תחת מחלוקות קשות: ועדת הפנים אישרה את חוק האקלים
תחת מחלוקות קשות: ועדת הפנים אישרה את חוק האקלים
הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית לאחר שכבר בוצעו בה שינויים ניכרים תוך שנמוך יעדי הפליטה והענקת גמישות ניכרת לממשלה; הוא צפוי לעבור להצבעה חוזרת בוועדת השרים לחקיקה בשבוע הבא, אך משרד האוצר הצהיר כי יתנגד והמשרד להגנת הסביבה הביע הסתייגות משינויים שביצע בו יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר
ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר אישרה היום (ג') את הצעת חוק האקלים לקריאה שנייה ושלישית לאחר שכבר ביצעה בה שינויים ניכרים, ועוררה לאורך הדרך מחלוקות משמעותיות בממשלה ובוועדה.
הנוסח הנוכחי, אותו הוביל אשר תוך שינויים ניכרים ובהם שנמוך יעדי הפחתת הפליטות והענקת סמכויות נוספות וגמישות ניכרת לממשלה, יגיע להצבעה חוזרת בוועדת השרים לחקיקה בשבוע הבא. לאחר מכן, אם יגיעו השרים להסכמות, תובא ההצעה בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. נכון להיום, משרד האוצר הצהיר כי יתנגד לחוק בוועדת השרים לחקיקה, והמשרד להגנת הסביבה הביע הסתייגות משינויים שביצע בו אשר. לאורך כל הדרך, הביעו ארגוני הסביבה הגדולים בישראל התנגדות חריפה לנוסח החוק של השרה עידית סילמן, ולנוסח שאישר היום אשר וטענו כי מדובר בחוק "פייק" חסר משמעות. סילמן התעלמה מפניית כלכליסט בעניין.
חברי הכנסת יוראי להב הרצנו וד"ר מטי הרכבי צרפתי מיש עתיד, אשר ניסו להוביל שינויים בחוק, הגישו אלפי הסתייגויות בסיוע ארגוני הסביבה, לאחר שלטענתם "הנוסח שהובא לדיון רוקן מתוכן משמעותי. במקום להתמודד עם משבר האקלים באומץ ולצמצם את פליטות גזי החממה, החוק מאפשר דחיות ופטורים מרחיקי לכת".
בעוד שחוקי אקלים ברחבי העולם מציבים יעדים שאפתניים, מחייבים את הממשלות ומהווים פלטפורמה שמאפשרת לחברה האזרחית לפנות לבית המשפט אילו הם מופרים, נציגת משרד המשפטים בדיון שנערך היום, הבהירה באשר לחוק הישראלי, אילו יגיע לבית המשפט, "לא תהיה עילה להתערבות".
הסיבה לכך היא הסעיפים הרבים בחוק המאפשרים לממשלה גמישות רבה כדי לקיים אותם. כך למשל, החוק, שלא מתוקצב כלל, קובע כי הממשלה נדרשת להפחית 27% מהפליטות עד סוף העשור. אולם היא יכולה לשנות את היעדים בקלות. ראשית היא יכולה לדחות את העמידה בהם בשלוש שנים על דעת עצמה וללא פיקוח פרלמנטרי, ואז לבקש מוועדת הפנים לדחותם. ועדות הכנסת נשלטות על ידי הממשלה, ולכן לא סביר שהממשלה תתקשה בכך, ולא תיאלץ לקבל את אישור הכנסת. בממשלה סבורים בין כה שלא ניתן יהיה לקיים את החוק, שכן לא תהיה חובה לתקצב במסגרתו תוכניות מעבר לאנרגיה נקייה, ובמסלול הנוכחי ישראל תפחית בשנת 2030 כ-17% מפליטות גזי החממה שלה, או במקרה האופטימי ביותר - 19%. גמישות היעדים בחוק, לא תהווה מוטיבציה עבור הממשלה לשינוי המצב בשטח ותקצוב תוכניות למעבר לכלכלה מאופסת פחמן.
אשר אף החליט על דעת עצמו לשנות את יעדי הפחתת הפליטות שקבעה הממשלה בחוק. סילמן, התמהמהה חודשים ארוכים בהבאת החוק לכנסת וסירבה להחיל דין רציפות על החוק של קודמתה בתפקיד, תמר זנדברג, שכן טענה שנדרשים בו "שיפורים". כך עלו היעדים מ-27% הפחתה עד 2030 בהשוואה ל-2015 תחת ממשלת השינוי, ל-30%. אולם לכלכליסט נודעה כי אשר החליט לשנמך את היעד ל-27%, מבלי שעלתה דרישה כזו ממשרדי האוצר או הגנת הסביבה, אשר הובילו את הנוסח המקורי של החוק לאחר הסכמות ולאחר פשרות רבות מאוד של המשרד להגנת הסביבה. את הדרישה לשנמך את היעדים העלו בדיונים גורמים בעלי אינטרס, ובראשם התאחדות התעשיינים ומכון הנפט.
