ניתוחהפטנט להגדלת תקציב מזרח ירושלים: קופת העירייה
ניתוח
הפטנט להגדלת תקציב מזרח ירושלים: קופת העירייה
הממשלה אישרה תוכנית חומש של 3.2 מיליארד שקל לפיתוח מזרח ירושלים. אחרי שבעירייה ציפו לתקציב גבוה פי 3, מתברר כי 750 מיליון שקל יגיעו בכלל מקופתה. על הדרך בן גביר קיבל דריסת רגל תקציבית, ולכספים שסמוטריץ' הקפיא נמצא שם חדש: "תעסוקה בפריון גבוה"
לא פחות מארבעה בכירים התכנסו להקלטת הודעה לתקשורת על התוכנית החדשה שאישרה אתמול הממשלה להקצות 3.2 מיליארד שקל לפיתוח מזרח ירושלים. ראש הממשלה, שרי האוצר וירושלים וראש העירייה, נקרעו בין הצורך להדגיש כמה השלטון היהודי נדיב לערביי מזרח העיר לבין הצורך להדגיש שזה יחזק את איחוד העיר והשליטה בערביי מזרח ירושלים. ספק אם התוכנית המצומקת אבל החשובה הזו היתה מתרחשת בלי המאבק של ראש העירייה משה ליאון שאף קיווה לתוכנית גדולה פי שלושה, אבל גם הוא הקפיד להסביר ש"ככה מממשים ריבונות. בשיפור איכות חיי התושבים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו תרם שתי אמירות שמטרתן לצייר מציאות בדויה. הראשונה – "הממשלה שלנו דואגת לכל אזרחי ישראל". אם זה היה נכון, לא היה כמובן צורך בכל כך הרבה תוכניות חומש להקטנת הקיפוח של החברה הערבית. השנייה – "ההחלטה שלנו תשנה את פני העיר". בפועל, הסכומים האלה לא יצליחו אפילו להבטיח שירותים בסיסיים ביותר. היקף הסכומים שהוקצו לתוכנית יכול היה להיות גם יותר גרוע. זאת בייחוד כשמי שצריכים להקצות את הכספים הם שניים מהשרים הקיצוניים בממשלה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לירושלים ומסורת מאיר פרוש. פרוש סיפר שראש העירייה המיתולוגי של ירושלים טדי קולק נהג תמיד לשאול "למה מעלים את ירושלים לראש שמחתנו ולא לראש תקציבנו" וטען: "הממשלה הזו מעלה לראש תקציבנו". בפועל היא העלתה לחצי התורן.
מחיר החרמת הבחירות
סמוטריץ', שדאג להקפיא 200 מיליון שקל מתוך הסכום למכינות קדם אקדמיות, וידא שהשיח יעסוק בכספים שהוא לא נותן לערבים ולא באלה שהוא כן נותן. קשה שלא להגיע למסקנה שסמוטריץ' מעדיף להצטייר כגזען מאשר כמי שמעביר כסף לערבים. אולי זה בגלל התחרות עם עוצמה יהודית לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ואולי כדי לפייס את הבוחרים על שההפיכה המשטרית לא עברה.
מזרח ירושלים הוא מהאזורים המוזנחים בישראל. יש להזנחה הזאת שני שותפים עיקריים. הראשון, מדינת ישראל שמתעניינת בעיקר בפיתוח האזורים היהודיים במזרח העיר, דוגמת הכותל, הרובע היהודי ועיר דוד. השני, הרשות הפלסטינית שמונעת מתושבי מזרח העיר השתתפות בבחירות לעירייה כדי לא להכיר באיחוד המוניציפלי של העיר. אם הערבים היו מצביעים, סביר שהיה להם ייצוג של כשליש ממועצת העירייה, והתקציבים שהיו מוזרמים להם היו שונים לגמרי וכך גם המצב של האזור. במצב הנוכחי הערבים נאלצים להסתפק ברצון הטוב של ראש העירייה ליאון, שעשה כמיטב יכולתו, ובפעילות למענם של חברת הנהלת העירייה ממרצ לורה ורטון.
למזרח ירושלים יש תוכנית פיתוח נפרדת מתוכניות הפיתוח של החברה הערבית. מצד אחד, אין בכך דבר ייחודי שכן גם לדרוזים ולבדואים יש תוכניות נפרדות בגלל המאפיינים המיוחדים של האוכלוסייה. מצד שני, זה נובע גם מכך שבמפלגות הערביות לא רואים במזרח העיר חלק מישראל אלא חלק מהרשות.
בסך הכל אישרה הממשלה 3.2 מיליארד שקל – כ־50% יותר מהתוכנית הקודמת לשנים 2023-2018 שעמדה על 2.1 מיליארד שקל. אלא שרק לפני שנה עוד קיוו בעירייה לסכומים גדולים בהרבה מ־5 מיליארד שקל, כאלה שלא רק היו מספקים פלסטרים למצוקה הנוראה של מזרח העיר אלא באמת מקדמים אותו לעבר שוויון עם המערב. ורטון אומרת שדובר על תוכנית של 8–10 מיליארד שקל. בפועל, לקואליציה הזו שחילקה כל כך הרבה כספיים קואליציוניים למגזרים מקורבים, לא נשאר כסף למגזרים מקופחים באמת.
