סוד של חצי מיליארד שקל בקיבוץ בגבול לבנון: מאחורי העסקה לחילוץ המשוריין מהבוץ
סוד של חצי מיליארד שקל בקיבוץ בגבול לבנון: מאחורי העסקה לחילוץ המשוריין מהבוץ
חברי קיבוץ סאסא התכנסו ערב אחד בחדר האוכל, צפו במצגות ושמעו על הזדמנויות ששוות הרבה כסף. רכישת מפעל פלסן סאסא כעת על ידי רפאל עשויה להחזיר אותו למסלול של צמיחה. סיפורו של המפעל ששרד את המשבר בשנות ה-80 והפך מיצרן של פחי אשפה לספק ביטחוני משמעותי
את הסוד הזה חברי קיבוץ סאסא שבאצבע הגליל שמרו היטב במשך כמה חודשים, צייתו לבקשת ראשי הקיבוץ ונציגי חברת רפאל שכינסו אותם ערב אחד בחדר האוכל, הציגו לפניהם מצגות ודיברו איתם על עסקים, על הזדמנויות ועל הרבה כסף.
לפי כ־10 ימים, ב־16 בדצמבר, כש"כלכליסט" חשף כי רפאל מקיימת מגעים לרכישה של עד 50% מספינת הדגל של הקיבוץ, חברת פלסן סאסא, הם כבר לא היו מופתעים. "ידענו, ושמרנו על זה בסוד כי ככה ביקשו מאיתנו, אבל בשיח הפנימי בקיבוץ זה עלה לא מעט, עוד הרבה לפני שזה עלה לכותרות", אומר יהודה קלו־ליבנה, בן 63, יליד הקיבוץ ואחד מחבריו.
חברי הקיבוץ, שמרוחק כקילומטר מהגבול עם לבנון, קיבלו סקירה על רפאל ומוצריה, שמעו על מערכות כיפת ברזל ושרביט קסמים שמיירטות במהירויות עצומות רקטות וטילים, למדו גם על הפלא שעושה מערכת מעיל רוח, שמנטרלת איומים שמופנים לעבר טנקים ונגמ"שים בשדה הקרב. וכעת, אותה רפאל רוצה להיות השותפה שלהם לביזנס.
לאחר מכן הגיע שלב השאלות, מתאר קלו־ליבנה. "שאלו מה יקרה ביום שאחרי; האם תושבי הקיבוץ שעובדים בפלסן יפוטרו; כיצד זה יעשה טוב לשתי החברות; האם יסגרו את הפעילות בסאסא ויעבירו אותה לאחד האתרים של רפאל. קיבלנו תשובות רציניות עם הרבה מידע. ביקשו מאיתנו לשמור על דיסקרטיות בגלל רגישויות שונות ואני שמח שהיתה היענות מוחלטת".
אסיפת החברים הסתיימה אחרי שחברי סאסא התבקשו להצביע, עקרונית, בעד או נגד. הרוב הגדול היה בעד. "קיבלנו תשובות מרגיעות, התרשמנו שיש כאן מטרה ראויה, מהלך שמבטא רצון של שתי חברות טובות לצמוח ולהצליח, ואין כאן ניסיון השתלטות על פלסן. רפאל רוצה לקבל את הידע ואת היכולות של פלסן בתחום מיגון כלי רכב, ופלסן תקבל את השווקים ואת הקשרים של רפאל. נראה לנו שזה יעשה טוב לכולם ושתי החברות יתחזקו ביחד", אומר קלו־ליבנה.
האור הירוק שתושבי סאסא נתנו למנהלי פלסן כדי להתקדם במו"מ עם רפאל, מאפשר למנכ"ל הוותיק שלה, חבר הקיבוץ דני זיו, להמשיך בהליכים לקראת מכירה של עד מחצית מהמפעל לפי שווי של כחצי מיליארד שקל, לא סכום סופי.
שדרוג תשתיות בקיבוץ
"כל הנושא הזה עדיין נמצא בתהליך, ואנחנו לא פושטים את עור הדוב לפני שצדנו אותנו", עונה קלו־ליבנה בחיוך על השאלה המתבקשת אם כבר צצו בקרב חברי המשק ניצנים של פנטזיות על הכסף הגדול שבדרך. ולא שהפרוטה לא מצויה בקופת הקיבוץ הזה, בעקבות הפריחה של פלסן בתקופת המלחמה של ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן. מערכות מיגון קלות ומתקדמות לכלי רכב שפלסן פיתחה הפכו ללהיט מציל חיים של הצבא האמריקאי במזרח התיכון, והקיבוץ המרוחק שבקו העימות בצפון נהנה משנים של שגשוג ושפע. רבים מתושביו התגייסו למלאכה ואיישו את רצפת הייצור של פלסן כדי לעמוד בקצב ההזמנות. "בשנות הזוהר האלה העסקנו יותר מ־1,200 עובדים שלמדו לעבוד עם פלדות וסוגים שונים של מתכות, לרתך, לכופף. גם אז, כמו היום, היו חסרים הרבה אנשים שהם בעלי מיומנות בתחומים האלה", נזכר השבוע אחד מוותיקי הקיבוץ.