אשר לא השיב לשאלות כלכליסט בנושא. בדיון, אמר על החלטת הממשלה להעמיד את היעד על 30% כי היא נועדה "להרגיע את ההמונים. וזה לא מרגיע, זה פייק". לא ברור על מה מסתמך אשר, שכן מדובר ביעד נמוך בהשוואה עולמית, שעה שמדעני האקלים מבהירים כי יש להפחית את פליטות גזי החממה ב-43% עד סוף העשור כדי להצליח לעמוד ביעדים העולמיים ולהימנע משינויי אקלים קטסטרופליים שיפגעו בכלכלות ובחיי אדם ברחבי העולם, באופן חסר תקדים.
מרחב גדול לפטורים
כך או כך, החוק קובע מסגרת עבודה בתחום האקלים עבור הממשלה. הוא מאגד החלטות ממשלה שהתקבלו בנושא ולא בוצעו עד עתה, אולם הוא גם מעניק מרחב גדול לפטורים. כך למשל, משרדי הממשלה ידרשו להכין תוכנית להפחתת פליטות ולהסתגלות למשבר האקלים, אולם יוכלו לקבל פטור מכך. הממשלה עצמה תצטרך להציג תוכנית להפחתת פליטות, אך אין ערובה כי זו תתוקצב. החוק קובע כי תוכניות ממשלתיות מסוימות יחויבו להגיש הערכת סיכון אקלימי, אולם הממשלה תחליט מה משמעות הדבר, ורק בעוד שנתיים.
החוק אף קובע הקמה של גופים שעלולים לשתק פעילות בנושא האקלים, בשל ריבוי דעות לעומתיות. כך למשל, ועדת שרים לענייני אקלים, ובראש ובראשונה "מועצת אקלים", בה רוב לגורמים לעומתיים לתחום, כמו נציגות גדולה יותר למשרד האוצר מאשר למשרד להגנת הסביבה. התאחדות התעשיינים גם היא תקבל ייצוג, וכך גם נתג"ז וגופים נוספים אשר מובילים באופן עקבי התנגדות לפעילות משמעותית לבלימת שינויי האקלים ומעבר לאנרגיה נקייה.
נציג משרד האוצר בדיונים, עידו מור, התנגד בשם משרדו לשיפורים רבים שניסו הנוכחים להוביל. כך למשל, היום התנגד מור לכך שהחוק יגדיר את מחויבותה של הממשלה להתייחס למעבר לאנרגיה מתחדשת במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות, למרות שמדובר בדרך היחידה להפחית באופן ניכר את פליטות גזי החממה וזיהום האוויר. מור הבהיר כי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, יתנגד ביום ראשון לקידום ההצעה של אשר בוועדת השרים לענייני חקיקה, בשל השינויים שבוצעו בה. גם סילמן טענה הבוקר כי יש לשמור על יעדי הפחתת הפליטות ולהבטיח כי יינתן תקציב ייעודי להיערכות לרשויות המקומיות, אולם נמנעה מלהתייחס לשאלות באשר לתמיכתה בחוק, והצהירה כי הוא יגיע בשבוע הבא לכנסת ואף יעבור. בשלב זה, סילמן לא צפויה לבקש מהממשלה למשוך את החוק אלא לתמוך בו, למרות שהתחייבה במקור ליעדי הפחתת פליטות גבוהים יותר, ולמרות שהוא כלל אינו מתוקצב. כך או כך, בשל התנגדות משרד האוצר, כרגע לא ברור האם החוק יעבור את ועדת השרים ביום ראשון אכן יגיע להצבעה סופית בכנסת.
עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, אמר היום כי "הצעת החוק היא אות קין על מצחה של הממשלה הכי אנטי סביבתית בתולדות המדינה. נמשיך להיאבק לשינוי החקיקה כך על זכותם של ילדינו לחיים נאותים בעידן של משבר אקלים שעתיד לפגוע בכל פן של חייהם".
תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה: "חוק האקלים הוא גבינה שוויצרית מחוררת. זה חוק בלי יעדים מחייבים, בלי מנגנוני פיקוח ואכיפה, בלי תקציבים לרשויות המקומיות - ובניגוד לכל היגיון מקצועי ומוסרי. השרה סילמן ויו"ר ועדת הפנים והסביבה אשר נכנעו לפקידי האוצר ואישרו חוק שייזכר על שמם לדיראון עולם כמי שיצרו יותר נזק מתועלת. החוק יפגע בחיים ובבריאות של מיליוני ישראלים דורות קדימה, ובעיקר בשכבות החלשות. ארגוני הסביבה כולם מתנגדים לאות הקלון הזאת בחקיקה הסביבתית, ואנחנו נמשיך להיאבק בו בכל האמצעים העומדים לרשותנו".
