בכיר המוסד לשעבר: "הליטופים כעת עם קטאר הם טעות. צריך גם אקדח"
בכיר המוסד לשעבר: "הליטופים כעת עם קטאר הם טעות. צריך גם אקדח"
ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש כוח המשימה הרפון (צילצל) במוסד תוקף את התנהלות נתניהו ביחס לקטאר וחמאס: "לא זוכר דיון רציני על התעצמותו הכלכלית של הארגון אף שהמספרים הוצגו בפניו". עוד הוא טוען ש"ישראל סיפקה לגיטימציה לקטאר עם מזוודות הכסף"
מזוודה עם 5 מיליון שקל במזומן או מנהרת עומק רחבה שמאפשרת נסיעה חופשית של ג'יפים. מדי יום מתגלות עדויות לעוצמתו הכלכלית של חמאס שעדיין לא קרס אחרי חודשיים של לחימה קרקעית עוצמתית מול צה"ל. לא מעט מומחים מעריכים כי המכה הצבאית לבדה לא תצליח להפיל את ארגון הטרור הרצחני, אלא שהיא חייבת לבוא יחד עם מיטוט כלכלי. ואם המפתח, קשה לפיצוח ככל שיהיה, למיטוט צבאי של חמאס נמצא בידי ישראל, הרי שהמפתח להקרסה הכלכלית של חמאס, לא נמצא בידינו אלא בידי הקטארים.
"ישראל נמצאת במלכוד מטורף", קובע בשיחה עם "כלכליסט" ד"ר אודי לוי, בעבר ראש כוח המשימה הרפון (צילצל) במוסד וכיום עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. לדבריו, "הקטארים הם היחידים שיכולים להשפיע כלכלית על חמאס ברמה שתמוטט אותו, אבל הם בחיים לא יסכימו לפרק את חמאס. זה הבייבי שהם בנו, אין עולם שבו חמאס לא יהיה קיים וקטאר תהיה בעד. ההתנהלות הנוכחית של ישראל, של חיבוקים וליטופים עם קטאר, היא טעות. אנחנו צריכים ללמוד לנהל משא ומתן מזרח תיכוני קלאסי, שעד היום לא הצטיינו בו וזה אומר שמצד אחד אתה יכול לחבק, אבל מצד שני אתה חייב לשים גם אקדח. מה יכול להוות אקדח? קטאר מאוד רגישה לתדמית שלה בעולם ולכן אם הם יבינו שיש איום ממשי להקמת ועדת חקירה, שתלך אחורה בזמן גם להתקפת הטרור של ה־11 בספטמבר, הם עשויים להילחץ. ישראל חייבת למצוא מנוף דרמטי על הקטארים וכך לגרום להם לנתק את חמאס מהעטינים שלה", מסביר לוי שהדוקטורט שלו עוסק בתנועת האחים המוסלמים.
לוי היה אחד המרואיינים המרכזיים בתחקיר שפורסם בסוף השבוע ב"ניו יורק טיימס" אשר חשף כי בישראל הכירו היטב את מימדי העוצמה הפיננסית של חמאס, אך לא עשו דבר עם המידע. כוח המשימה המיוחד של המוסד שלוי עמד בראשו מאז שהוקם עוד על ידי אריק שרון, בזמן כהונתו כראש הממשלה, גילה מידע רב אודות האימפריה הכלכלית של חמאס שמתבססת לא רק על כסף קטארי, אלא גם על כסף איראני, חברה ציבורית בטורקיה, תיקי השקעות שנוהלו בבנקים שונים ואחזקות בנדל"ן.
אם בשנות התשעים, בסמוך להקמתו, התבססו בחמאס בעיקר על עמותות, ככל שעבר הזמן זרועות התמנון שלו התרחבו להשקעות מתוחכמות יותר ויותר שקשה להתחקות אחריהן. תחילה הנכסים רוכזו בעיקר באיזורים הידידותיים של מדינות ערב, אך ככל שחלף הזמן הם השתלבו גם בגופים לגיטימיים וכך הגילוי והמעקב נהפכו למורכבים אף יותר. אלא שכבר לפני כמעט עשור גילו במוסד תיק השקעות סודי של חמאס ובשיא העריכו את היקף הנכסים של ארגון הטרור בחצי מיליארד דולר. לאורך השנים נהנה חמאס מפירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה על תיק ההשקעות, על פי הערכות אלה הגיעו גם ל־75 מיליון דולר בשנה.
