דעהמלחמה בהפתעה - כלכלה בקריסה: מסקנותיו של נגיד אוקראינה
דעה
מלחמה בהפתעה - כלכלה בקריסה: מסקנותיו של נגיד אוקראינה
ניסיון אוקראינה בניהול כלכלת מלחמה ישמש עוד שנים בכל הקשור להיערכות מוקדמת. נגיד אוקראינה שיתף במסקנותיו מהמלחמה עד כה: התמודדות עם משבר מחייבת מערכת בנקאית חזקה, גם בתקופות קשות הכלכלה יודעת לצמוח ותמיד הכרחי לדאוג לחלופות לתשתיות המדינה
בכלכלה, כמו בכלכלה, לומדים מכל דבר, ואין מתאים יותר לטור האחרון שלי השנה מלעסוק באירוע הכלכלי החשוב (והמצער) ביותר שקרה בה – הפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה העקובה מדם המתנהלת מאז.
כשפרצה הקורונה שנתיים קודם לכן קראו לה האירוע הכלכלי (והחברתי) החמור ביותר של 100 השנים האחרונות. חשבו שאחר כך יהיו לנו כמה שנים טובות להפיק לקחים. מי היה מעלה על דעתו שתוך שנתיים תקום לה מתחרה על התואר? כן, ממש כך. בעולם יש היום ויכוח אם הכלכלה הולכת למיתון ולצורך העניין מדברים על התכווצות של כמה אחוזים בתוצר.
אובדני התוצר של מדינת ישראל בגין אירועי הטרור שעברו עליה בעשורים האחרונים לא מתקרבים למספרים הללו.
הניסיון שאוקראינה "רוכשת" שלא בטובתה בניהול כלכלת מלחמה ישמש את מקבלי ההחלטות, הכלכלנים והמומחים עוד שנים רבות בכל הקשור להיערכות לקראת אירועי קיצון כה חמורים שמגיעים משום מקום.
הקורונה כאירוע רפואי והמלחמה באוקראינה הם דברים שאי אפשר באמת להיערך להם אבל חשוב ללמוד מהם.
כולם מדברים על זלינסקי, ובצדק. הביקור שלו בארה"ב הוא גולת הכותרת של המאבק. התרחבות אמצעי הסיוע למדינה מאז החלה המערכה (זוכרים את שאלת הקסדות) מעידה על תהליך הלמידה שעובר העולם - הן בקטע הפוליטי והן בקטע הכלכלי.
אבל יש איש נוסף שצריך למקד בו את תשומת הלב – נגיד הבנק המרכזי של אוקראינה.
הנגיד, Andriy Pyshnyy (יקום מי שהכיר את השם), יליד 1974, מונה לתפקידו באוקטובר השנה (לפני 10 שבועות) לאחר שקודמו התפטר, וכמו שאומרים - נזרק למים. למה כתבתי את שמו באנגלית? רק כדי להמחיש שפשוט לא מצאתי בחיפוש שגרתי את השם בעברית.
הנגיד רק התמנה, וכבר נאלץ להתמודד עם התעצמות התקפות האוויר הרוסיות על מדינתו ומה שהוא מכנה "טרור אנרגיה". מי שקורא את כל הריאיון איתו, מבין שנגיד אוקראינה הוא גם שר צבא וגנרל לעת מצוא.
בעת ביקורו בוושינגטון הוא התראיין לקרן המטבע הבינלאומית ואמר שם דברים חשובים.
בחרתי להדגיש בטור זה נושא שנראה לי חשוב – על מנת להמחיש את הטלטלה שאוקראינה עוברת. הנגיד החדש הסביר כי המתקפה הצבאית על מדינתו הכי רחבת היקף מאז מלחמת העולם השנייה. הוא הסביר שההשלכות בלתי נתפסות, ושוב אני מחזיר אתכם לאובדן של שליש מהתוצר. בדולרים זה יוצא משהו כמו 70 מיליארד דולר.
למרות התלות הגדולה של אוקראינה בשוק הסחורות, שהיה בין הראשונים לחטוף את המכה, ולמרות שחלפו בקושי 10 חודשים מפרוץ המלחמה, הוא כבר מדבר על התאוששות הכלכלה. אנשים חוזרים למקומות העבודה, הכלכלה הסתגלה למצב מלחמה ואפילו הופיעו סקטורים חדשים שמתמקדים בסיוע לכוחות הצבא.
יחד עם היכולת להתאושש מהמכה הראשונה, מציין הנגיד הטרי כי לאורך כל התקופה שמרה מערכת הבנקאות המקומית על איתנות. בריחת ההון מתחילת המלחמה פסקה, שער החליפין עבר למתכונת של שער קבוע ונעשו צעדי חירום נוספים.
מה הסקתי מדבריו? 3 נקודות חשובות.
ראשית, התמודדות עם משברים קשים מחייבת מערכת בנקאית חזקה. זה הוכח ב-2008 עם משבר הסב פריים, היה נכון גם ב-2020 עם הקורונה וגם כעת עם המלחמה באוקראינה.
שנית, גם בתקופות קשות, כשחלקים גדולים מהפעילות הכלכלית נחרבים או ניזוקים קשות, הכלכלה היא דבר דינמי ויודעת להצמיח יכולות וענפים אחרים – שיתפסו את מקומם ויהוו את התשתית ליום שאחרי.
שלישית, הצד המתקיף יתמקד, ככל שהמערכה מתארכת, בתשתיות המדינה. חלופות לתשתיות הקיימות היום תסייענה מאוד לאוקראינה ולכל מדינה שתותקף כך, חלילה, להתמודד עם המשברים הבאים.
לסיום, הנגיד הזכיר בדבריו שאחד היעדים המועדפים בפניו הינו ביצוע מבחני לחץ לבנקים. מבחני לחץ לבנקים עושים במדינות רבות בדרך שגרה. טוב לראות שגם זה באג'נדה של הנגיד הצעיר בעיצומן של רוחות המלחמה.
בנימה אישית אני מאחל לעם האוקראיני שנת שלום.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