2 צפייה בגלריה
מימין: מנכ”ל רפאל יואב הר אבן ומנכ”ל פלסן סאסא דני זיו. תוכנית אסטרטגית לחברה ולקיבוץ
(צילום: יואב דודקביץ, אפי שריר)
פלסן רכבה על הגל שזימנו לה האמריקאים ולפני כעשור השווי שלה האמיר ליותר מ־3 מיליארד שקל, בזכות הזמנות בהולות וגדולות שקיבלה. הזיכרון מהימים הקדומים של החברה הזאת, שהתחילה את דרכה באמצע שנות ה־80 כיצרנית של מוצרי פלסטיק קשיח כמו פחי אשפה ועם ביצועים כספיים צולעים משהו, נותר רחוק ועמום בקרב חברי הקיבוץ.
חברים בסאסא טוענים שהעושר שנחת עליהם פתאום לא סימא את עיניהם, שהכסף לא דחק הצידה ערכים ישנים וטובים, לא השכיח את הרעיון שלשמו התכנסו ב־1949 מייסדי הקיבוץ, בני גרעין של השומר הצעיר שעלו מצפון אמריקה. הם מספרים על דבק חזק שחיבר את חברי המקום במשך עשרות שנים מסביב לרעיון שאליו כיוונו המייסדים, עוד הרבה לפני שפלסן היתה חברה שכותבים עליה בעיתונים, עוד לפני שהגיע הכסף הגדול.
הכסף הוביל את הקיבוץ לשדרוג תשתיות שנזנחו והתיישנו, החברים עברו לגור בבתים חדשים ומרווחים יותר, מבני ציבור ישנים נהרסו ובמקומם נבנו חדשים. גם מבני בתי הספר היסודי והתיכון האזוריים שמלמדים את ילדי סאסא ואת ילדי היישובים שבסביבה, בהם חורפיש, תרשיחא, מעלות, צפת וגוש חלב — נבנו מחדש.
פילטרים לסינון נגיפים של קורונה
לפני שהפך לאחד הקיבוצים העשירים בישראל, חברי סאסא חוו גם שנים קשות של דלות ואי־ודאות. ותיקי הקיבוץ זוכרים את אסיפת החברים הדרמטית מאמצע שנות השמונים, שבמהלכה התייצב לפניהם אחד מראשי המשק והציג להם דו”ח כלכלי עגום וקודר על המצב של סאסא. "הוא אמר לחברים שמי שמשפחתו וילדיו יקרים לו, פשוט שייקח את הרגליים וילך וכך הוא עשה”, סיפר חבר ותיק. “באותם הימים היו עוד 15-10 משפחות עם 25 ילדים שקמו והלכו וזאת היתה מכה קשה. היינו תלויים אז במטעים, לא ידענו מה יקרה אם היבול יוכה בברד ואז לא יהיה לנו מה לאכול. הקיבוץ היה שקוע בחובות והיה לפני הסדר עם הבנקים, שדי הורידו אותנו על הברכיים. אבל עברנו את זה".
רפאל מנסה בעסקה עם פלסן לשפר את היכולת שלה לספק ללקוחות ״חבילות״ של אמצעים. רק”מ עם מיגון של פלסן שכולל מערכות בקרת אש ש”ידברו” עם המל”טים של אירונאוטיקס
למלחמות, למרבה השמחה, יש נטייה להסתיים וכשנשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה החל לדלל את כוחות הצבא האמריקאי במזרח התיכון, צנח הביקוש לרכיבי המיגון המיוחדים שסיפקה עד אז פלסן ואיתו גם ההזמנות. כיום מספר העובדים שלה בארץ עומד על 450, ובחברות־בנות שהיא מחזיקה בצרפת ובארה"ב היא מעסיקה כ־300 נוספים. בשנים האחרונות פלסן כבר לא הצליחה לשחזר את אותם הישגים ולהציג את אותם מספרים.
אך עדיין, הרכב הקרבי המשוריין שלה המכונה SandCat ובעברית נקרא "קרקל" נהנה מביקושים בארץ ובחו"ל. בשנתיים האחרונות פלסן מנסה לכוון חלק ממהלכיה גם ל"שוק הקורונה" שהחל להתפתח בעולם מוכה המגפה. לשם, היא מייעדת יכולות שהיא פיתחה בעבר בתחום סיבי פחמן שבכוחם לסנן ולהשמיד את רוב סוגי הווירוסים. לטענת החברה, ניסויים שנערכו העלו כי הסיבים האלה הגיבו מצוין גם מול וירוסים שקשורים למשפחת הקורונה.
את היכולות האלה פלסן מנסה לתרגם כעת לפילטרים שיותקנו במערכות סינון אוויר בחללים סגורים כמו קניונים, מטוסים, בתי חולים וכלי רכב. כך, היא מציעה גם ניידת ייעודית על בסיס של רכב מרצדס ספרינטר 516 — שמסוגלת לעשות כ־1,000 בדיקות קורונה מדי יום ובתנאים הסטריליים המתבקשים.