כשמדובר בתוכניות חומש, צריך לזכור שכל סכום הוא בחישוב שנתי רק חמישית. כלומר תוכנית החומש למזרח העיר עומדת על 3.2 מיליארד שקל אבל בעצם מדובר ב־640 מיליון שקל לשנה. עוד שאלה שמלווה כל תוכנית חומש היא בכמה כסף תוספתי מדובר ואיזה חלק הוא בעצם "איגום" של כסף קיים שפשוט צורף לתוכנית. בינתיים קשה לענות.
שאלה ייחודית לתוכנית של מזרח העיר היא איזה חלק מהכסף משרת את התושבים הערבים ואיזה את המתנחלים במזרח העיר. דוגמאות לסעיפים שנראים תורמים בייחוד לצד היהודי הם כביש הטבעת המזרחי או תוספת שוטרים. מסמך של עמותת עיר רמים על תוכנית החומש קובע שסעיף הביטחון האישי ותוספת השוטרים "שהוכנס להחלטה ביוזמת אנשי המשרד לביטחון לאומי שבראשו עומד השר איתמר בן גביר, נותן למשרד דריסת רגל משמעותית בתוכנית החומש הקרובה עם תקציב של 120 מיליון שקל. הוא מעניק למדינה עוד כלים להגברת הפיקוח והמעקב אחר תושבי מזרח ירושלים. הוא בא להזיק לתושבים".
2.45 מיליארד שקל לתוכנית מגיעים ממשרדי הממשלה ו־750 מיליון שקל מעיריית ירושלים. ורטון תמהה מדוע נכללים סכומים של העירייה, שלדבריה הם מה שמגיע ממילא לתושבים מהארנונה שלהם. היא אומרת ש"יש רק נושא אחד שבו תושבי מזרח העיר מקבלים את החלק שלהם בתקציב העירייה וזה תקציב הריסת הבתים". ורטון גם מציינת לחיוב את העובדה שלראשונה בתוכנית הזו יתוקצבו גם שכונות של ירושלים מעבר לגדר ההפרדה וגם זה לדבריה מחייב הגדלה הרבה יותר משמעותית של התקציב.
נתניהו תרם שתי אמירות שנועדו לצייר מציאות בדויה. הראשונה – "הממשלה שלנו דואגת לכל אזרח ישראל". השנייה – "ההחלטה שלנו תשנה את פני העיר". הסכומים האלה לא יבטיחו אפילו שירותים בסיסיים ביותר
בין הסעיפים הבולטים בתוכנית: חינוך, ובייחוד שילוב תוכנית הלימודים הישראלית במזרח ירושלים בהיקף של 800 מיליון שקל לחמש שנים; עידוד תעסוקה – 260 מיליון; תעסוקה בפריון גבוה – 200 מיליון (כספי המכינות הקדם אקדמיות); תחבורה ותחבורה ציבורית – 770 מיליון, כולל פרויקטים שהעניין בהם הוא של ישראל יותר משל התושבים דוגמת כביש הטבעת המזרחי; מבני ציבור – 100 מיליון; בריאות - 100 מיליון; רווחה – 120 מיליון; טיפול במרחב הציבורי כולל גנים ופארקים - 415 מיליון; ביטחון אישי ובייחוד תוספת שוטרים – 120 מיליון שקל. לתחום יזמות ההייטק יוקצו 50 מיליון שקל. יהיה גם תקציב לתכנון של 2,000 דירות בשנה, תחום שבו תושבי מזרח העיר מופלים במיוחד לאור הבנייה המסיבית של שכונות יהודיות במזרח העיר.
התוכנית המצליחה הוקפאה
הסעיף המפורסם ביותר בתוכנית ואולי גם המצליח ביותר הוא דווקא הסעיף שהוקפא – המכינות הקדם אקדמיות. מדובר בתוכנית שלומדים בה היום 750 צעירים ממזרח העיר והביאה עד היום להכשרת אלפי אקדמאים. במילים אחרות, זו תוכנית שמשדרגת באופן דרמטי את ההשכלה ורמת ההכנסה של הדור הבא במזרח העיר ויכולה ליצור בטווח הארוך שינוי אמיתי של חילוץ ממצוקה. סמוטריץ' מודה שמדובר בתוכנית חשובה מכיוון שהיא "מעודדת את ערביי מזרח העיר ללמוד באקדמיה הישראלית ולא באוניברסיטאות ערביות כדוגמת ביר זית או א־נגא'ח, תכליות חשובות ונכונות מצד עצמן".
אלא שהוא טוען שאחת התוצאות היא שבאקדמיה הישראלית "התפתחו באוניברסיטאות ובמכללות תאים אסלאמיים קיצוניים שמביעים הזדהות עם אויבי ישראל ופעמים רבות דוחקים את רגלי הסטודנטים האחרים. אני לא חותמת גומי. התניתי את אישור הסעיף הזה ביצירת מנגנונים שיטפלו בהקצנה הלאומנית באוניברסיטאות וימנעו אותה". המשמעות היא שהכספים מופיעים בתוכנית תחת הכותרת הסתמית "תעסוקה בפריון גבוה". הכותרת הזאת בעצם מאיימת על המוסדות להשכלה גבוהה שאם הם לא יתערבו בהתנהגות הפוליטית של הסטודנטים ממזרח העיר, לא יהיו להם סטודנטים כאלה בכלל. לא צריך להיות ציני במיוחד כדי להעריך שפתרון יימצא לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, כאשר סמוטריץ' יוכל להרשות לעצמו להתפשר.