דעהבין צמיחה כלכלית לחלוקת הכנסות: מה לעשות כדי להקטין את אי השוויון
דעה
בין צמיחה כלכלית לחלוקת הכנסות: מה לעשות כדי להקטין את אי השוויון
המדינה עושה ככל יכולתה כדי להקצות ביעילות את כל המשאבים העומדים לרשותה – הון, עובדים וטכנולוגיה, על מנת להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ולשפר את הרווחה הכלכלית של תושביה. אך בכלכלה, כמו בכלכלה, הדברים אינם כה פשוטים
צמיחה כלכלית היא אחד הנושאים החשובים ביותר לכל משק וחברה. מטבע הדברים, הצורך הוא להקצות ביעילות המרבית את כל המשאבים העומדים לרשות המדינה – הון, עובדים וטכנולוגיה, על מנת להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ובתוך כך לשפר את הרווחה הכלכלית של תושביה. אך בכלכלה, כמו בכלכלה, הדברים אינם כה פשוטים.
לא אחת, הצמיחה הכלכלית והרווחה החברתית לא הולכות יד ביד. הסיבה – חלוקה לא שוויונית של התוצר וההכנסות בין קבוצות האוכלוסייה השונות. ככל שהצמיחה גבוהה יותר ומתמקדת בתעשיות טכנולוגיות מתוחכמות יותר – כך החלוקה תהייה שוויונית פחות. זאת משום שלתעשיות הללו נחוץ כוח אדם מקצועי ומשכיל יותר – שגם משתכר יותר. וככל שגדל הפער בין קצב הצמיחה לבין הרווחה הכלכלית – כך גדל התסכול בקרב חלקים רחבים יותר של האוכלוסייה.
בסופו של יום – חלוקת ההכנסות הינה פתרון שוק וכלכלנים יוכלו לומר לכם שגם חלוקה של רוב ההכנסות לטובת שכבות מצומצמות יותר הינה תוצאת שוק. כאן נכנסים לתמונה מקבלי ההחלטות שמזהים כשלי שוק ומתערבים במנגנון השוק כדי שחלוקת ההכנסות תהיה שוויונית יותר. תשלומי העברה לאוכלוסיות הנחוצות הינם אחת הדרכים המקבלות לכך.
מה אומרים הנתונים בשטח?
לפי פרסום חדש של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), ברבע השלישי של השנה שעברה (הנתון העדכני ביותר), ההכנסה הריאלית לנפש במדינות הארגון, עמן נמנית ישראל, גדלה ב-0.2%. שימו לב – זו הייתה הפעם הראשונה שההכנסה הריאלית גדלה מאז הרבע הראשון של 2021! מקובל לראות בהכנסה הריאלית לנפש מדד לרווחת החיים הכוללת של האוכלוסייה ואם כך – היא ירדה ברציפות עד הרבע האחרון.
והתוצר הריאלי לנפש? זה גדל יותר, 0.3% וגדל גם ברבע הקודם.
למעשה, כאשר מודדים את השינוי המצטבר של התוצר לנפש וזה של ההכנסה לנפש מהרבע האחרון של 2019 עד היום, מגלים כי התוצר גדל בכמעט 3% ואילו ההכנסה גדלה בפחות מ-2% . כלומר, ככל שמדובר במדינות המפותחות הגדולות, הפער בין המקורות לשימושים גדל. כאשר מסתכלים על 7 המדינות העשירות בלבד, הפער גדול עוד יותר: התמ"ג הריאלי לנפש גדל ב-2% ואילו ההכנסה הריאלית לנפש גדלה רק ב-0.5%, 1/5 בלבד!
אחת הסיבות לקשיים שחווה הגלובליזציה קשורה בכך שככל שהמדינות גדולות ועשירות יותר, הפער בין ההכנסות לשימושים גדל שכן לרוב בעלי ההכנסות הגבוהות יותר הם שיוצאים נשכרים מהתהליך.
יש בכך פספוס שכן הגלובליזציה במהותה אמורה לנצל את היתרון היחסי של כל מדינה וכך להגדיל את התפוקה הגלובלית הכוללת. ייתכן כי זה קורה – אך אי השוויון בחלוקת ההכנסות ממסמס זאת.
ובעיה נוספת קשורה בכך שהאינפלציה הגלובלית עלתה גם כן – אך בעוצמות שונות בין מדינות, דבר שהגדיל עוד יותר את השונות בצמיחת ההכנסה הריאלית לנפש בינן לבין עצמן.
מאמצי הבנקים המרכזיים להוריד את האינפלציה, לכשיישאו פרי, יסייעו למתן את ההבדלים בין מגמות הרווחה הכלכלית בקרב המדינות השונות.
הממשלות, מצדן, יצטרכו לעשות עוד בחלק השני – זה שמקטין את אי השוויון, דרך התאמות של מערכות המס ותשלומי העברה ומדיניות ממוקדת באוכלוסיות הנזקקות יותר.
בסופו של יום, חשוב שההתקדמות הטכנולוגית תגדיל את התוצר הגלובלי הפוטנציאלי ובד בבד תשולב בה מדיניות פיסקלית, שתמתן את ההשלכות הנגרמות בעטיה לאי השוויון בחלוקת ההכנסות.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
