רעש אסור בהפגנות מול בית ראש הממשלה
רעש אסור בהפגנות מול בית ראש הממשלה
בג"צ קבע כי על המשטרה לאכוף, בהפגנות שנערכות מול ביתו של ראש הממשלה ברעננה, רעש אסור
שלטון דמוקרטי אמיתי הוא אותו שלטון, המותיר בידי אדם מספיק חופש, ובו בזמן דואג לכך שלא יעשה שימוש רע בחופש הזה." ~ אלברט איינשטיין
בימים אלה הוציא תחת ידו בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, פסק דין במסגרתו פרס בג"צ את תורתו הסדורה למתווה ההפגנות אל מול ביתו הפרטי של ראש הממשלה נפתלי בנט ברעננה. העתירה הוגשה על ידי עיריית רעננה והעומד בראשה נגד משטרת ישראל, ואוחדה עם עתירה נוספת של 43 מתושבי רעננה בבג"צ 5434/21. את עיריית רעננה ייצגו עורכי הדין ממשרד טויסטר הררי ושות' עו"ד אילנה בראף שניר , עו"ד לימור דניאלי שוסטר ו עו"ד ליאור בר עמי .
העתירה הוגשה בעקבות תלונות שכנים של ראש הממשלה בנט - תושבי העיר רעננה, לאחר שלאורך תקופה ארוכה, מעת כינון הממשלה הנוכחית, סובלים הם סבל רב מהפגנות רועשות מאד, בסמוך לביתם, ברמות רעש החורגות בעשרות ומאות אחוזים מאלה המותרות על פי החוק וממגורים בשכונה שקטה הפכו חייהם לבלתי נסבלים עקב הרעש המוסב כתוצאה מהפגנות אלה. נראה היה, לפחות בתחילת הדרך, שמטרת קבוצת המפגינים הקבועה שהגיעה להפגין מדי יום מול בית ראש הממשלה, הייתה להציק ולהטריד דווקא את השכנים, שכן במקום קריאות מחאה, השמיעו הם מוסיקה צורמת ברמקולים, קריאות מואזין ואף לא פחות מאזעקות "צבע אדום" שזרעו בהלה רבה וחרדה בקרב התושבים. זאת בנוסף על פגיעה קשה בסדר הציבורי, הצקה לעוברים ושבים, תוך שימוש בקללות וקריאות גנאי, חסימות דרכים, סיכון תעבורתי ופגיעה בחופש התנועה של תושבי השכונה.
טענות העותרים התרכזו בכך שבמקרה זה, גודשה השאה משהמפגינים, ניצלו את זכות ההפגנה על מנת לנסות לזרוע כאוס, הטרדה, ופגיעה מכוונת באזרחים תמימים, שכל "חטאם" הוא היותם שכניהם של משפחת ראש הממשלה המתגוררים בביתם, שאיננו מעון רשמי, תוך ביצוע עבירות פליליות של ממש, בעיקר בניגוד לחוק למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) תש"ן-1990, על ידי השמעת רעש הגבוה פי 3,000 מהמותר בחוק, לזמן ארוך פי 30 מהמותר בחוק בתוך שכונת מגורים שלווה ושקטה, על גדרות בתי התושבים ושל בית אבות הנמצא ברחוב, הרבה מעבר לשעות שהתירה המשטרה.
העתירה של העירייה הוגשה הן כנגד עקרונות מתווה ההפגנות עצמו שגיבשה המשטרה, והן כנגד אי אכיפתו.
מן המפורסמות הוא, שבדמוקרטיה, זכויות יסוד, אמורות להתאים עצמן, או לסגת באופן יחסי, ככל שמתנגשות הן בתדירות גבוהה עם זכויות יסוד אחרות, או כאשר האינטרס הציבורי מתנגש עם האינטרס הפרטי וההפך. עבודת בית המשפט, היא מלאכת מחשבת של ביצוע האיזון הראוי בין האינטרסים המתנגשים, תוך שמירה על החופש, השוויון והדמוקרטיה.
גם בענייננו, הדיון נסב על האיזון הנדרש בין זכויות יסוד: הזכות החשובה להפגין, למחות ולהתבטא בקרבת המעון המשמש בתקופה זו למעשה כמעון היחיד של ראש הממשלה, אל מול זכויות יסוד אחרות: קניין פרטי, איכות חיים, פרטיות וחופש תנועה; ועל כן בחן בג"ץ האם יחד עם ההגנה על הזכות להפגין, ניתן לתחום זכות יסוד זאת מבחינת המקום, הזמן והאופן כדי להגן על הזכויות האחרות.
בג"ץ בחן את הפסיקה הענפה הקיימת, בעיקר מהשנים האחרונות בייחס למתווה ההפגנות נגד אנשי ציבור, הן אל מול מוסדות רשמיים, כגון מול המעון הרשמי של ראש הממשלה בירושלים ברח' בלפור, מול בתים פרטיים של נבחרי ציבור, כגון שר המשפטים לשעבר בתל אביב ושל עובדי ציבור, כדוגמת היועמ"ש לממשלה לשעבר בכיכר גורן בפתח תקווה, והשתכנע שניתן לאבחן בין הנסיבות שם לבין הנסיבות בענייננו כאשר ההפגנות מתקיימות ממש בחצרות התושבים בשכונה השקטה, והורה למשטרה לבחון את שלושת הפרמטרים שבגינם עתרנו: מיקום - שקילת הרחקת ההפגנות מבתי מגורים; משך - הורדת תדירות ההפגנות; אופן - צמצום השימוש באמצעי הרעשה.
בפסק הדין, בית המשפט העליון התייחס לכך שהמציאות בינתיים השתנתה מעט, תדירות ההפגנות ירדה ומתכנסת כפעם בשבוע, ועל כן לא מצא מקום להתערב כרגע בשאלת תדירותן, אם כי הורה למשטרה לבחון שוב את המתווה ככל שיתעצמו.
בכל הנוגע לרעש בעת ההפגנות ואופן אכיפתו קיבל בג"ץ את עתירת העירייה וקבע כי על המשטרה לתקן את המתווה בשני היבטים כדי להתאימו להוראות החוק: לציין במפורש כי חל איסור על הקמת רעש בשעות המנוחה, ולהגביל את אמצעי ההגברה המותרים עד השעה 23:00 בלבד. בנוסף קבע, כי על המשטרה לאכוף את הוראות הדין ולא לאפשר השמעת רעש חזק ובלתי סביר לאורך כל שעות היממה, גם אם יש בכך מורכבות בעת הפגנה, וככל שרוצים להחריג ההפגנות מן הדין בכל הנוגע למפגעי רעש, יש לעשות כן בחקיקה.
בנוסף מתח בג"ץ ביקורת על המדינה בעניינים נוספים שהובאו על ידי העתירה הנוספת של דיירי השכונה בנוגע לבניה לצרכי ביטחון שביצע משרד ראש הממשלה ללא היתר בניה ובנוגע למניעה של ראש הממשלה לעבור למעון הרשמי בירושלים. בנושאים אלה, שלא היו חלק מהעתירה, לא פסק בג"צ דבר מלבד ביקורתו כאמור על התנהלות המדינה והמלצתו כי זו תמצא את הדרך לקדם את מעבר ראש הממשלה למעונו הרשמי בירושלים.
פסק הדין בג"ץ 5318/21 עיריית רעננה וראש העיר רעננה נגד משטרת ישראל ואח'
מאת עו"ד לימור דניאלי שוסטר , עו"ד בתיה בראף מליכזון, הררי טויסטר ושות' עורכי דין