לאורך השנים לוי נפגש עם ראשי הממשלה השונים, אך בעוד שאהוד אולמרט היה קשוב מאוד ואף ניסה לפעול להחליש את חמאס פיננסית, נתניהו התייחס לנושא בביטול, בדיוק כפי שעולה גם מהתחקיר של "ניו יורק טיימס". זאת חרף אזהרותיהם של ראשי מערכת הביטחון ובהם ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו וגם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן שחשבו שצריך לטפל גם במנגנון הכלכלי של חמאס ובעיקר לא להעביר את מזוודות הכסף הקטארי. "זכותו של ראש הממשלה להחליט מה שהוא רוצה, אבל אני לא זוכר שנעשה אפילו דיון רציני על ההשלכות האפשריות של ההתעצמות הכלכלית של חמאס, למרות שהמספרים הוצגו בפניו", אומר כעת לוי.
מה אפשר היה לעשות אחרת? "ישבנו על המערכת הכלכלית של חמאס הרבה שנים ובצורה מאוד אינטנסיבית", אומר לוי, השקענו המון מאמצים בבניית מערכת המעקב והיה לנו מידע רב על דרכי המימון והעברת הכספים של הארגון. ניהלנו גם הרבה פעילויות באמצעות יומינט (מודיעין מבוסס סוכנים - ס.ש). אבל כשאתה נכנס למלחמה כלכלית אתה חייב שיתוף פעולה בינלאומי ולקח הרבה שנים לשכנע את העולם להכריז על חמאס כארגון טרור, ולא רק על הזרוע הצבאית שלו. היה לנו שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם האמריקאים, רצינו להתקדם למעצרים של פעילי הכספים בחמאס, לעשות שיתוף פעולה של מידע מודיעיני, אבל אז התחיל המשחק עם הכנסת מזוודות הכסף של הקטארים. מאותה הנקודה גם בארה"ב וגם בעולם הסתכלו עלינו אחרת ואמרו: 'איך אתם מבקשים מאיתנו לעצור את מימון החמאס, אבל מזינים אותו בכסף מזומן בעצמכם? כך מרגע ההחלטה להכניס כסף 'לגיטימי' לחמאס על ידי ישראל, כל הבקשות שלנו לחסום פעילויות כלכליות של ארגון הטרור בדרך זו או אחרת נתקלו בסירוב", אומר לוי בכעס.
גם שלומית ווגנר־רטנר, כיום סמנכ"לית רגולציה גלובאלית בחברת הפינטק הישראלית הגדולה ראפיד ומרצה באוניברסיטת הרווארד, שעמדה בראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מ־2016 עד 2022, מסכימה עם הקביעה של לוי. "הסיפור עם החברה הטורקית TREND GYO שנחשף באחרונה, היה ידוע והאמריקאים היו יכולים לאכוף את הסנקציות עליה כבר מזמן, אבל הם וויתרו על האירוע ולא עשו כלום. מה הסיבה? העברת מזוודות הכסף הקטארי לעזה באישור של ישראל".
4 צפייה בגלריה
אמיר קטאר תמים בן חמד אאל ת'אני
(צילום: Mohamed Al Hammadi/UAE Presidential Court/REUTERS )
ווגמן־רטנר מדברת על החברה הציבורית שנסחרת מזה שנים ארוכות בבורסה הטורקית ואף מציגה ביצועי יתר מול המדדים המובילים, אשר נחשפה כמי שהוקמה באמצעות הון זר, כאשר שלושה בעלי מניות גדולים מזוהים עם חמאס ומסייעים לו כלכלית. "גילוי כזה נתן לאמריקאים לגיטימציה לחסום את הפעילות של חמאס דרך החברה הזאת או לנקוט בצעדים נגד הטורקים שלא עשו דבר בנדון, אבל הטורקים לא עשו כלום כי הם ראו שהאמריקאים לא עשו כלום", היא אומרת.
