התקציב המעודכן ל-2024 הוגש לכנסת: אלו השינויים הבולטים
התקציב המעודכן ל-2024 הוגש לכנסת: אלו השינויים הבולטים
באיחור של 17 יום, יונח היום התקציב המעודכן לשנת 2024 - בסך 724 מיליארד שקל, על שולחן הכנסת. האיחור נובע מהתעקשות שר האוצר לכלול בתקציב כמה שיותר כספים קואליציוניים. כך תקציב הישיבות המלא על סך 1.714 מיליארד שקל הוכנס, בעוד אופק חדש לחינוך החרדי נשאר מאחור. מתקדמת הקמת הוועדה שתבחן את תקציב הביטחון
באיחור של 17 יום, תיפתח אחר הצהריים מליאת הכנסת ויהיה ניתן להניח את התקציב המעודכן לשנת 2024, בסך 724 מיליארד שקל, של שולחנה.
התקציב המעודכן מוגש באיחור בשל התעקשות שר האוצר לכלול בו כמה שיותר מהכספים הקואליציוניים ולהשתחרר מהתלות בהעברה תקציבית במהלך השנה, שכן זו דורשת את אישור ועדת הכספים שבכנסת, והיא גם עשויה להידחות ולהתמסמס בשל טענות שונות של פקידי אגף התקציבים במשרד האוצר.
מליאת הכנסת תתבקש לאשר את התקציב בקריאה הראשונה ביום רביעי הקרוב, יחד עם חוק ההסדרים במשק והחוק להגדלת הגרעון בתקציב.
לכלכליסט נודע, כי למרות העיכוב הרב, תקציב אופק חדש למערכות החינוך החרדיות בהיקף של 590 מיליון שקל לא נכנס לתקציב המקורי, ולעת עתה יישמר ברזרבה של משרד האוצר. המשמעות היא כי העברת תקציב זה תדרוש העברה תקציבית בהמשך השנה. הסיבה לכך שתקציב אופק חדש לחרדים לא נכנס ל'תקציב המקורי', היא שבכל הקשור לכספים קואלציוניים, יש צורך בחוות דעת משפטית מפורטת כי אין בעייתיות בהעברתם. עם זאת, קיימת אפשרות כי במהלך דיוני התקציב בכנסת יוגשו 'דפי החלפה' שיאפשרו להכניס את תקציב זה – כמו גם כספים קואלציוניים אחרים – כבר לתקציב המקורי לשנת 2024.
לעומת זאת, תקציב הישיבות המלא הוכנס לתקציב המקורי, וכעת עומד על 1.714 מיליארד שקל. תקציב זה מורכב מבסיס של 600 מיליון שקל, תוספת תקציבית של 1.069 מיליון ותוספת נוספת שהועברה אתמול בהיקף 65 מיליון שקל. כמו כן, צפוי תקציב הישיבות לגדול בעוד כ-12 מיליון שקל בעקבות העברה ממשרד הביטחון לישיבות המעודדות שירות צבאי.
על אף שתקציב הישיבות זכה אמש להחלטת ממשלה ייחודית, העיקרון שהנחה את תקציב הישיבות לשנת 2024 נקבע כבר בליל התקציב לפני שלושה שבועות, שם נקבע, כי תקציב הישיבות בשנת 2024 יהיה זהה נומינלית לתקציב של שנת 2023. מבחינת הנציגים החרדים תרומתם למאמצי המלחמה מתבטאת בויתור על הגידול שהיה צפוי בתקציב הישיבות לשנת 2024 (של כ-300 מיליון שקל, ש"ט), ובכך שהם ביצעו קיצוץ חד ביתר הכספים הקואלציוניים.
עם זאת, משרדים רבים ותחומי פעילות רבים בממשלה נאלצו לוותר גם הם על הגידול המובטח להם ולקצץ בתקציבם ב-2024 לעומת 2023, כך שמדובר ללא ספק בפריבילגיה שמאפיינת את תקציבי הישיבות. יחד עם זאת, חשוב להדגיש, כי הפרט החרדי הלומדי בישיבה או בכולל, יחווה קיצוץ ריאלי בקצבה שהוא מקבל לכיסו בשנת 2024, הן בשל העובדה שמספר בני הישיבות והאברכים גדל בהיקף של כ-4% בשנה, והן בשל האינפלציה בהיקף של 3%.
גפני, סמוטריץ', וראש הממשלה נתניהו, קוראים בחודשים האחרונים לבטל את האבחנה בין 'כספים קואלציוניים' ל'כספים מקצועיים'. נתניהו אף נתן הנחיה בסוף ישיבת הממשלה על תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 לפיה "שר האוצר יבחן מחדש יחד עם הממונה על התקציבים והחשב הכללי, את מבנה התקציב ושיטת התקצוב באופן שיביא בין היתר לביטול מקסימלי של המושג 'כספים קואלציונים', ויבסס את התקציב על בסיס שיקולים מקצועיים בהתאם לסדרי עדיפויות שתקבע הממשלה". ראש הממשלה ביקש ששינויים אלו יטומעו כבר בתקציב 2025.
