ניתוחכ"ץ יתקשה לנווט בין צורכי הצבא לצרכים הפוליטיים של נתניהו
ניתוח
כ"ץ יתקשה לנווט בין צורכי הצבא לצרכים הפוליטיים של נתניהו
שר הביטחון הטרי מונה לתפקיד על ידי ראש הממשלה כדי למסמס את גיוס החרדים, אבל כנציג מערכת הביטחון בממשלה עליו לפעול בנחישות למימוש דרישות הצבא: עוד 10,000 מגויסים בשנה. בינתיים מנכ"ל משרדו אייל זמיר פרש והבהיר את עמדתו ביחס לחילופי השרים
טקס חילופי שר הביטחון שהתקיים בסוף השבוע האחרון בקריה בתל אביב התנהל בצניעות המתבקשת בזמן מלחמה. את פערי הידע שלו בקשר לתפקידו החדש ישראל כ"ץ הסגיר כבר בראשית נאומו הקצר כשהתברבר בשאלה אם מנכ"ל משרדו אייל זמיר הוא אלוף מכהן או אלוף במילואים.
אפשר לקוות שעד היום, פגישת העבודה הראשונה שקיים עם האלוף (במיל') זמיר, השר הטרי כ"ץ כבר למד את זהותם וקורותיהם של אנשי מפתח במשרדו. באותה הפגישה זמיר מסר לו סקירה מקיפה על פעילות אגפי המשרד אל מול המלחמה המתמשכת זה למעלה מ־400 ימים.
סביר שסיפר לו על אתגריו העצומים אל מול היצרות עורקי אספקת החימושים לצה"ל מחמת העיצומים הגלויים והסמויים של מדינות בעולם ועל סיכומים ותיאומים שנעשו ועל אלה שעדיין נמצאים בקנה מול הממשל האמריקאי המשתנה עם שובו של דונלד טראמפ. השורה התחתונה של ישיבת העבודה הראשונה של כ"ץ עם זמיר היא שהוא צריך למצוא לעצמו מנכ"ל חדש.
1 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הביטחון המתפטר אייל זמיר. האם יתמודד על תפקיד הרמטכ"ל?
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
זמיר מונה בתחילת השנה שעברה בידי יואב גלנט, שבשבוע שעבר פוטר בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בתגובה לנחישותו לגייס חרדים לשורות הצבא ברקע המחסור המחריף בחיילים שיתמכו במאמצי הלחימה בחזיתות והתחייבות המדינה לבג"ץ. כ"ץ מונה בידי נתניהו כדי למסמס את גיוס החרדים, מהחשש ששותפיו הקואליציוניים ימסמסו לו את הממשלה. במצב דברים זה טענותיו של נתניהו, כי פיטוריו של גלנט ענייניים ונובעים ממחלוקות מקצועיות, לא מחזיקות מים.
אין פלא שמאז מונה לתפקיד שר הביטחון, לא נשמעה מהכיוון של כ"ץ שום אמירה ערכית ביחס לגיוס חרדים ובאשר לכוונותיו אם להפסיק את ההשתמטות ההמונית או לחלופין, להמשיך בהנצחתה. אלא שגם בלי שיגיד, הנסיבות שבגינן הוא הגיע למשרד הביטחון מסגירות את צרות מרחב התמרון שלו, אם בכלל קיים כזה, בנושא.
אם גלנט פוטר מיד לאחר שאישר לצה"ל להוציא צו ראשון ל־7,000 חרדים, כ"ץ אמור להפנים כי תפקידו בפרשה הנוכחית הוא להיות ל"מ-ל"מ: לא מועיל מדי למאמץ הצבאי להגדיל את סד"כ החיילים, ולא מזיק מדי למאמץ ההישרדות של ראש הממשלה. חוסר ניסיונו בתפקידים ביטחוניים והיעדר היכרות ישירה עם עבודת מערכת הביטחון אמורים לייצג את הצורך של כ"ץ במנכ"ל שמנוסה בעבודת המשרד, יודע לדבר עם הממשל האמריקאי ומצוי ברזי הממשק המורכב שבינו לבין צה"ל ושאר גופי הביטחון.
מסר מרגיע לחרדים להסדרת ההשתמטות
זמיר לא נימק את הסיבה לבקשתו לסיים את תפקידו והמהלך שלו התקבל בהפתעה ובאופן שמתפרש כטלטלה נוספת במערכת הביטחון, ועוד בעיצומה של מלחמה. אפשר שפרישתו מסמנת התחלה של חימום מנועים מצדו לקראת המרוץ על תפקיד הרמטכ"ל הבא אחרי הרצי הלוי, בהנחה שהוא יממש בחודשים הקרובים את אחריותו למחדל 7 באוקטובר ויתפטר. לתרחיש שבו אלוף שכבר השתחרר מצה"ל ומתמנה לרמטכ"ל כשהמקפצה היא לשכת מנכ"ל משרד הביטחון כבר יש תקדים, כשגבי אשכנזי החליף ב־2007 את דן חלוץ בתפקיד הרמטכ"ל בעקבות מלחמת לבנון השנייה.
