רפורמת האג"ח המיועדות: תוקם קרן שתהווה "רשת ביטחון" לחסכונות הפנסיוניים
רפורמת האג"ח המיועדות: תוקם קרן שתהווה "רשת ביטחון" לחסכונות הפנסיוניים
הממשלה תחויב להפריש מדי שנה כסף לקרן להבטחת התשואה - כאשר הסכום שיצטבר בה, בהיקף של מיליארדי שקלים, לא יוכל לשמש למטרות אחרות. הרפורמה מבקשת לבטל את הנפקת האג"ח בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות של הישראלים; אחריה, המדינה תפרוס רשת ביטחון שתבטיח תשואה של 5% לשנה
הממשלה תחויב להפריש לקרן "הבטחת התשואה" מאות מיליוני שקלים מדי שנה במסגרת רפורמת האג"ח המיועדות, כך עולה מנוסח הצעת חוק עדכנית שהועברה היום (ה') לחברי ועדת הכספים של הכנסת.
רפורמת האג"ח המיועדות מבקשת לבטל את הנפקת האג"ח בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות של הישראלים, הנפקה שנועדה להבטיח תשואה של 4.86% על חלק מנכסי הפנסיה. לאחר הרפורמה כספי הפנסיה ינוהלו על ידי קרנות הפנסיה כמו יתר הנכסים, אך המדינה תפרוס רשת ביטחון המבטיחה תשואה של 5% לשנה.
המודל המקורי של הרפורמה היה כי התשואה בשנים הטובות, הגבוהה מ-5%, תופנה לקרן ייעודית ותממן את השנים הרעות שבהן התשואה תהיה נמוכה מ-5%. במקרה שהכסף שיצטבר בקרן הייעודית לא יספיק, התחייבה הממשלה למלא את הפער מכיסה. אלא שהחוק המקורי לא חייב את הממשלה להפריש כספים לקרן מראש.
חברי ועדת הכספים הביעו חשש מכך שביום פקודה הממשלה לא תעמוד בהתחייבותה. זאת מכיוון שבזמן משבר – שהוא הזמן בו יהיה צורך להשתמש בקרן הייעודית – הוצאות הממשלה צפויות לעלות לרמות גבוהות, וייווצר לחץ פוליטי לא למלא את ההתחייבות של הבטחת התשואה. חששם של חברי הוועדה נתמך גם בטענות שהושמעו על ידי בנק ישראל, לפיהן "ההתחייבות הנוכחית נתפסת כפחות בטוחה מאשר ההתחייבות החוזית המגולמת באג"ח המיועדות".
בשל הלחצים הללו הסכים האוצר להתחייב כי המדינה תפריש מדי שנה כסף ייעודי לקרן, כאשר הסכום שיצטבר בה יהיה נעול, ולא יוכל לשמש למטרות אחרות. על פי הנוסח המוצע, בשנים הראשונות יפרישו 3% מסך הנכסים הזכאים להבטחת תשואה - סכום של כ-650 מיליון שקל (ב-2020 הונפקו כ-21.5 מיליארד שקל של אג"ח מיועדות, ש.ט). בשנים 2028-2025 ההפרשה תרד בהדרגה עד לשיעור קבוע של 1.8% מסך הנכסים הזכאים להבטחת תשואה. כדי לפשט את הנוסחה: בסופו של דבר המדינה תפריש לקרן זו כ-0.5% מסך כספי הפנסיה של כל הישראלים.
הצעת החוק במתכונתה זו מהווה למעשה פשרה מסוימת - הן מבחינת האוצר והן מבחינת בנק ישראל וועדת הכספים. כך האוצר נאלץ לשעבד סכום משמעותי מדי שנה לקרן, ובנק ישראל וועדת הכספים ויתרו בשלב זה על הדרישה שהחוק יעוגן ברוב משמעותי של 61 או על הדרישה כי ינופק מכשיר פיננסי ממשי שיבטיח את מימוש הבטחת התשואה מעבר להתחייבות החוקית.
בבנק ישראל מבהירים שהדיונים המקצועיים מול האוצר טרם מוצו, ולכן הם מעדיפים שלא להתייחס לנוסח החוק הנוכחי. מטעמו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר, נמסר ל"כלכליסט": "אני מברך על השינויים שהוכנסו לחוק לדרישת ועדת הכספים. הדיון בוועדה יהיה מקצועי ומפורט, עד שהחוק יעבור על הצד הטוב ביותר".
בהסתדרות ביקשו להבהיר כי מאחורי הקלעים פעלו יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ומנכ"ל האוצר רם בלינקוב להכנסת השינויים הללו, ונוסח החוק הנוכחי קרוב להניח את דעתה של ההסתדרות. נזכיר כי ההכרזה ביולי על ביטול אג"ח מיועדות נעשתה ללא תיאום מוקדם עם ההסתדרות וגרמה שם מבוכה וזעם. זו אחת הסיבות שכעת חשוב להסתדרות להתערב בנושא ואף ליידע את הציבור על כך.