מבחינת סמוטריץ', העובדה שהוא הצליח להכניס חלק מהכספים הקואליציוניים לתקציב המקורי של שנת 2024 היא מעין ניצחון. עם זאת, חשוב להדגיש כי בשום מקום לא נקבע כי הכספים הקואליציוניים צריכים לעבור רק בהעברה תקציבית במהלך השנה, והיה מדובר בנורמה שנבעה בעיקר בשל העובדה כי חוות הדעת המשפטיות הוגשו רק אחרי שהתקציב עבר בכנסת.
השאיפה של סמוטריץ' וגפני היא להכניס את הכספים הקואליציוניים (או לפחות חלקם) לבסיס התקציב, שמשמעותו היא כי אחרי שתקציב נכנס פעם אחת לתקציב המדינה, בשנה הבאה הוא מהווה חלק מנקודת המוצא של התקציב החדש. כך לדוגמה נוכל לשמוע את השרים אומרים "תקציב המשרד שלי גדל ב-10 מיליון שקל לבסיס, ו-10 מיליון חד פעמי", וכוונתם היא כי בשנה הבאה, נקודת המוצא של הדיונים תהיה התקציב של שנה שעברה + 10 מיליון שקל.
מבחינת גפני וסמוטריץ' אם הם יצליחו להכניס תקציבים קואליציוניים לבסיס התקציב הדיון הציבורי עליהם כמעט ולא יתקיים, כמו כן, הכספים יהיו בטוחים יותר, והדיון יתמקד רק בגידול הכספים הקואליציוניים ולא בעצם קיומם.
בדרך: ועדת תקציב הביטחון
שני נציגים ממשרד האוצר, שני נציגים ממשרד הביטחון, שני נציגים ממשרד ראש הממשלה, נציג מבנק ישראל, ושישה נציגי ציבור שימונו על ידי שלושת המשרדים. כך צפוי להיראות ההרכב הבסיסי של הוועדה שתבחן את הגידול הנדרש בתקציב הביטחון. ההערכות הן כי זהות חברי הוועדה והקמתה יסתיימו בקרוב.
רעיון הוועדה המשותפת לבחינת תקציב הביטחון הועלה על ידי נגיד בנק ישראל כבר לפני כחודש. לאחר מכן, ראש הממשלה נתניהו תמך ברעיון והעריך כי הוועדה תסיים את עבודתה בתוך חודשיים. אך הקמת הוועדה נדחתה בשל חילוקי דעות בין האוצר לבין מערכת הביטחון, על הרכבה, היקף הדיונים בה, והתקציב שיינתן עד שתסיים את דיוניה.
בצה"ל דרשו תוכנית התעצמות בהיקף של 220 מיליארד שקל על פני שנים ארוכות, באוצר הסכימו לתוכנית של 75 מיליארד שקל על פני כ־8 שנים. בשבוע שעבר הוחלט כי כל עוד הוועדה לא מגיעה להסכמות, הרי שהתקציב יועלה ל־82 מיליארד שקל. עם זאת, ראש הממשלה הורה כי הדיונים בוועדה יתחילו מסכום של 100 מיליארד שקל.
אף שמערכת הביטחון אינה מרחיבה לגבי פרטי תוכנית ההתעצמות, היא לא כוללת את חידוש המלאים ואת ימי המילואים הכלולים בעלויות המלחמה עצמה. ההתעצמות היא שם כולל להתארגנות ביטחונית מעבר לרמה שהיתה ערב המלחמה, לרכישת מערכות ביטחון חדשות, ולהגדלת כוח האדם בצה"ל.
לוועדת הכספים נותרו רק 6 ימי דיונים
ח"כ נעמה לזימי (העבודה) פנתה הבוקר שוב אל היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק וטענה כי "חבריי ואני הגשנו יחד עם קרן ברל כצנלסון לפני כחודש עתירה לבג"ץ על כך שמשרד האוצר והממשלה לא הגישו את כלל הפירוט הנדרש בחוק התקציב הנוסף לשנת 2023. אני דורשת שהגשת התקציב תכלול את כלל המסמכים הנלווים שייתנו פירוט מלא על סעיפי התקציב כמתחייב בחוק".
אפיק השיבה לה: "בכוונתי לעמוד על כך שהמסמכים הנדרשים יובאו בפני חברי הכנסת בהתאם להוראות החוק". היא הציעה לח"כ לזימי לפנות בעניין לממשלה ולמשרד האוצר.
בשבוע שעבר תמכה הכנסת בעתירה של לזימי וקבוצת חברי כנסת לחשיפת המסמכים הנלווים לתקציב 2023 שכבר אושר ותקציב 2024.
לוועדת הכספים שתדון בחוק התקציב המעודכן נותרו 6 ימי דיון בלבד בחוק התקציב. אם הכנסת לא תאשר בקריאה השנייה והשלישית עד ה-19 בפברואר 2024, יבוצע קיצוץ רוחבי אוטומטי בתקציב בהיקף של 67.3 מיליארד שקל - שישתק את משרדי הממשלה.
