סגור
Dun's 100

הגיע הזמן לשופטי משפחה שמבינים בעולם הכלכלה

נושאים הקשורים בענייני משפחה נדונים בפני שופטים בתחום המשפחה, אך מה קורה כאשר נדרשת בהם קבלת החלטה שיפוטית המצריכה ידע והבנה בכלכלה, במסחר ובמיסוי? • לדברי עו"ד ארתור שני, "פעמים רבות ישנו פער ביכולות השיפוט - שמוביל לסילוף הצדק" • ומה הפתרון? קראו כאן

בשנת 2010 תוקן חוק בתי המשפט והוקמה מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי שבתל אביב. המחלקה החדשה נוסדה במטרה לשכלל את האכיפה הפלילית, המִנהלית והאזרחית בעניינים כלכליים, לייעל את המערכת ולתת מענה ייחודי בסוגיות בעלות אופי מסחרי. הפרויקט צלח וזכה לתשבחות, ובשנת 2018 אף החלה לפעול מחלקה הכלכלית נוספת בבית המשפט המחוזי בחיפה.
המחוקק הגדיר את הרציונל להקמת המחלקות הכלכליות בבית המשפט בצרכים הבאים: יצירת תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית שבה יידונו מרבית העניינים הנעוצים בדין הכלכלי, כמו גם התמקצעות של השופטים שידונו בעניינים הכלכליים ויביאו לאחידות ולעקביות הפסיקה בעניינים אלה ולהקטנת אי–הוודאות ולהגברת היציבות בתחום הכלכלי.
אין עוררין כי ניהול הדיון בנושא כלכלי-מסחרי בפני שופטים בעלי ידע וניסיון בתחום תורם באופן משמעותי לייעול ההליך, מניעת מריחת זמן ההתדיינות, וכתוצאה מכך לעשיית צדק. ואולם, עולם שלם של תיקים בעלי מורכבות כלכלית משמעותית נותר מחוץ לדלתות המחלקות הכלכליות בבתי המשפט המחוזיים. הכוונה היא לתיקים העוסקים בתיקי משפחה ונדונים על-פי חוק בבתי המשפט לענייני משפחה.
ייחודם של ענייני משפחה הוכר עוד בשנת 1995, כאשר הוקם בארץ בית המשפט הראשון לענייני משפחה, שמטרתו הייתה לרכז את כל הנושאים המשפחתיים בידי גוף שיפוטי ייעודי, בעל ניסיון ומומחיות בהיבטים המורכבים של הענף. מאז הוקמו עוד בתי משפט רבים לענייני משפחה ברחבי הארץ.
סמכותם של בתי המשפט לענייני משפחה היא בלעדית בכל מה שקשור למחלוקות משפחתיות, ללא התחשבות במהותן ובהיקפן הכלכלי (בניגוד, למשל, לסמכותו העניינית של בית משפט השלום). במילים אחרות: כל עוד מדובר בהליך שנולד מסכסוך משפחתי, הסמכות לדון בו מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה, אף אם מדובר מחלוקת בעלת פן כלכלי, עסקי או מיסויי באופן ניכר ובולט.
מדובר במצב אבסורדי; אנחנו, עורכי הדין שעוסקים בענייני משפחה בכלל, ואלו העוסקים בהעברה בין-דורית וטיפול בהון ובעסקים משפחתיים בפרט - עדים פעמים רבות למצב שבו שופטי בתי המשפט לענייני משפחה, המנוסים בשאלות הקשורות למעמד האישי וקטינים, מתבקשים להכריע בסוגיות מסחריות-כלכליות-מיסוייות, שאין להן כל היכרות רלוונטית איתן.

1 צפייה בגלריה
ארתור שני
ארתור שני
ארתור שני
(צילום: יח"צ)

כך לדוגמה, כאשר בתי המשפט למשפחה נדרשים לדון בענייניהם של עסקים משפחתיים. במצב של הליך משפטי הנוגע לחברה מסוג זה, עולה ההצטלבות הייחודית: ענייני תאגידים ומסחר מצד אחד, וסכסוך בעל אופי משפחתי מצד שני. נוצר מצב שבו שופט לענייני משפחה נדרש לדון בסכסוך כלכלי אשר, בכל הכבוד הראוי - רחוק מרחק גדול מיכולותיו. זאת, אף כאשר אותה המחלוקת עולה בערעור לבית משפט מחוזי – אזי התיק יגיע להרכב הדן בערעורי משפחה, ולא למחלקה הכלכלית.
דוגמה נוספת היא מחלוקת בין בני הזוג בענייני רכוש, כאשר מדובר לא בנכסים ממשיים "מוכרים" כמו מקרקעין או רכבים, אלא כשמושא המחלוקת הוא מניות או אופציות. כך לעיתים קרובות שופטי משפחה שהתמחו בכלל בתחומי הדין המנהלי לדוגמה, מתקשים להתמודד (שלא באשמתם) עם מונחים בסיסיים בתחומי שוק ההון והטכנולוגיה.
הפתרון המתבקש, לכאורה, כפי שהציעו לאחרונה כמה עורכי דין בכירים העוסקים בתחום המסחרי הוא הוצאת תיקים שבהם מעורבים סכומי כסף משמעותיים או אינטרסים עסקיים כבדי משקל מידי בתי המשפט למשפחה והעברתם לבתי המשפט הכלכליים.
ואולם, גם תיקי משפחה רגילים לכאורה, שלא דנים בהם במיליוני שקלים, עשויים לכלול מורכבות כלכלית שאיננה כלולה בתחום הידע והיכולות של שופט/ת משפחה מן השורה.
לכן, הפתרון הנדרש הוא מינוי שופט/ת בעל/ת מומחיות כלכלית בכל אחד מבתי המשפט למשפט ברחבי הארץ. לשופט זה ינותבו כל התיקים שיש בהם מורכבות כלכלית החורגת מתיק משפחה רגיל.
יתרה מכן, לבתי המשפט לענייני משפחה כבר יש ניסיון בהקניית סמכות ייחודית לגוף שיפוטי לדון בעניינים מסוימים: בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוכרז זה מכבר שופט מוקד אשר תפקידו לדון באופן בלעדי בתיקים העוסקים בתופעה של ניכור הורי. כמו כן, יש לסגני הנשיא בבתי המשפט ברחבי הארץ סמכות, בפן המנהלי, לקבוע כי תיקים מסוג מסוים ינותבו אל גורם שיפוטי ספציפי.
לסיכום: הקמת המחלקות הכלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב וחיפה נועדה ליצור, הלכה למעשה, תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית, שבה נדונים עניינים כלכליים. את אותו הרציונל רצוי לאמץ בכל מה שקשור לשיפוט בעניינים משפחתיים בעלי אופי מסחרי-כלכלי.
ועל בתי הדין הרבניים בהקשר הזה? ייכתב במאמר אחר.
הכותב, עו"ד ארתור שני, בעל חברת עו"ד ומגשרים בתחום דיני המשפחה, ההון המשפחתי וההעברה הבין-דורית.