא - מהם ערוצי המידע הספציפיים שאליהם נחשף והאם בחר מסיבותיו לא להצטרף לקרן.
"הקביעה הזו פותחת סכר של תביעות פרטניות", אומר עו"ד אלון אוסט, שמייצג כיום כ־20 מורות וגננות שתבעו - כל אחת בנפרד - את משרד החינוך, לאחר שגילו שבמשך שנים לא הופרשו להן כספים לקרן השתלמות.
הסיפור, כפי שחלקן תיארו, דומה: כשהתקבלו לעבודה במוסד החינוכי, הן לא עודכנו שעליהן לפתוח אקטיבית קרן השתלמות וחשבו שהתשלומים מועברים אוטומטית. "הרי קשה להבין בכלל משהו מהתלוש, זה כמו סינית, אז חשבנו שהכל בסדר", אמרה אחת מהן ל"כלכליסט". רק אחרי שנים של עבודה הן גילו כי אין להן כלל קרן השתלמות - אם דרך שיחות עם מורות אחרות, עדויות ואזהרות של קולגות בקבוצת הפייסבוק "הכסף של המורים ועובדי ההוראה", ואם כאשר באו לצאת לשבתון. "כשהתקשרתי לחברה שמנהלת את הקרנות, נדהמתי לגלות שבכלל אין לי קרן", מספרת גננת שבמשך קרוב לשבע שנים לא הופרשו לה כספים ותובעת החזר רטרואקטיבי של עשרות אלפי שקלים. "משרד החינוך הסכים להפקיד את הכסף שנה אחורה, אך שאר הכסף ירד לטמיון. הכסף אבד וגם פספסתי את האפשרות לצאת לשבתון".
לדברי עו"ד אוסט, משרד החינוך נוהג לאשר לעובדי הוראה שגילו שאין להם קרן השתלמות תשלומים רטרואקטיביים של שנה אחת בלבד, אך ישנם אלפי מורים שהפסידו את ההפקדות והתשואות של שאר השנים וכפועל יוצא את הוותק שמאפשר לצבור לשנת שבתון. כמה תביעות שהוא ניהל בבתי דין לעבודה הסתיימו בפשרה, האחרונה בהן בשבוע שעבר, כשמשרד החינוך הסכים להעביר תשלומים רטרואקטיביים של כמה שנים.
עמדת ההגנה של משרד החינוך היא לרוב שהוא יידע את עובדי ההוראה, בין השאר בתלושי השכר - בתחתית התלוש נכתב: "נא בדיקתך שנוכה תשלום עבור קרן ההשתלמות. באם אין ניכוי יש לפנות לקרן להצטרפות". אולם, כבר ב־2015 קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה כי הודעה דרך התלוש לא מספקת. "מוטלת על משרד החינוך חובה להביא לידיעת עובדי ההוראה מידע מלא, אמין ומדויק על אודות זכותם להצטרף לקרן השתלמות, וספק אם תלוש השכר אמור לשמש כלי למסירת הודעות לעובדים", נקבע בפסק דין שחייב את המשרד להעביר תשלומים רטרואקטיביים של כ־3.5 שנים לקרן השתלמות של אחת המורות שתבעו.
אף שמאז משרד החינוך הרחיב את הדיווח לעובדים מחוסרי קרן השתלמות, הפסיקה הזו מוזכרת כיום בתביעות השונות. "טענת משרד החינוך שלפיה המורים הם האשמים במצב לא התקבלה עד היום בהליכים שניהלתי, ובתי הדין כיוונו את המדינה להחזיר כספים יותר משנה אחת רטרואקטיבית", אומר עו"ד אוסט. "המשרד טוען ששיפר את היידוע לעובדי ההוראה בתהליך הקליטה, אולם במבט לאחור - במבחן התוצאה יש היום אלפי מורים וגננות בישראל בלי קרן השתלמות שהם זכאים לה".
