דווקא עכשיו ברוקר דילר?
דווקא עכשיו ברוקר דילר?
הצעת חוק ברוקר דילר: האם הסדרת הפעילות תיצור אי ודאות רגולטורית?
בתחילת חודש אוקטובר פורסם תזכיר חוק ניירות ערך (הסדרת פעילות ברוקר-דילר). בניגוד להצעות אחרות שנחיצותן אכן מוטלת בספק, חוק ברוקר-דילר מהווה אבן יסוד בשווקי ההון המתקדמים בעולם, ופעילות ברוקראז' בניירות ערך קשורה כמעט לכל אדם המשקיע, בארץ ובחו"ל.
אז לפני שאתן מרימות גבה וחושבות, מדוע נזכרו בזה עכשיו? חשוב להסביר מה זאת פעילות "ברוקראז". בפשטות, ברוקראז היא למעשה פעילות תיווך בעסקאות בניירות ערך, אשר לרוב, נסחרים בבורסות ברחבי העולם.
על אף שבשנת 2018 אימצה ויישמה רשות ניירות ערך משטר היתרים לפעילים בתחום הברוקראז', אין לרשות כל סמכות לפקח על פעילותן של חברות אלה. בבואה לבחון האם להעניק או לא להעניק היתר לפעילות, קבעה הרשות תנאים כלליים המסתמכים על רישוי ופיקוח מחוץ לישראל, מבחינת "מה שטוב לדין הזר טוב לנו". עמידה בתנאים כללים אלה תזכה את העוסקים במלאכה, באופן גורף, בהיתר, אולם, בחינה של הגוף לגופו של עניין – אין.
נבהלתן? בצדק! פעילות הברוקראז' היא לב ליבת כל פעילות פיננסית אחרת. ביקשתן ליישם את המלצת יועצת ההשקעות שלכן – ביצוע העסקה תעשה על ידי ברוקר שאינו מפוקח בישראל; אתם סוחרים עצמאית בניירות ערך – המסחר נעשה באמצעות ברוקר לא מפוקח. חוששים מהלבנת הון ומימון טרור? בצדק, אין חוק, אין כללים ואין יכולת אכיפה. אני מניחה שהבנתן את הפואנטה.
מוסכם שחוק ברוקר דילר נחוץ בראש ובראשונה לצורך ההגנה על המשקיעים והמשקיעות בישראל אבל לא רק, החוק נחוץ גם עבור השחקניות בשוק ההון, שכן הוא קובע גבולות ברורים לפעולתן ומבטיח שמירה על איזון הוגן בין הגנה על המשקיעות לבין פיתוח שוק חופשי ותחרותי. כמו חוקים צרכנים אחרים, החוקים קובעים חובות אמון וזהירות של הברוקר כלפי הלקוחות, איסור העדפת לקוחות ועוד. בשים לב כי חוקים אלה לעולם לא יתערבו במנגנוני המחירים וגובה העמלות הנגבות מהלקוחות – בשביל זה יש חוקים אחרים ורגולטורים אחרים – שוק חופשי, כבר אמרנו?
יחד עם זאת, אנו סבורים שעל אף שחוק ברוקר-דילר יכול לסייע ביצירת מסגרת רגולטורית ברורה, עיתוי פרסום התזכיר הוא בעייתי ביותר ועלול לייצר תוצאה הפוכה מזאת המקווים לה.
כפי שציינו, לא מכבר החליטה הרשות להנהיג משטר היתרים, אשר בחינתם נמשכה מספר שנים. הדרישה להגיש בקשות חדשות ולהכפיף את החברות הללו למשטר רישוי עלול ליצור מצג כי המשטר רגולטורי בישראל בלתי יציב, וכי הרגולטורים מקבלים החלטות פזיזות ובלתי צפויות. כבר למדנו, כי עבור משקיעים זרים, היעדר וודאות רגולטורית גרועה יותר ממשטר רגולטורי לא מושלם.
בנוסף, הצעת החוק מקנה לרשות סמכויות רחבות לקבוע כללים ומגבלות בהמשך הדרך (כלומר- קשה להעריך למה נכנסים), וסמכויות רחבות עוד יותר להתערב בניהול היומיומי של הפעילות העסקית. סמכויות אשר מטבע הדברים לא יתקבלו בהבנה אצל גופים בינלאומיים מהשורה הראשונה – אותם גופים אותם שואף הרגולטור להביא לישראל.
העובדה שמשטר רישוי כרוך מטיבו בהקצאת משאבים כלכלים לא מבוטלים (דרישות הון עצמי, ביטוח, כללי ממשל תאגידי ועוד) אינה משפרת את המצב, בייחוד לאור אתגרי התקופה הנוכחית והביקורת הבינלאומית כלפי השקעת משאבים בפעילות בישראל.
כל אלה עלולים להתווסף למכלול השיקולים של אותן חברות אשר נמצאות כרגע "על הגדר" ובוחנות את כדאיות פעילותן בישראל. במילים אחרות, החשש שלנו הוא שקידום החוק לא רק שלא יתרום לשיפור האמון במערכת הפיננסית בישראל, אלא שאף יעכב כניסה של אותן חברות בינלאומיות לשוק הישראלי. אנו סבורים כי על אף החשיבות הרבה שיש בחוק ברוקר דילר, המסר החשוב יותר עתה הוא היציבות הרגולטוריות ויש להימנע מהחלטות שיעבירו מסר של משטר רגולטורי אימפולסיבי ולא יציב.
לסיכום, נחיצות חוק ברוקר-דילר בישראל אינה מוטלת בספק. אימוץ חוק ברוקר דילר יצור מערכת שבה גם המשקיעות וגם הברוקרים ייהנו מהגנה משפטית ומשוק שקוף, תחרותי והוגן יותר, אבל האם זה הזמן?
הכותבים הם עו"ד ליאת מיידלר, שותפה וראש רגולציית שוקי הון וניירות ערך במחלקת בנקאות ומימון במשרד הרצוג, ועו"ד אור הופר, עו"ד בכיר באותה מחלקה.
גילוי נאות: משרד הרצוג מלווה כעניין שבשגרה גופים פיננסים, לרבות ברוקרים ונותני שירות בתחומי ניירות ערך, בין היתר בהליכי רישוי מול רשות ניירות ערך.