ראש בראש עם אלביט
הניסיון של רפאל לרכוש את פלסן סאסא מהווה חלק ממימוש התוכנית האסטרטגית שמוביל בשנים האחרונות מנכ"ל החברה יואב הר אבן. רפאל מעדיפה להיות ממוקדת בשווקים הקלאסיים שלה ולהתבסס בהם טוב יותר. לצורך כך היא שואפת לשפר את כושר התחרות שלה במכרזי הצטיידות בארץ ובעולם, תוך התרחבות שכוללת רכש של חברות שמקיימות איתה פעילות סינרגטית ומספקות לה ערך מוסף, במטרה להציע ללקוחותיה סל מוצרים אטרקטיבי. בקצה של מהלכים אלה, הרצון של רפאל להגדיל את חלק היצוא שלה שכיום עומד על 50%, וזאת כדי להפחית את התלות שלה בהזמנות ממערכת הביטחון.
רוב חברי קיבוץ סאסא הצביעו עקרונית בעד העסקה. “התרשמנו שיש כאן מהלך שמבטא רצון של שתי חברות טובות לצמוח ולהצליח ואין כאן ניסיון השתלטות על פלסן”, אמר חבר ותיק
המניע של רפאל בעסקה עם פלסן הוא היכולת העתידית להעמיד ללקוחות ״חבילות״ של אמצעים. ברפאל מאמינים שבבואה להתמודד במכרזים עתידיים בעולם עם רק"מ (רכב קרבי משוריין), שיבוא עם חבילת מיגון טובה מפלסן, ועליו "יולבשו" מערכות בקרת אש, חימוש מדויק וחיישנים מתקדמים מתוצרתה, ש"ידברו" עם המל"טים של אירונאוטיקס — יתאפשר לה להניח הצעות מנצחות.
במסגרת המהלכים האלה היא השלימה לפני כשנתיים וחצי את הרכישה של 50% מאירונאוטיקס ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו, שרכש את המחצית השנייה של החברה. השניים שילמו יחד 840 מיליון שקל, כך שמקופת רפאל יצאו 420 מיליון שקל. כמה שבועות לאחר מכן היא רכשה בכ־20 מיליון דולר את כנפית ממגדל העמק שמייצרת רכיבים לכלי טיס בלתי מאוישים. גם שם היא רכשה רק 50% מהפעילות של כנפית שהיתה עד אז ספקית מרכזית שלה. וכעת בכוונתה לרכוש עד 50% מפלסן. ההיגיון שמאחורי מהלכי הרכש האלה הוא שאם היא תרכוש יותר מ־50% בחברה, יוחלו על החברה הנרכשת רגולציות והגבלות שחלות רק על חברות ממשלתיות.
2 צפייה בגלריה
רכב משוריין SandCat של פלסן. נמכר למשמר הגבול ולמשטרת ישראל, ובגרסאות קודמות שלו לכמה צבאות בעולם
(צילום: אתר החברה)
פלסן מייצרת את רכב SandCat שכבר נמכר למשמר הגבול ולמשטרת ישראל, ובעבר גרסאות קודמות שלו נמכרו לכמה צבאות בעולם. רפאל התקינה חלק ממערכותיה על הפלטפורמה הזאת במסגרת עסקה משותפת שעשתה עם פלסן במזרח הרחוק. השילוב עבד טוב, וכעת רפאל רוצה לשחזר את אותה הצלחה בצבאות נוספים בעולם. אלא שרפאל היא לא החברה הביטחונית היחידה בישראל שרוצה להתרחב ולהרוויח. אלביט מערכות נטועה כבר שנים בשווקים האלה, ובשנים האחרונות גם התעשייה האווירית מרחיבה את פעילותה בתחום לוחמת היבשה באמצעות כלים אוטונומיים שהיא מפתחת.
גורמים בתעשיות הביטחוניות שמנתחים את מהלכיה של רפאל, צופים הסלמה בתחרות בין החברות הישראליות בעולם. כשמהלכיה של רפאל יבשילו לכדי יכולת ממשית להציע ללקוחותיה חבילות שכוללות טילים נגד טנקים, רק"מ, מל"טים, מערכות הגנה אוויריות, פצצות חכמות למטוסים, לוחמה אלקטרונית ועוד — היא תמצא את עצמה מול אלביט שרכשה בשנים האחרונות מהמדינה את תעש והתעשייה האווירית, שבכיריה מבטיחים שהיא טרם אמרה את מילתה האחרונה בנושא.
המכירות של רפאל הסתכמו ב־2020 ב 9.4 מיליארד שקל והרווח הנקי שלה היה כ־320 מיליון שקל. ב־2019 היא שילמה למדינה דיבידנד חריג בהיקף של כמעט 600 מיליון שקל. תחילה, דירקטוריון החברה דחה את בקשת רשות החברות הממשלתיות להעברת הסכום, בנימוק שהוא מהווה חלק מההון הצבור של החברה לקראת מימון מהלכי התרחבות עתידיים. אלא שערב אישור עסקת אירונאוטיקס בממשלה, רשות החברות ורפאל השיגו הבנה שבמסגרתה העסקה תאושר ורפאל תעביר למדינה את הכסף.