מאז מונה לתפקיד שר הביטחון לא נשמעה מהכיוון של כ"ץ שום אמירה ערכית ביחס לגיוס חרדים ובאשר לכוונותיו אם להפסיק את ההשתמטות ההמונית או לחלופין, להמשיך בהנצחתה
ואפשר גם שזמיר רואה את מה שכולם רואים גם בלילות בלי ירח. שכ"ץ אמור להיות בסך הכל שלוחו של נתניהו במשרד הביטחון, המוציא והמביא מטעמו, כששר הביטחון האמיתי הוא ראש הממשלה בעצמו. ייתכן שאל מול הפוליטיזציה המסוכנת להחריד בשילוב עם ביביזם חסר עכבות שמאיימים להבקיע את חומות הקריה הוא מעדיף לשמור על מרחק סטרילי, מסרב להיות חלק משטף החרפות שבפתח.
חרפה כזאת תהיה התנערות מההנחיה של גלנט לצה"ל לשלוח צווים ל־7,000 חרדים, גם בגלל צורך מבצעי וגם בגלל חובה חוקית של המדינה תוך מימוש התחייבותה לבג"ץ. גורמים צבאיים אמרו היום כי צווים כאלה טרם נשלחו אך יישלחו בקרוב. אלא שכ"ץ, בכפוף לאילוצים הקואליציוניים הנפיצים, יכול מצדו למסמס את המהלך ולתקוע אותו בנימוק ערטילאי על הצורך לבחון את הנושא ובינתיים להקפיא מצב או לחלופין, לאפשר לצה"ל להוציא את הזימונים כמתוכנן תוך מסר מרגיע לחרדים שעד השלב שבו רשויות הצבא יידרשו לנקוט נגד המשתמטים סנקציות, יונח חוק חדש שהשורה האחרונה שלו תהיה הסדרת ההשתמטות.
הצרכים המבצעיים של צה"ל מחייבים את הרחבת גיוס המשרתים בו, וזאת לצד ההתחייבות של הממשלה להגדיל את מספר המתגייסים החרדים עד הקיץ הבא ל־4,800. טרם פיטוריו גלנט הבהיר כי הצבא יצטרך להגדיל את היקף מגויסיו בשנה בכ־10,000 חיילים והמגזר החרדי מהווה מקור זמין למילוי הצורך הזה.
"אנחנו בחזית והמשפחות שלנו בעורף נפגעות"
במצב הדברים הזה שר ביטחון שאמור לגבות את צה"ל נדרש לשאת בנושא אמירה ערכית, נחושה וברורה. אם ינסה לרצות את חבריו החרדים לשולחן הממשלה תוך הכשרת המשך ההשתמטות ההמונית, בכל אמתלה ודרך שיבחר, הוא יצטרך לחשוב פעמיים לפני שיעלה ביום מן הימים לגבול הצפון כדי להצטלם עם חיילי מילואים שעושים יותר מ־300 ימי מילואים, שהתאים המשפחתיים שלהם על סף התפרקות, שהקריירות שלהם נבלמו, שהעסקים שלהם קרסו. הוא לא יוכל להסתכל להם בעיניים.
גיוס החרדים, לצד הארכת שירות החובה של חיילי הסדיר מ־32 ל־36 חודשים, אמור לרווח משמעותית את משך הזמן שמקבלים המילואימניקים בין צו לצו. בעוד בלשכתו של כ"ץ סירבו להתייחס היום לנושא ואמרו כי הוא "עדיין נלמד", הוועדה המיוחדת של הכנסת לנגב והגליל ערכה דיון חירום ברקע קריסת משפחות משרתי המילואים. יונתן כידור, סמל מחלקה בגדוד מילואים שעשה בשנה האחרונה 180 ימי מילואים וכעת בפעילות מבצעית בלבנון, סיפר לח"כים על הירידה באמון של המילואימניקים במערכות המדינה אל מול נטל השירות המכביד. "המשפחות שלנו בעורף נפגעות. אני שומע כל הזמן צעקות בין חבריי למחלקה עם הנשים בבית. חיילים בוכים מרוב תסכול. זה כבר בלתי נסבל. אין עתיד ואין אופק, אתם מורחים זמן, תנו לנו לחזור לחיים שלנו".
במשך שעתיים וחצי עוד ועוד אנשי מילואים, בני משפחה וארגונים שפועלים בתחום שטחו את מצוקות המילואימניקים והתלוננו על הביורוקרטיה, על קשיים במיצוי זכויות באמצעות קרן הסיוע לחיילי המילואים ואטימות מצד רשויות המדינה. אלא שחלק ניכר מאותם ח"כים שיצאו אתמול מגדרם כדי לשבח ולהוקיר את חיילי מערך המילואים, הם גם אותם ח"כים שגם ירימו בסופו של דבר את האצבע בעד חוק ההשתמטות.
