שיפור זוחל: שיעור החברות שבהן שליש מהדירקטוריון הן נשים עלה ל-22%
שיפור זוחל: שיעור החברות שבהן שליש מהדירקטוריון הן נשים עלה ל-22%
עם זאת, הדרך להשגת יעד שבו בכל הדירקטוריונים של החברות הציבוריות יהיו לפחות 35% נשים עוד ארוכה. נכון להיום, רק 26.5% מהדירקטורים הן נשים. יו"ר רשות ני"ע: "אין אף מוסדי בישראל עם אג'נדה להגדלת ייצוג נשי בדירקטוריונים"
1.8 זה מספר הנשים הממוצע שיש בדירקטוריונים של החברות הציבוריות בישראל. בשנת 2022 יש בממוצע פחות מ־2 נשים בכל דירקטוריון של חברה ציבורית. זהו נתון מאוד מאכזב, שמשמעותו היא שרק 26.2% מהדירקטורים בחברות הציבוריות הם נשים (שיפור קל לעומת 25.6% במרץ האחרון בעת בדיקת "כלכליסט" האחרונה). עוד עולה מהנתונים, כי רק ב־43 מהחברות הציבוריות, שהן 7.5% מהחברות, הדירקטוריון מורכב מ־50% נשים ומעלה.
אם בוחנים את ייצוג הנשים בין הענפים השונים, מתגלים פערים לא מבוטלים. הייצוג הנשי הנמוך ביותר הוא בחברות הביטוח והבנקים עם ייצוג נשי של 18% ו־19% בהתאמה. גם בענף חיפושי הגז הייצוג לנשים בדירקטוריון אינו מרשים במיוחד ועומד על 22% בלבד. לעומת זאת, נתונים טובים יותר, אך כאלו שעדיין רחוקים משוויון מלא, מציג ענף הביומד עם ייצוג של 31% לנשים בדירקטוריון. לפי הערכות, הייצוג הגבוה יחסית לנשים בענף זה נובע מכך שלרוב הדירקטורים בו הם אנשי מקצוע מהענף, שיש בו יחסית לא מעט נשים. גם בתחום הנדל"ן יש ייצוג גבוה מהממוצע לנשים בדירקטוריון של 28%.
לפני כשנה החליטה רשות ניירות ערך להקים את פורום 35 שמטרתו להגיע לכך שבתוך 4 שנים בכל הדירקטוריונים של החברות הציבוריות יהיו לפחות 35% נשים. קביעת רף ה־%35 נעשתה לאור מחקרים שהראו שבייצוג בשיעור שכזה נוצרת מסה קריטית לנשים בדירקטוריון, ויש להן אימפקט על התנהלותו, ויכולת להשפיע ולשנות תהליכים והחלטות.
יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה בחרה להגיע ליעד זה באמצעות המסלול הוולונטרי ולא במסלול החקיקתי והמחייב, והתוצאות בהתאם. יש שיפור אבל זוחל: אם לפני כשנה שיעור החברות שעמדו ברף הזה היה 16% בלבד, הרי שנכון לאוגוסט האחרון ב־21.6% מהחברות יש לפחות 35% נשים בדירקטוריון. אם ננטרל את החברות הציבוריות החדשות שהונפקו בתקופה זו, הנתון עומד על 20.9% מהחברות.
בשיחה עם "כלכליסט" מציינת גואטה כי ההחלטה לקדם את ייצוג הנשים אינה נובעת בעיקרה ממניעים חברתיים, אלא דווקא משיקולים מקצועיים. "יש הררי מחקרים שמראים שגיוון מגדרי מיטיב בקבלת החלטות וביצועים בחברות. הוא תורם לגיוון דעות בדירקטוריון, מונע חשיבה קבוצתית ויישור קו. הרעיון לפורום נלקח מאנגליה, שם הוקם לפני עשור פורום דומה, שמטרתו לקדם ייצוג נשים בדירקטוריונים, והביא לכך שכיום 40% מהדירקטורים בחברות הציבוריות הגדולות באנגליה הם נשים".
למה לא פשוט קידמת בחקיקה חובה לייצוג נשים בדירקטוריונים?
