ההפיכה המשטרית מעלה הילוך: אושר בטרומית - הכנסת תבחר את נציב התלונות על שופטים
ההפיכה המשטרית מעלה הילוך: אושר בטרומית - הכנסת תבחר את נציב התלונות על שופטים
הצעת החוק הונחה על ידי שמחה רוטמן רק בשבוע שעבר, והקואליציה מבקשת לחוקק את החוק במהירות לפני יציאתה לפגרה. היועמ"שית גלי בהרב מיארה, הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין מתנגדים להצעה
בקואליציה ממשיכים בהפיכה המשטרית: מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה הטרומית הצעת חוק שהגיש יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן שלפיה הכנסת תהיה זו שתבחר את נציב התלונות על שופטים ברוב של 70 חברי כנסת. בעד ההצעה הצביעו 54 ח"כים מול 51 שהתנגדו.
על פי ההסדר הקיים, הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. הצעת החוק מבקשת לבטל הסדר זה, ולקבוע תחתיו כי הנציב ייבחר בידי מליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, בהליך המקביל לבחירת נשיא המדינה, וימונה לתפקידו על ידי נשיא המדינה. בכך רוטמן רוצה לנתק את הסמכות לבחירת נציב תלונות השופטים מהוועדה לבחירת שופטים המורכבת מנציגי הממשלה, הכנסת, שופטי העליון ונציגי לשכת עורכי הדין ולהעבירה בלעדית לכנסת.
מהלך זה נועד לחזק את הפוליטיקאים על חשבון גוף מעורב שמיוצג על ידי כמה גורמים. במסגרת מהלכי ההפיכה המשטרית ביקשו רוטמן והקואליציה להגביר את כוחה של הממשלה והקואליציה בוועדה לבחירת שופטים.
רוטמן הניח את הצעת החוק רק בשבוע שעבר, ואישורה בקריאה הטרומית מוכיח שהקואליציה מבקשת לחוקק את החוק במהירות ב-4 קריאות בטרם יציאתה של הכנסת לפגרת הקיץ. רוטמן עומד בראש ועדת החוקה שתקדם את הצעת החוק.
שר המשפטים יריב לוין שתמך בהצעת החוק אמר במליאה: "יש לקיים ביקורת ישרה וראויה על שופטים ללא משוא פנים. דרושה ביקורת על מי שיש בידיהם כוח כמעט בלתי מוגבל ועל מי שיש כוח לקבוע גורלות של אנשים ולשלול את חירותם. שם צריכה להיות בקורת הכי בלתי תלויה והכי אמיצה ולא בקורת מחבקת של חבר כאילו מבקר את החבר".
לוין פנה לעוזי פוגלמן, מ"מ נשיא בית המשפט העליון, ואמר שיש למנות מבקר שלא בא מתוך מערכת המשפט. לטענתו של פוגלמן אין סיבה לחרוג מנוהל הקיים למנות שופט בדימוס.
ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) טענה כלפי לוין: "זוהי עוד אבן בהפיכה המשטרית. שלא תחשוב שאנו מטומטמים. אם הכנסת תבחר את הנציב היא פולשת לתוך הרשות השופטת. תתביישו לכם".
הקואליציה לא התרשמה מהתנגדותם של היועמ"שית גלי בהרב מיארה, הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין. בהרב מיארה טענה כי הצעת החוק תביא להחלשת הרשות השופטת, לפגיעה בעצמאותה ולפוליטיזציה של הליך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים.
במכתב ששלחה המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי לשר המשפטים יריב לוין כתבה: "הצעת החוק מבקשת לשנות מן היסוד את הליך מינוי הנציב, כמו גם את אמות המידה המקצועיות לבחירתו, תוך דחיקת השיקולים המקצועיים והפרת האיזונים שנועדו להבטיח כי מוסד הנציבות יוכל למלא את תפקידו באופן אפקטיבי, מקצועי ובלתי תלוי, אך מבלי לפגוע בעצמאותה של מערכת המשפט. הצעת החוק אינה מציעה איזונים אפקטיביים אחרים, במקום אלה שהיא מפרה".
גם היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט ברק לייזר התנגד להצעת החוק וכתב: "העברת סמכות המינוי של הנציב לידי הכנסת משנה את האיזון העדין הקיים כיום בין הרשויות, ומעבירה את סמכות המינוי לגורמים פוליטיים שאין להם היכרות עם מערכת המשפט. בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצוע, ניטראלי ועצמאי בפעולותיו".
המליאה גם אישרה בצהריים בקריאה הטרומית הצעת חוק אחרת של רוטמן שנועדה למנוע מהשב"כ לעצור במעצר מינהלי פעילי טרור יהודים, אלא אם יוכח שהם חברים בארגון טרור מתוך רשימה שתאושר על ידי ועדת החוקה של הכנסת.
השב"כ מתנגד להצעת החוק הזו בחריפות בין היתר מאחר שהניסיון שנצבר בשנים האחרונות מלמד על כך שרבים מהמפגעים היהודים פעלו על דעת עצמם ולא כחברים בארגון טרור. בשב"כ טוענים גם כי כל מעצר מינהלי מאושר על-ידי הדרגים הבכירים ביותר בארגון, ונחתם על-ידי שר הביטחון עצמו.
ח"כ גלעד קריב (עבודה) אמר: "רוטמן לא מתעניין בדמוקרטיה ובזכויות אדם אלא לקבע בחוק אפליה גזענית ולהגן זכויות אדם של יהודים כשליבם גס בתושבים ערבים שחיים בישראל".
