האחראים למשבר בענף הסיעוד: רשות שוק ההון והביטוח הלאומי
האחראים למשבר בענף הסיעוד: רשות שוק ההון והביטוח הלאומי
היה זה עיתון כלכליסט שחשף לפני ימים אחדים כי אף חברת ביטוח לא נגשה למכרז קופת חולים כללית למציאת מבטח סיעודי לחברי הקופה, ובכך נגזר דין מוות על הביטוח הסיעודי, שהינו מהחשובים במשק.
חשוב שהקוראים יבינו מי אשם במצב זה שצפוי לפגוע ממש בקרוב במאות אלפי משפחות:
אשם מספר 1 – רשות שוק ההון והביטוח – מדובר ברשות שמזה שנים לא מעטות אינה מבינה מהו תפקידה ומה אינו תפקידה. בתחום שלפנינו הרשות הייתה אמורה לוודא כי מתקיים שוק תחרותי, עם מגוון רחב של מוצרי ביטוח, וכי בבוא היום כל חברת ביטוח תעמוד במחוייבות שלה אל מול המבוטחים. תפקיד זה מחייב את הרשות להימנע מלהתערב בניהול השוטף של הביטוחים, להפקיד הסמכות והאחריות בידי חברות הביטוח וקופות החולים ורק להשקיף ממעל על שבתחום סמכותה.
כזה היה המצב לפני כעשור – נוצרו בכוח התחרות שלושה סוגי ביטוח: ביטוח של קופות החולים בגיבוי חברות הביטוח שהיה שונה הן בכיסוי והן בשיעור הפרמיה, ביטוח קבוצתי – בעיקר של מקומות עבודה, שבחרו מבטח בהליך תחרותי ולבסוף ביטוח פרטי תחרותי שהפעילו המבטחים בגיבוי מבטחי המשנה בחו"ל, שהינו הסכם ישיר בין חברת הביטוח לבין המבוטח ככל ביטוח אחר, ולכל חברת ביטוח היה כיסוי שונה ופרמיה שונה.
אך במהלך העשור האחרון, הרשות "איבדה את הצפון", ובשילוב קורטוב של פופוליזם, שהפך לאחד מסימני התקופה, סברה שהיא כ"שריף" שיכול להתערב בכל דבר ודבר בתחום הסיעוד.
וכך קבעה הרשות פוליסות אחידות בכל אחד מסוגי הביטוח, במחשבה שזה "יקל" על המבוטחים, וכל שיידרש מהם זה להשוות את הפרמייה בין החברות, אך הרשות לא הבינה וגם אינה מבינה כיום, כי בכך הלאימה למעשה את ביטוחי הסיעוד.
ואם לא די בכך, הרי כמה כותרות עיתונים על דחיית תביעות סיעוד מצד חברות הביטוח, גרמו לרשות, שרצתה לגרוף מחמאות מהתקשורת, לקבוע כי הזכאות לתביעת סיעוד ביטוחית תהיה בהתאם לכללי הזכאות של המוסד לביטוח לאומי ולא לפי קביעת חברות הביטוח שהפעילו כלי בדיקה מקובלים בתחום הסיעוד בעולם.
וכך תוך כעשור, גדלו תשלומי הביטוח הסיעודי ששילמו חברות הביטוח פי שלושה בשעה שמספר הקשישים עלה בכ-50% בלבד, מליארדי שקלים מקרנות הרזרבה של קופות החולים התרוקנו, וחברות הביטוח יחד עם מבטחי המשנה שלהם מחו"ל החליטו לסגת בבהלה מכל סוגי ביטוח הסיעוד בישראל – הכל בשל רגולציה שגויה ובלתי אפשרית.
אשם מספר 2 – המוסד לביטוח לאומי – המוסד לביטוח לאומי קיבל במהלך התקופה החלטה הרת גורל בהתייחס לתביעות לגימלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי. בעקבות אי אלו תלונות מתוקשרות על בדיקות הזכאות שערך המוסד באמצעות גורמי מקצוע בבית התובע, החליט מנכל המוסד דאז כי די בשליחת מסמכי תביעה כולל מכתב מהרופא האישי של התובע על מצבו הרפואי כדי לאשר תביעה, ואין עוד צורך בבדיקות שטח. התוצאה הבלתי נמנעת, בסיוע חברות המתפרנסות מהשגת זכאות, הייתה גידול של כ-8 מיליארדי שח בתשלומי קצבת הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי ועוד מליארדים רבים בתשלומי חברות הביטוח הפרטיות שהוצמדו שלא ברצונן לקביעת הזכאות על פי המוסד לביטוח לאומי.
מצערת העובדה שמשרד האוצר שאמון על אי עקיפת התקציב, לא פעל אל מול החלטה אדמיניסטרטיבית ושרירותית זו של המוסד לביטוח לאומי, שכן כל גידול ההוצאה בגמלת סיעוד של המוסד (8 מיליארדי שח) היא על חשבון כספי משלם המסים ולא שולבה בדיון על סדרי העדיפויות בתקציב.
המפתח לעתיד ענף הביטוח הסיעודי בישראל (שלא באמצעות המוסד לביטוח לאומי) נמצא בידי רשות שוק ההון והביטוח. עליהם לבטל את כל ההחלטות הדרקוניות שלהם מהעשור האחרון ולהתחייב בפני כל הגורמים כי יתמקדו אך ורק בתפקיד הבקרה על האיתנות הפיננסית של המבטחים בתחום. אז ורק אז, יכול שחברות הביטוח ומבטחי המשנה יסכימו לחזור לתחום חשוב זה. החלופה של ביטוח ממלכתי בתחום כה רגיש, תעלה למשלם המיסים פי כמה וכמה.
דוד מילגרום, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, שימש עד 2016 יו"ר דיקלה מקבוצת הראל שפעלה בתחום ביטוחי הסיעוד