"זה נכון שחקיקה הרבה יותר אפקטיבית, אבל יש לה מחיר. כשקובעים דדליין להחלפת חלק נכבד מהדירקטוריון בזמן קצר, זה לאו דווקא תהליך בריא בחברה, וגם לא בהכרח מבטיח הצלחה לאייש את המקומות בנשים הטובות והמתאימות ביותר, ועלול להיגרם נזק". גואטה מזכירה כי בנוסף משאב החקיקה לא היה זמין בשנים האחרונות, בשל המשבר הפוליטי המתמשך.
מה עלה בשיחות שקיימת עם בעלי השליטה, איפה החסמים?
"כולם חושבים שגיוון מגדרי זה ערך חשוב. השאלה היא לגבי קצב השינוי שבו זה צריך לקרות. יש אמירה ש'זה לוקח זמן' עד שמבצעים החלפה, שכן חולפות שנים עד שמסתיימת קדנציה של דירקטור ואפשר להחליפו. נימוק נוסף ששמענו זה ש'אין נשים'. אלא שבפועל, כשרוצים למנות דירקטור, בעלי המניות והדירקטוריון פונים למעגלים הקרובים להם, ומה לעשות שרשימת אנשי הקשר של המעגלים הללו לא מכילה כמעט נשים".
גואטה מספרת שבאחת משיחותיה עם בעלי השליטה עלתה גם אמירה שהרגיזה אותה: "אחד מבעלי השליטה אמר לי שהוא דווקא אוהב שיש לו נשים בדירקטוריון כי אין להן אגו וקל לנהל אותן. הוא ניסה לומר משהו חיובי, אבל האמירה הזו שקל לנהל נשים, מקטינה ולא נכונה".
מלבד בעלי השליטה, יש מוקד נוסף שגואטה מזהה בו חולשה בקידום הנושא, והוא המשקיעים המוסדיים, שהם בעלי השפעה במינוי דירקטורים בכלל ובחברות ללא גרעין שליטה בפרט. "הייתי מצפה שבחברות ללא גרעין שליטה יהיה שיפור בנתונים, כי אין מחסום של בעל שליטה עם התנגדויות לשינוי בהרכב הדירקטוריון, אבל דווקא בחברות עם בעל שליטה ראינו יותר שינויים לטובה בנתונים", היא אומרת.
איך את מסבירה זאת?
"אין אף מוסדי בישראל עם אג'נדה של הגדלת ייצוג נשים בדירקטוריון, זאת אף שהמוסדיים הגדולים בחו"ל מקדמים זאת. המוסדיים הגדולים בחו"ל הם בעלי מדיניות הצבעה שקובעת להצביע אוטומטית נגד מינוי דירקטורים במידה שאין מספיק נשים בדירקטוריון, זאת לפי הרף שכל מוסדי מחליט עליו".
מאיפה מגיעה ההתנגדות של המוסדיים בארץ?
"כשמנתחים את המבנה הארגוני של המוסדיים, אפשר לראות שרוב הגדולים שבהם מוחזקים על ידי חברה ציבורית. קיים פער שהוא לפעמים אפילו פי שניים בין ייצוג הנשים בגוף המוסדי עצמו, שכפוף לרשות שוק ההון שדרשה שיהיה ייצוג הולם של נשים בדירקטוריון לעומת החברה הציבורית, שאינה כפופה לדרישה שכזו, ולכן ייצוג הנשים בה נמוך משמעותית. אמרו לנו חלק מהמוסדיים: 'איך נוכל לדרוש גיוון נשים בדירקטוריון כשאצלנו בבית הוא לא קיים?'".
את מתמקדת בדירקטוריונים, אבל מה עם נשים מנכ"ליות? במדד ת"א־125 יש היום רק 4 נשים מנכ"ליות.
"אלה אכן נתונים קשים, אבל זו תגובת שרשרת. האבן הראשונה שצריכה להתגלגל במדרון זו האבן של הדירקטוריון. ברגע שהדירקטוריון ישנה את פניו, כל תהליכי קבלת ההחלטות בדרגים שמתחת ישתנו. אנחנו גם רואים שבדירקטוריונים שבהם 50% נשים, יש ייצוג גבוה של נשים גם בדרגי ההנהלה".
