עיצומים כספיים יכולים להרתיע מזהמים ולהציל את הסביבה – אם רק ישתמשו בהם
עיצומים כספיים יכולים להרתיע מזהמים ולהציל את הסביבה – אם רק ישתמשו בהם
כלי האכיפה של עיצומים כספיים כאמצעי אכיפה בתחום הסביבתי מהווה שינוי דרמטי במנגנוני האכיפה המנהלית בישראל, השאלה האם נעשה שימוש אפקטיבי בכלי מצד המשרד להגנת הסביבה. במאמר מקיף שכתבתי יחד עם פרופ' אורן פרז וד"ר חנן מינדל, הועלו סימני שאלה בנוגע לאפקטיביות הכלי ולמנגנוני הבקרה עליו. על אף שהכלי טומן בחובו יכולת להרתיע מזהמים ולהוביל לשינוי משמעותי, נראה כי הוא כמעט ואינו ממומש בפועל – והתוצאה היא פגיעה מתמשכת בסביבה הישראלית.
במהלך העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי בגישת המדינה כלפי אכיפת נורמות סביבתיות, עם מעבר מכלים פליליים לאמצעים מנהליים על ידי עיצומים כספיים, כלי האכיפה המנהלית נועד להחליף הליכים פליליים מורכבים וממושכים, המאפשרים לרשויות להטיל סנקציות משמעותיות על מפרי חוק באופן מהיר ויעיל יותר, ללא צורך במעורבות שיפוטית וללא הסטיגמה הפלילית. למרות הפלטפורמה החוקית הרחבה שהעניקה לרשויות יכולת אכיפה משמעותית, מימושו ויישומו בפועל הוא אשר יוביל את השינוי המשמעותי. במקום להפוך לאמצעי מרכזי להרתעת מפעלים מזהמים, בפועל נעשה בו שימוש מוגבל בלבד, וזאת על אף הצורך הדחוף בטיפול בזיהום נחלים, חופים ונזקים סביבתיים אחרים.
הבעיות אינן מוגבלות רק לאכיפה החסרה מצד המשרד להגנת הסביבה, אלא נוגעות גם לליקויים משמעותיים במנגנון העיצומים הכספיים. ראשית, היעדר הנחיות ברורות לגבי אופן השימוש בכלי מוביל לאכיפה לא עקבית, שעשויה לפגוע בצדק ובשוויון. בנוסף, אין מערכת המאפשרת לבדוק בצורה מבוססת עד כמה העיצומים הכספיים יעילים בהשוואה לאמצעי אכיפה אחרים. כתוצאה מכך, קשה לדעת אם הכלי באמת מונע הפרות סביבתיות או משמש רק כתחליף חלקי להליכים פליליים.
בעיה נוספת היא הפיקוח המוגבל של בתי המשפט על החלטות מנהליות. מתוך רצון לשמור על עצמאות הרשות, בתי המשפט ממעטים להתערב בהחלטות להטלת עיצומים כספיים, אך חוסר הפיקוח הזה עלול לאפשר שימוש לא נכון ולעיתים אפילו לא הוגן בכלי. כדי לשפר את המצב, יש צורך לבחון מחדש את יישום מנגנון העיצומים ולחזק את מערכות הפיקוח והבקרה.
למרות הקשיים, העיצומים הכספיים טומנים בחובם פוטנציאל משמעותי, ודווקא המשרד להגנת הסביבה הוא זה שיכול לנצל אותו בצורה מיטבית. שימוש בגישות כמו אסדרה מגיבה, המציעה מדרג סנקציות התואם את חומרת ההפרות, עשוי לחזק את היעילות והצדק באכיפה. במקביל, אימוץ מודלים גמישים כמו אסדרה ניסיונית יאפשר להתאים את האכיפה לשינויים מהירים בשטח. הקמת טריבונל מנהלי ייעודי תוכל להגביר את האמון הציבורי ולשפר את הבקרה על הליכי ההטלה של סנקציות.
המציאות הסביבתית בישראל דורשת פעולה נחושה יותר מזו הקיימת כיום. המשרד להגנת הסביבה מחזיק בידיו כלי רב עוצמה ועליו לעשות בו שימוש יעיל אפקטיבי ומוגבר. רק שימוש מושכל ומלא בעיצומים הכספיים, לצד פיקוח הדוק והטמעת מודלים מתאימים, יהפוך את המנגנון לכלי יעיל במאבק בזיהום ובשמירה על הסביבה.
שירה תם היא מנהלת חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל
