משקיעים מיליארדי שקלים, אבל שכר הנהגים נותר נמוך
משקיעים מיליארדי שקלים, אבל שכר הנהגים נותר נמוך
דווקא לאחר שהממשלה הזרימה לתחבורה הציבורית עשרות מיליארדי שקלים והשוק הפרטי הגיב בהשקעות גדולות, שכר הנהגים כמעט ולא השתנה. החברות מגלגלות אחריות למשרד התחבורה וזה מפנה את הנהגים לאוצר
שכר המינימום של נהגים בתחבורה הציבורית בישראל עומד על 43 שקל לשעה, ובשבועות האחרונים חברות התחבורה הציבורית מטרופולין, אגד, דן וקווים הודיעו על העלאות שכר של כ־10%. הסיבה להעלאות נובעת בעיקר מהתחרות הקשה על הנהגים, כשבמשרד התחבורה מעריכים שחסרים כ־6,000 נהגים בתחום. אלא שהעלאות רחוקות מלספק את הנהגים. בשבועות האחרונים נוקטים נהגי האוטובוס שמאוגדים תחת ארגוני העובדים של ההסתדרות הלאומית וכוח לעובדים שתי מחאות נפרדות שנועדו לשפר את שכרם ואת התנאים הסוציאליים הבסיסיים שלהם. הנהגים מדווחים על מציאות של עבודה קשה, עם שכר נמוך ותנאים ירודים: ותק שמתאפס בעקבות מעבר בין חברות, עבודה של 220 ו־250 שעות בחודש כדי להגיע למשכורת סבירה והיעדר מקום למנוחה או אף להפסקת שירותים.
"לא זוכר מצב כה קשה"
בשנים האחרונות הוזרמו לתחום עשרות מיליארדי שקלים על ידי הממשלה, והשוק הפרטי הגיב בהתאם בהשקעות ורכישות מצדו, כשהעסקה הבולטת האחרונה בתחום היא רכישת אגד על ידי קרן קיסטון לפי שווי חברה של 4.77 מיליארד שקל. בשוק "סטנדרטי" השילוב של השקעות בהיקף של מיליארדים ומחסור חמור בכוח אדם היה אמור להוביל בקצה לשיפור השכר והתנאים הסוציאליים של הנהגים, אך לא כך קורה בשוק התחבורה הציבורית, שמבוסס על חוזים שמעניקים הכנסה קבועה לחברות המפעילות ומגבילים את יכולתן להעלות שכר מבלי להפסיד.
קרן ג'נריישן קפיטל היא אחד מאותם גופים שהשקיעו מאות מיליונים בתחבורה הציבורית בישראל. היא מחזיקה במטרופולין, המפעילה 3 אשכולות תחבורה ציבורית. מנכ"ל ג'נריישן קפיטל ארז בלשה אמר בהתייחסו לפער בין ההשקעות הרבות בתחום לתנאים הירודים של הנהגים, כי "תחבורה ציבורית זה עסק מסובסד, זה שירות שהמדינה נותנת לאזרח. זה נכון שבאים יזמים ושמים השקעות משמעותיות. שיעור הרווחיות הוא סביר ונאות אבל לא גבוה במיוחד. שכר הנהגים עולה כל הזמן וצריך להמשיך לעלות – אבל בתמיכת המדינה. משרד התחבורה צריך לדחוף סכומים משמעותיים להכשרת נהגים ואחרי זה שיהיו להם תנאי שכר ראויים. אנחנו העלינו לאחרונה את השכר ומיד אחרינו היה גל של העלאות".
אחת החברות שלא העלו את שכר הנהגים לאחרונה היא סופרבוס, ונהגיה משתתפים בשביתות. אלי בליליוס, יו"ר סופרבוס, אמר כי "20 שנה אני בתחום התחבורה הציבורית ואני לא זוכר מצב כל כך קשה בתחום. מה שכואב זה שאנחנו התרענו והזהרנו – ידענו שזה הולך לקרות". לדבריו, "מה שהכי חמור זה שלא הכניסו לתקציב החומש אפילו שקל אחד להעלאה בשכר הנהג. מפעילי התחבורה הציבורית הפרטיים אין להם שום יכולת להעלות את השכר, המכרזים מתומחרים לפי 43 שקל. מי שלוקח החלטה שהוא שם כסף על חשבונו מתוך זה שהוא במצוקת חוסר נהגים אדירה לוקח סיכון אדיר, הוא אומר 'אני עכשיו אממן את העלייה הזו עד שהממשלה תעלה את השכר'. סופרבוס עשתה את זה באשכול ירושלים, העלינו שכר על חשבוננו מחוסר ברירה".
חברת דן העלתה לאחרונה את שכר הנהגים ההתחלתי ל־48 שקל לשעה. יעקב פרידמן, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה, אמר כי דן עשתה זאת בגלל התחרות על הנהגים, אך הודה כי "המצב הוא כזה שחברת דן לא תוכל לשרוד את ההעלאה אם המדינה לא תכיר בהעלאות האלה".
מיכאלי: "זה תלוי באוצר"
נציגי הנהגים מעלים במשא ומתן עם נציגי האוצר והתחבורה שלוש דרישות מרכזיות: העלאת שכר מיידית לנהגים, טיפול בבעיות התשתית כמו שירותים ותחנות רענון וטיפול בבעיית האלימות נגד הנהגים. נכון לעכשיו, באוצר מוכנים לספק פתרונות לשתי הדרישות האחרונות אך מתעקשים על כך שהעלאת שכר נוספת לנהגים תתבצע אך ורק בתקציב הבא שיעבור, וזאת מפני שכל תוספת של שקל לשכר הנהגים משמעה תוספת של כ־60 מיליון שקל בבסיס התקציב.
שרת התחבורה מרב מיכאלי מסרה כי "מאז נכנסתי לתפקיד הוצבו מבני התרעננות ותחנות מנוחה רבות, ומנכ"לית המשרד עובדת קשה בהסרת החסמים מול הרשויות המקומיות שבולמות הקמה של תחנות נוספות. מהלך העלאת השכר תלוי באופן בלעדי במשרד האוצר".
