תופעה מדאיגה בשוק ההון: דירקטוריונים רעילים
תופעה מדאיגה בשוק ההון: דירקטוריונים רעילים
באחרונה מתרחבת בשוק ההון הישראלי התופעה של דירקטוריונים הסובלים מריבוי מחלוקות ועימותים, עד כדי כאוס בישיבות. בארצות הברית, שם ניכרת מגמה דומה, זכתה זה מכבר התופעה לכינוי "דירקטוריון רעיל" (Toxic Board). דירקטוריון נחשב רעיל כאשר הוא מתנהל באווירה סכינאית ולעומתית. חבריו נחלקים למחנות, ואין בו יושב/ת-ראש שמצליח/ה לתפקד כמנהיג/ה. זהו דירקטוריון שאינו מסוגל לבנות קונצנזוס סביב אף החלטה, ואשר סובל ללא הרף מהדלפות – כולל סביב מחלוקות קטנוניות. במקום להוביל, הדירקטוריון מאבד שליטה, נקלע לסחרור, וטעות גוררת טעות, עד למצב של חוסר תפקוד. המקרה של חברת ביטוח "מגדל" ממחיש כיצד כשלים כאלה, לצד היעדר תפקוד מצד היו"ר, עלולים להוביל את החברה למשבר. ואמנם, בעוד שהנזק של דירקטוריון רעיל לחברות פרטיות קטניות מוגבל בהיקפו, הנזק לחברות ציבוריות עלול להיות עצום.
לזכותם של דירקטורים ייאמר, כי מחלוקות ועימותים הם לא אחת פועל יוצא של האחריות הגוברת, אשר הוטלה עליהם בשנים האחרונות בחקיקה ובפסיקת בתי המשפט. לכך יש להוסיף את הציפיות הגבוהות שתולה התקשורת הכלכלית בדירקטורים ואת האתגרים העסקיים, המימוניים, התחרותיים והרגולטוריים בעבודתם, וכל זאת במציאות משתנה ובתנאי חוסר ודאות. כל אלה אינם מייצרים בהכרח דירקטוריון רעיל, אך חשוב לשים לב לסימני האזהרה ולתסמינים של דירקטוריון שאינו מתמודד כראוי עם מחלוקות ועלול להפוך לרעיל.
לפי איגוד הדירקטורים האמריקאי (ה-NACD), סימני האזהרה כוללים קליקות ומחנאות, ויכוחים לא ענייניים, היעדר קולגיאליות, שיתופי פעולה וקבלת החלטות בהסכמה, וסדר יום עמוס, שאינו מאפשר דיוני עומק. סקר שערכה פירמת רואי החשבון PwC בקרב 619 דירקטורים ברחבי העולם מצא, כי דירקטוריונים רעילים סבלו מהדלפות, דיונים חסרי סדר, התנהגות לא תרבותית ולא מכבדת, סביבה עוינת, בקשות בלתי סבירות שהעלו דירקטורים במהלך הדיונים, היעדר דמות מנהיגותית, מאבקי כוח, חוסר שקיפות וריבוי ב"שיחות מטבחון". עוד תיעד הסקר כהונה של דירקטורים אשר הופעלו כ"בובות" בידי בעלי מניות או בכירים בחברה, ואף מצא כי 45% מהדירקטורים היו רוצים להחליף לפחות דירקטור אחד המכהן לצידם.
בישראל, התסמינים המרכזיים של דירקטוריון רעיל כוללים, מניסיוננו, משקל מופרז הניתן לשיקולי אגו (בעיקר מצד גברים בתפקידים בכירים), היעדר הבנה ובקיאות מקצועית בחומר, חוסר הכנה לישיבות, הסתתרות מאחורי שמות "נוצצים" של חברי דירקטוריון כדי לכסות על החלטות בעייתיות, מתחים הצפים על פני השטח עם היקלעות החברה לקשיים, חוסר שקיפות מצד ההנהלה כלפי דירקטורים, שינוי נסיבות המייצר אתגרים חדשים, וייעוץ משפטי המכשיל את הדירקטוריון ומשרת בעיקר את בעל השליטה.
למרבה האכזבה, שומרי הסף לרוב אינם ממלאים את תפקידם בפיקוח על דירקטוריונים רעילים. ראינו את זה קורה עם דירקטורים חיצוניים (דח"צים), שהעדיפו לרצות את בעל השליטה, עם משקיעים מוסדיים, שבחרו להשאיר את האקטיביזם מחוץ לדלת, ועם רגולטורים, שברגע האמת לא דרשו דין וחשבון מהחברה.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות? בראש ובראשונה, מוצע לחברות לאמץ את "מודל הדירקטוריון האפקטיבי". המודל, אשר פותח על-ידי עו"ד מישל אוחיון החתום מטה, ושאומץ לפני מספר שנים על-ידי רשות החברות הממשלתיות, מחייב הסתמכות של הדירקטוריון על מידע מהימן ומקצועי, מינוי יו"ר ודירקטורים איכותיים, וניהול איכותי של תהליכי קבלת ההחלטות. הכל לפי מתודולוגיה מסודרת ועל סמך מחקרים המוכיחים, כי הגדלת האפקטיביות של הדירקטוריון משפרת את התוצאות העסקיות.
עוד מומלץ להרכיב את הדירקטוריון כך שישקף גיוון במגדר, בגיל ובמומחיות (לדוגמא, רצוי לשלב מומחים לטכנולוגיה, לפיננסים ולתחומי הפעילות של החברה). רצוי למנות כמה שיותר דירקטורים שיהיו בלתי תלויים לא רק בסיווג הרשמי שלהם אלא מבחינת עצמאות שיקול הדעת והרקורד שלהם כמי שפועלים ללא מורא.
לבסוף, על בעלי מניות מהציבור להמשיך במגמה המבורכת של אכיפה פרטית, ולהגיש תביעות ייצוגיות ונגזרות נגד דירקטורים שכשלו. בטווח הארוך, הליכים משפטיים אלה תורמים לביסוס נורמות ראויות של ממשל תאגידי ונותנים סיכוי להבריא דירקטוריונים רעילים.
ד"ר בר חוה היא ראשת החוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית ודירקטורית בחברות מובילות. כיהנה עד לא מזמן כדירקטורית במגדל, והתפטרה; עו"ד אוחיון הוא מייסד מרכז אוחיון למצוינות בדירקטוריון