ווגמן־רטנר אמנם לא צוטטה בתחקיר של "ניו יורק טיימס", אבל סביר להניח כי עורכי התחקיר שוחחו גם עימה כמי שעמדה במוקד האירועים ומתמחה במניעת הלבנת הון ומימון טרור ונחשבת כבעלת שם עולמי בתחום. בתקופת כהונתה התנגדה גם הרשות לאיסור הלבנת הון למזוודות הכסף, אך גם התנגדות זו נפלה על אזניים ערלות. "לכסף מזומן אין ריח ואין דרך להתחקות אחריו, כל מימון של שיקום עזה בעתיד יהיה חייב לעבור באמצעים פיננסיים מתקדמים שניתן יהיה לעקוב אחריהם", היא מדגישה כעת.
לדברי ווגמן־רטנר, מאז התקפת ה־7.10, גופים פיננסים רבים ומדינות רבות החלו להסתכל בזכוכית מגדלת על נכסים שקשורים לחמאס או יחיא סינוואר, איסמעיל הניה ובכירי חמאס נוספים. "צרפת הקפיאה רק בשבוע שעבר נכסים של סינוואר וזאת למרות שהוא הוכרז כגורם טרור כבר לפני שנים רבות. עד עכשיו אף אחד לא טרח לחפש, זה פשוט לא היה בעדיפות כלשהי. כשמחפשים מוצאים אפילו נדל"ן שעוד רשום על שמם של הטרוריסטים, לפני שהם הפכו ל'מפורסמים'. בצרפת כבר מצאו ואני בטוחה שבקרוב יימצאו דברים גם בגרמניה וגם בשוויץ", אומרת ווגמן-רטנר.
"מטרתם – איסלאם כלל עולמי"
אבל לוי סבור כי למרות שקטאר היא לא הגורם המממן היחיד של חמאס, המדינה הקטנה עם האוכלוסייה שדומה בגודלה לעזה - מעט מעל 2 מיליון איש, היא המפתח לעלייתו ונפילתו. אלא שאחת השאלות שעולות היא כמה מכריעות היו באמת מזוודות הכסף, אם קטאר היא בכל מקרה הספונסר של חמאס?
"החשיבות של מזוודות הכסף היא בתדמית ובלגיטימציה שחשובים מאוד לקטארים", מסביר לוי. "ברגע שמדינת ישראל מאפשרת להם לממן את חמאס, אף אחד לא יכול לבוא אליהם בטענות. זו החשיבות הגדולה, אפילו לא הכסף עצמו. הקטארים כל הזמן מחפשים את הלגיטימציה, אפשר לראות את זה גם במונדיאל, גם בתרומות הנדיבות לאוניברסיטאות היוקרה בארה"ב ומה לא". הוא מפנה זרקור לתמנון הפיננסי הענק ששולח זרועות לכל מקום אפשרי בעולם החל מקבוצות כדורגל ועד בניינים אייקונים בארה"ב וחברות רכב ותעופה באירופה.
לדבריו, "כולם מדברים היום על ההשתלטות הסינית, אבל מה שמפחיד באמת זו כמות הנכסים שקטארים צברו". הוא מתכוון בין היתר לקרן העושר הקטארית שמנהלת כבר קרוב לחצי טריליון דולר ומחזיקה באמצעותה נתחים בסמלים מערביים כגון שדה התעופה הית'רו בלונדון, ענקית הרכב פולקסווגן, קבוצת הכדורגל פריז סן ז'רמן, בניין האמפייר סטייט בניו יורק ואינסוף נכסים אחרים.
כך למשל, ב־2015 יצאה קטאר בהצהרה רשמית כי תשקיע 35 מיליארד דולר בניו יורק על פי חמש שנים. "העולם נהנה מהכסף שנשפך עליו בצורה בלתי רגילה ולכן שותק, אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי, אבל מבחינת הקטארים המטרה בסוף היא איסלאם כלל עולמי ובכך הם יותר מסוכנים מהסינים ומכל אחד אחר", מסכם לוי ומזהיר: "בשנים האחרונות יש יותר משמועות על מערכת כלכלית חשאית שמתקיימת בין ישראל לקטאר ולא מן הנמנע כי יש חברות ישראליות שהקטארים הצליחו לשים עליהן את היד. זה המודוס אופרנדי שלהם - לקנות כוח והשפעה, אבל מתחת לפני השטח המטרה העיקרית היא אותה אחת - הפצת האיסלאם".
